מה דעתו של הרב עובדיה אודות כיסוי ראשן של רווקות בתפילה?

הבנות הרווקות שהולכות בגילוי הראש, אין בכך כל בעיה לדעת הפוסקים, כך כתבו המרדכי והגהות מיימוניות שמותר לקרוא קריאת שמע נגד שער ראשן של רווקות, כיון שרגילות לילך כך ואין בזה הרהור. רק בנשואה שבמקרה הוציאה את כיסוי ראשה כדי להסתרק וכדו' ובעלה רוצה לברך ברכת המזון או לקרוא קריאת שמע, על כך אמרו בברכות כד (ע"א) 'שער באשה ערוה'. אך בנות רווקות שהולכות כך לא יבוא אדם להרהור כיון שאינו רואה שום שינוי.

וגם מרן שכתב באבן העזר סימן כא: "לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש". הסבירו הפוסקים ש"פנויה" היינו אלמנה שהיתה פעם נשואה, וכיון שנתחייבה בכיסוי הראש לא נפקע ממנה החיוב, ואע"פ שנתגרשה או נתאלמנה ח"ו אסור לה ללכת בגילוי הראש. אך לגבי בתולות, גם מרן עצמו כתב [באורח-חיים] סימן עה  שמותר לקרוא קריאת שמע נגדן כיון שרגילות ללכת בגילוי הראש, והרי לא בשופטני עסקינן ובודאי מותר להן ללכת כך לכתחילה.

מנהג קהלות ישראל בחו"ל

אמנם היו איזה קהלות בחוץ לארץ שגם הרווקות היו מכסות את ראשן, וכמו שכותב בספר 'אבן ספיר' לר' יעקב ספיר שהיה בתימן וראה שגם הבנות הקטנות מכסות את ראשן. וכך גם בתוניסיה ג'רבא. ויש להן טעם נכון, שהרי פעמים רבות אדם צמא או רוצה לאכול משהו ואסור להזכיר את שם ה' בגילוי הראש, כמו שמרן פסק בסימן רו  אסור לברך שום ברכה בראש מגולה, וכי אם הבת רוצה לשתות משהו תלך לחפש כיסוי ראש? לכן תיקנו שילכו כך תמיד, אך מדינא אין צריך לזה, ורק כשתרצה לברך תכסה את ראשה.

יותר חמור מאיש!

ואשה יותר חמורה בזה מאיש, אם איש ילך בגילוי הראש ברשות הרבים אינו עובר על איסור תורה, ויש מחלוקת אם עובר על איסור דרבנן, ודעת רוב הפוסקים שאינו עובר איסור, וכמו שמצינו בגמרא  כמה פעמים שהאמוראים היו משתבחים תיתי לי דלא מסגינן ארבע אמות בגילוי הראש - יבוא לי שכרי שמעולם לא הלכתי בגילוי הראש ברשות הרבים, ואם היה זה מן הדין מה הוא מתפאר בזה, אלא ודאי שזה מידת חסידות. כך הוכיח מהר"ם מרוטנבורג מהסוגיא הזו בשבת קיח שמותר ללכת כך ברשות הרבים, אלא שאין זה מדת חסידות. וכל זה לגבי האיש, אך אשה כשהיא נשואה אסורה מדאורייתא, ולמה רווקה תהא קלה יותר מהאיש?

ובסימן צא  כתב מרן: "יש אומרים שאסור להוציא אזכרה מפיו בראש מגולה, ויש אומרים שיש למחות שלא ליכנס בבית הכנסת בגלוי הראש". ואם אנו אומרים שמרן חשש לסברת היש אומרים, יוצא שאסור לרווקה להזכיר שם שמים בגילוי הראש. והלא אם איזה איש יבוא להזכיר את שם ה' בגילוי הראש כולם יאחזם רעד איך מזכיר בגילוי הראש, שכך פשטה ההוראה בדעת מרן. אם כן למה הבנות יהיו פחות מזה? יש בנות רבות לומדות בבית הספר והן יותר מגיל בת מצוה ומתפללות וקוראות קריאת שמע בגילוי הראש, אמנם אפשר ללמד עליהן זכות מהגמרא ברכות ס: שמשמע שמותר, והרב 'פרי חדש' בסימן צא כתב, "נראה לי מעיקר התלמוד דשרי, אך יש להחמיר". גם מהרש"ל בתשובתו המפורסמת סימן עב כותב שמדין התלמוד מותר, אם כן אפשר להעלים עין, אך ודאי שאי אפשר להורות כך לכתחילה, שהרי הרמב"ם כותב שאף על פי שמשמע שמותר, מכל מקום בתפילה כתוב  'הכון לקראת אלהיך ישראל', שחייב אדם לכסות את ראשו, שהרי עומד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. ולמה יגרעו הבנות? אם נאמר שבשאר ברכות יש להן על מה שיסמוכו, אך בתפילה לא מצינו מי שחולק על הרמב"ם, וגם מרן פסק כן, ולא מצאנו שום חולק. למה שהבנות יעמדו ויתפללו בגילוי הראש?

חובת מנהלי בתי הספר

מן הראוי היה שמנהלי בתי הספר יחייבו את הבנות שכל אחת תבוא עם מטפחת, ובשעת התפילה יוציאו את המטפחת וכדומה שתכסה את רוב הראש, כי אם היא עומדת תלויה כמו 'אשם תלוי' אינה מעלה ולא מורידה... כיסוי הראש הוא רוב הראש. וכמה פעמים הצענו בפני המנהלים, אך אין דורש ואין מבקש. אנו נמצאים בגלות אדו"ם, ראשי תיבות אין דורש ואין מבקש...

נשים במאה ברכות

יש אומרים שגם הנשים חייבות לברך מאה ברכות, ויש פוטרים. ומה טוב אם אפשר שגם הם יברכו. היו כמה נשים צדקניות ששמות לב על כך, אמו של חכם יהודה צדקא ע"ה, היתה חכמה וצדקת, בת אחותו של רבי יוסף חיים, זהירה בכל המצוות ומקפידה לברך מאה ברכות בכל שבת, מחפשת דברים כדי לברך עליהם מאה ברכות, 'גם ברכות יעטה מורה' . זהו דבר חשוב מאוד והאדם אינו יכול להמנע מכך, רבותנו אומרים  "חייב אדם לברך מאה ברכות", זוהי אינה חסידות אלא חובה!

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן.