הסדר טיעון: בית המשפט גזר על בעלי חזיריות מהגליל קנס מצטבר בגובה חצי מיליון שקל

בעקבות כתב אישום שהגיש המשרד להגנת הסביבה השית בית משפט השלום בעכו קנס בסך מצטבר של כחצי מיליון שקל, בעקבות זיהום סביבתי חמור ארוך שנים. שבעת הנאשמים חויבו בתשלום קנסות בסך כולל של 500 אלף שקל אשר יועברו לקרן הניקיון. כמו כן, הם חויבו בחתימה על התחייבויות להימנע מעבירה בה הורשעו למשך שלוש שנים. (יצוין כי על כל בעל חזיריה הושת קנס והתחייבות בנפרד ובגובה שונה).

על פי המשרד להגנת הסביבה, התיק עסק בעבירות זיהום מים ורישוי עסקים מפעילות מתקן שותפות המגדלים בתחום המועצה המקומית אעבלין. מדובר במתקן קדם לטיפול בשפכים של חזיריות המחוברות אליו, שנועד לבצע טיפול ראשוני בשפכים, וכן בשפכי בית הנחירה שבבעלות השותפות - ולהביאם לאיכות המותרת להזרמה למערכת הביוב הציבורית ומשם למט"ש (מתקן טיהור שפכים) חיפה.

על פי הנטען בכתב האישום, לאורך תקופה ארוכה נמצאו בשפכי המתקן חריגות משמעותיות מן האיכויות המותרות להזרמה למערכת הביוב הציבורית – מסבירים במשרד להגנת הסביבה. "כמו כן, המתקן ובית המטבחיים תופעלו בצורה לקויה ובאופן שגרם למפגעים סביבתיים, לרבות ניקוז שפכים לבריכות שאינן אטומות לחלחול, הצטברות בוצה ומוצקים בבריכות, זרימת שפכים אל מחוץ לשטח מתחם השותפות ולסביבה ועוד", כך על פי המשרד.  

"במתחם בית המטבחיים הושלכו פגרי חזירים מחוץ למכולה ייעודית, תשטיפים מעורבבים בדם זרמו ממתקן איסוף הפסדים לעבר בריכות הטיפול בשפכים וגרמו לצחנה חמורה, ובריכות הטיפול בשפכים לא טופלו כראוי וגרמו למטרדי ריח חמורים".

כתב האישום הוגש בשנת 2014 לאחר הכנת תיק של מחוז צפון והמשטרה הירוקה. בתיק התנהל הליך גישור, וכן הועלו טענות מקדמיות שונות והוגשו בקשות לעיכוב הליכים.

על פי הודעת המשרד, באפריל 2015 שני נאשמים, בעלי חזיריות, הודו והורשעו בעבירות בכתב האישום, ונגזר על כל אחד מהם מאסר על תנאי של שישה חודשים למשך שלוש שנים, קנס בסך 10 אלפים שקלים והתחייבות בסך 15 אלף שקלים שלא לעבור את העבירות בהן הורשעו למשך שנתיים. בהמשך התחלפה הנהלת השותפות, וחל שיפור ניכר בפעולות שבוצעו לשיפור איכויות השפכים ותחזוקת המתקן.

במקביל, נערך משא ומתן מורכב בין הצדדים להסדר סביבתי נרחב, שיטפל בכל המפגעים הפוטנציאליים העלולים להיגרם מפעילות המתקן והחזיריות, לרבות בנושא שפכים, נגר עילי, איכות אוויר וריח, מניעת מזיקים, מניעת זיהום קרקעות ועוד.

לבסוף, הושג הסדר טיעון, שהביא להרשעת הנאשמות בעובדות כתב האישום ועיגן את ההיבטים הסביבתיים של הפעלת מתקן הטיפול בשפכים והחזיריות בהשקעה כספית ניכרת. זאת באמצעות דרישות סביבתיות למתקן ולחזיריות, בדומה לתנאים ברישיון עסק. רוב הדרישות נכנסו לתוקף מידי, וחלקן נדחו על מנת לאפשר את ביצוען.

ב-11 בדצמבר אישר בית המשפט את הסדר הטיעון, וקבע כי ההסדר והדרישות הסביבתיות הנספחות לו יהפכו לחלק בלתי נפרד מגזר הדין.