האם יש בישולי גויים במיקרוגל? למה אסור נזם באף? והאם מותר לגזום עץ זית?

1. האם יש בישולי גויים במיקרוגל?

הלכה למעשה יש איסור בישולי גויים במיקרוגל. אולם לחמם אוכל שכבר מבושל - מותר.

מקורות: שו"ת שבט הלוי חלק ח' (סימן קפה) וחלק ט' (סימן קסב), ושו"ת תשובות והנהגות חלק ה' (סימן רמט אות ב). וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל בספר אשרי האיש חלק יורה דעה חלק א' (פרק ח סעיף ד). אמנם יש לציין לשו"ת להורות נתן חלק ז' (סימן סד) שמיקל בזה, ע"ש.

* * *

2. האם מותר להציע לעמיתה בעבודה לאכול ממשהו ששייך לי, אם אני יודעת שהיא לא מברכת?

בעיקרון ישנה הלכה, שאסור לתת אוכל למי שידוע לך שלא יברך, מצד שאת מכשילה אותה באכילה בלא ברכה. אכן אם את מציעה לה לברך (ולגברים יש להציע גם שיכסו ראשם בעת הברכה), ובכל זאת הם לא נענים לברך לפני ואחרי האוכל, אין עלייך אשמה אם הם לא יברכו.

אמנם, אם יש חשש של פגיעה בכבוד הזולת בזה שתציעי להם לברך, או ברור לך שהם לא יענו בחיוב לבקשתך לברך, מוטב שלא להציע להם לברך, ובכל זאת יהיה מותר לך לכבד אותם באכילה ושתיה אם יגרם חילול כבוד שמים במניעת כיבוד זה, שיאמרו שאין לשומרי תורה נימוסים ודרך ארץ, ויכולים לבוא לידי כעס ושנאה על כל ההולכים בדרך התורה. ומכל מקום, באופן זה נכון מאוד שתברכי לפניהם בקול רם לפני האכילה ולאחריה, ואע"פ שאין הם מכוונים לצאת, מכל מקום יש לשער שהם מבינים שמברכים בעדם וישמעו הברכה, והוא כעין כוונה לצאת.

מקורות: יעוין בשלחן ערוך אורח חיים (סימן קס"ט סעיף ב') ובספר פסקי תשובות (שם). וע"ע בספר מנהגי הראש"ל חלק ב' (עמוד 72) בשם הגר"י יוסף שליט"א, שכאשר היו באים להגר"ע יוסף זצ"ל יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, כגון ראשי השלטון בישראל, היה אומר להגיש בפניהם כיבוד ומשקה, והיה מבקש מהם שיברכו קודם אכילתם ושתייתם, ע"ש.

* * *

3. האם יש צורך להטביל מנגל חד פעמי שמיוצר בחו"ל?

מנגל חד פעמי פטור מטבילה. אמנם לפי דעת הגר"ע יוסף זצ"ל יש להטביל בלי ברכה (כשמיוצר על ידי גויים).

מקורות: הפוטרים כלים חד פעמיים מטבילה, ה"ה : שו"ת חלקת יעקב (חלק יורה דעה סימן מ"ו) ושו"ת מנחת יצחק חלק ה' (סימן ל"ב אות א'). וכן הובא בספר שלמי מועד (עמוד תקמ"ו) בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל. ודעת הגר"ע יוסף זצ"ל נמצאת בספרו חזון עובדיה על שבת חלק ב' (עמוד נ"ו). וע"ע בשו"ת תשובות והנהגות חלק ד' (סימן קצ"ב).

(צילום: shutterstock)

4. מדוע אסור לשים נזם באף, הרי גם לאמותינו היו נזמים?

זה נכון שנשים בזמן התנ"ך הלכו עם נזם באף. אולם היות שבזמנינו המציאות בשטח השתנתה, ולא מקובל שאישה הולכת עם נזם באף, ממילא אישה שהולכת ככה נראית חריגה ומושכת תשומת לב, ולכן הדבר נחשב לחוסר צניעות שיש להמנע ממנו.

* * *

5. מדוע נתן הקדוש ברוך הוא את התורה על ההר? למה לא נתן להם על שפת הים, או על השדה? למה הוא בחר לתתן להם בהר? הכוונה, למה לא נתן להם במקום נמוך, כמו עמק יזרעאל או באזור ים המלח?

יפה שאלת, וכבר עמד בזה היעב"ץ בהגהותיו על סוטה (דף ה עמוד א'), דלמה השרה הקב"ה שכינתו על הר כלל, אם ללמדנו שפלות בא היה לו להשרות על ארץ מישור. ותירץ ב' תירוצים. א. דאז לא היינו יודעים פסול הגבהות. ב. רצה לרמוז גם כן לתלמיד חכם שצריך שיהא בו אחד משמונה שבשמינית, וכדברי הגמרא בסוטה שם.

גם בעל התניא זצ"ל בספרו לקוטי תורה (פרשת במדבר) עמד בשאלה זו, וכתה להסביר על דרך תירוץ ב' הנ"ל, וזה לשונו: אבל העניין כי באמת עם היות שצריך כל האדם להיות שפל במאוד מכל מקום צריך התחזקות וקצת הגבהה כמו שכתוב (דבר הימים ב' פרק יז פסוק ו) "ויגבה לבו בדרכי ה'", כי אם לא יהיה בבחינת הגבהה כלל לא יערב לבו לגשת אל העבודה באמרו מי אנכי ומה עבודתי. יעוין שם.

* * *

6. מותר הלכתית לערבב דג סלמון עם שמנת חמוצה?

גם הספרדים יכולים להקל לאכול דג עם שמנת.

מקורות: על פי מה שכתב השלחן הטהור (סוף סימן קע"ג).

* * *

7. סנדוויץ' עם חביתה שעבר עליו הלילה במקרר, האם יש להימנע מלאכלו, או אין חשש?

מותר לאכול ללא חשש.

מקורות: כי אמנם אין לאכול ביצה קלופה שעבר עליה הלילה, וכמבואר בגמרא בנדה (דף י"ז עמוד א'), והובא להלכה בשלחן ערוך הרב (הלכות שמירת הגוף ונפש סעיף ז'). אולם כאשר הביצה מעורבת עם אוכלים אחרים – מותר, וכמבואר בסמ"ק (סימן קע"א). וכ"כ הבן איש חי (שנה שניה פרשת פנחס אות י"ד), ובכף החיים חלק יורה דעה (סימן קט"ז אות צ"ב), ובשו"ת יביע אומר חלק ב' (חלק יורה דעה סימן ז' אות ט'), ובשו"ת אבן ישראל חלק ט' (סימן קכ"ו אות ג'). וכן הובא בשם החזון איש זצ"ל בספר שמירת הגוף והנפש חלק א' (עמוד כ"ה בשולי העמוד). וכ"כ בנד"ד בשו"ת ישכיל עבדי חלק ז' (חלק אורח חיים סימן מ"ד שאלה ד'), שמותר לאכול ביצה מטוגנת שעבר עליה הלילה, דכיוון דנתערב בה שמן וכדומה, הרי נשתנתה מברייתה, ע"ש. וכן הובא בספר ארחות רבנו חלק א' (עמוד שע"ו אות י"ד) בשם הגר"י קניבסקי זצ"ל, שאמר שכמדומה שכן הורה החזון איש זצ"ל, ע"ש.

(צילום: shutterstock)

8. האם מה ששגור בפי העולם המושג "גזל שינה", באמת יש דבר כזה, או שזו המצאה?

בפשטות אין באמת מושג של "גזל שינה". ומכל מקום, פשוט וברור שאסור להפריע לשנת חברו, משום שיש איסור לגרום צער לישראל, משום "לא תונו", וכן עובר על מצות "ואהבת לרעך כמוך".

מקורות: ראה בשו"ת קרן לדוד (סימן י"ח ד"ה והנה אי) שכתב שיש איסור תורה לצער את ישראל בביטול שנתו, דהא אסור להונות אדם אפילו בדברים, ע"ש. ומבואר מדבריו שאיסור "גזל" ליכא. וכ"כ בשו"ת שבט הלוי חלק ז' (סימן רכ"ד), שלכאורה גדר גזל שייך רק בגוזל חפץ, שהגזלן ישתמש בו או יהנה ממנו, מה שאין כן ביטול שינה, שהיא בגדר מבטל תועלת וטובת חברו, ואיסורא איכא משום זה. ושוב כתב שהעירו לו מהמבואר בגמרא בברכות (דף ו' עמוד ב') גזלת העני בבתיכם לעניין גזלת ברכת שלום. וכתב שיש ליישב, ע"ש. וע"ע בספר דרך שיחה חלק א' (עמוד שס"ח), שעניין גזל שינה הוא חידוש מבית מדרשם של בעלי המוסר, והוא רק ענין של חסד ושל "ואהבת לרעך כמוך", ע"ש. וכן ע"ע בספר פתחי חושן – הלכות גניבה ואונאה (פרק ט"ו הערה ג'), שכתב שנראה פשוט שמכיוון שצער גדול הוא, הרי זה בכלל לא תונו. ולשון גזל אינו מדויק כל כך, אבל איסור צער ודאי יש בזה, וגם עובר משום ואהבת לרעך כמוך, ע"ש. וע"ע מש"כ בשו"ת משנה הלכות חלק י"ב (סימן תמ"ג-תמ"ד), וחלק י"ד (סימן קצ"ט), ובשו"ת ויצבור יוסף חלק ד' (עמוד ת'), ובשו"ת משנת יוסף חלק ו' (סימן כ"ד) וחלק ח' (סימן ל"ה), ובספר שלחן ערוך המקוצר חלק ח' (סימן רט"ז הערה א').

* * *

9. האם יש לאישה בעיה הלכתית לומר "שלום" לגבר, מבלי לפתח עימו שיחה? לדוגמא לבוס או לעובד אחר במשרד? האם זה קשור לאיסור שאילת שלום?

אמנם אסור לאשה לשאול גבר מה שלומך (יעוין שלחן ערוך אבן העזר סימן כ"א סעיף ו').

אולם מותר לה לומר לגבר בוקר טוב (ערוך השלחן שם סעיף ח'), וכן "שלום" (הגרי"ש אלישיב זצ"ל בספר הערות על קידושין דף ע' עמוד א').

* * *

10. האם יהודי יכול לגזום ענפים עץ זית? הענפים הגיעו לגובה רב.

אם קציצת הענפים נעשית לתועלת גידול העץ – מותר לגזום גם על ידי יהודי.

מקורות:ידועה מחלוקת הפוסקים אם יש איסור לגזום ענפים של עצי פרי, שדעת המשנה למלך (פרק ז' מהלכות איסורי מזבח סוף הלכה ג') ושו"ת בית יעקב (סימן ק"מ) להתיר, אולם בשו"ת מהרי באסאן (סימן ק"א) ובשו"ת בית יצחק חלק יורה דעה חלק א' (סימן קמ"ב) אוסרים, ע"ש. וע"ע בשו"ת יחווה דעת חלק ה' (סימן מ"ו). ומכל מקום, כתב בשו"ת חקרי לב מהדורא תנינא (חלק יורה דעה סימן י"א), דכל זה מיירי כשקוצץ הענפים דרך השחתה. אבל מה שמקצצים ענפי האילן בילדותו בכדי שירבה ענפיו ויתרחב נופו, וכן מה שרגילין לזמר ענבי הגפן בכל שנה ושנה לצורך גידול הענבים, בוודאי בזה אין שום סכנה, דהלא מקרא מלא דיבר הכתוב שש שנים תזמור כרמיך וגו', ע"ש.