חלוצי תרבות: "גם בנות חרדיות צריכות לדעת לנגן, זה תורם לעולמן"

"אין מספיק מודעות לתרבות היהודית", אומר בן-ציון חסיד, מנכ"ל עמותת 'רון שולמית' המפעילה את הסניף החרדי הראשון של הקונסרבטוריון המיתולוגי. "אנשים חושבים בטעות שבידור זה תרבות. אנחנו עושים פעולות הסברתיות כדי לפתח יותר מודעות לתרבות". חסיד מבהיר: "אנחנו גם שואפים למגר את התפיסה שהציבור החרדי, שחי בתוך עצמו, הוא כביכול נגד תרבות. זה פשוט לא נכון".

חסיד הוא בנו של הפסנתרן הידוע אריה חסיד, ממקימי השלוחה החרדית באמצע שנות ה- 80. בשעתו היה זה מיזם חלוצי שיצר גשר תרבותי לעולם החרדי. מאז ועד היום הוא מתנהל כמוסד חינוכי-חרדי לכל דבר, מלווה בפיקוח הלכתי צמוד. הבנות לומדות לנגן יצירות יהודיות לצד יצירות קלאסיות. טווח הגילאים של תלמידות הקונסרבטוריון מתחיל מגיל ארבע ועד 67. לדברי חסיד, הבנות שלומדות בקונסרבטוריון לא רק מעשירות את עולמן הפנימי: "ניתנת להן האפשרות לפרוק ולתעל את רגשותיהן. לימודי הנגינה הופכים לכלי שבונה את האישיות של הילדה". לכן, הוא מציין, ישנן משפחות חרדיות ברוכות ילדים - שעושות מאמצים כדי שהבת תלמד לנגן על כלי נגינה. "חלק מהמשפחות נמצאות במצב סוציו-אקונומי לא קל", הוא מבהיר, "ההורים מבינים שמדובר בצורך נפשי, לכן חשוב להם מאוד שהבת תלמד".

חסיד נשען בדבריו על מחקרים שאוששו את ההשערות שלימודי מוזיקה מסייעים בבעיות קשב וריכוז, היפראקטיביות, בעיות רגשיות ודימוי עצמי נמוך, מניעת מחלות כמו אלצהיימר, ועוד. "אין כמעט תחום שזה לא נוגע בו. ברמה הרגשית והאישית זה בונה את האישיות. זהו עולם שלם שממלא את האדם ומאפשר לו לבטא את עצמו ואת רגשותיו. כשאבא שלי עצוב או שמח הוא הולך לנגן בפסנתר. זה כלי שמאפשר לו לנהל דו-שיח על מה שהוא מרגיש. זה מאפשר לו 'לפרק' את הרגשות".

לפני כ- 13 שנה הוקמה ב'רון שולמית' שלוחה של מכללת לוינסקי לחינוך, במסגרתה בנות חרדיות יכולות להוציא תואר ראשון בהוראת נגינה. "רמת הלימוד היא מאוד גבוהה", מסביר חסיד, "זה דורש השקעה של שנים, וכמה ימי לימוד בשבוע. עם הזמן, הלימודים הופכים לחלק מרכזי מחייה של הנערה או הילדה. לימודיהן של הבנות הצעירות פחות אינטנסיביים - מאחר שהן לומדות במסגרת קלה יותר. אנחנו חושפים אותן למוזיקה באופן חוויתי, לפני שהן יגיעו לחלק הקשה יותר. מאוחר יותר מתאימים להן כלי נגינה".

"אבא חזר לנגן על פסנתר"

קונסרבטוריון רון שולמית - מיזוג של שני בתי ספר למוזיקה - היה ראשון בתי הספר למוסיקה בארץ. הוא הוקם לפני 108 שנים בעיר יפו, על ידי שולמית רופין, ותלמידים ומורים נודעים באו מרחבי אירופה ללמוד וללמד בבית הספר. לפני למעלה מארבעה עשורים הוקם סניף הקונסרבטוריון בירושלים, בה הוא פועל עד היום בשכונות הר-נוף ובית הכרם. השלוחה החרדית הוקמה על ידי מנכ"ל העמותה היוצא, אריה חסיד, אביו של בן-ציון, פסנתרן ואיש חינוך יליד מוסקבה. חסיד האבא, פרש לפנסיה לפני כשנתיים, כשהוא בן 69.

בעידודו של הרב ניסים קרליץ הוא הקים בשנת תשמ"ה (1985) את הסניף החרדי לבנות בית יעקב בשכונת הר נוף. בכך, הפך הקונסרבטוריון הראשון לחלוץ עולמי בהוראת המוסיקה הקלאסית לילדים חרדים. לפני כשלושה שבועות נפתחה שלוחה חרדית נוספת, הפעם בבית שמש. את הקונסרבטוריון מנהל כיום ד"ר אורי ברנר – מלחין ופסנתרן חרדי. חסיד הבן מנהל את הצד האדמיניסטרטיבי במוסד.

חסיד (34) נשוי ואב לחמישה ילדים, מתגורר בבית שמש. בילדותו אומנם למד לנגן על פסנתר, אבל דווקא הוא, בנו של פסנתרן, לא התמיד בלימוד. "בזמנו זה לא היה דבר כל כך מקובל", הוא נזכר, "החברים לא כל כך תמכו בזה, ולכן הפסקתי. כיום, התפיסה שלנו בקונסרבטוריון, שנתמכת בהסכמה ובהמלצה של הרב ניסים קרליץ ושל ר' אשר וייס, היא שבנים עד גיל 8 יכולים ללמוד לנגן באופן מקצועי. מעבר לכך, הם צריכים להיות פנויים ללימוד התורה. המוזיקה היא עולם גדול ושלם שתופס המון מחיי האדם. אין מקום ללימודי תורה ולימודי מוזיקה באופן מקצועי ביחד".

בן ציון התחנך על ברכי אביו. אחרי שנישא התגורר במרכז הארץ, ולאחר מכן עבר לברלין שבגרמניה לצורך שליחות בבית ספר יהודי. "בשנותיי האחרונות בשליחות, פתחתי בית ספר און-ליין שבו למדו ילדים יהודים מכל רחבי גרמניה את השפה העברית וגם על המסורת והחגים. זה היה מוצלח. נהגנו לערוך פעמיים בשנה מפגש של סוף שבוע ארוך עם הילדים וההורים. לפני כשנתיים, כשאבי פרש, חזרתי לארץ והחלפתי אותו בתפקיד".

אביו עורך כיום סדנאות לבוגרות, ונהנה מהאפשרות לנגן מבלי להתעסק בביורוקרטיה: "אבא מאושר שהמקום מצליח. הוא גאה בזה. אני מתייעץ איתו הרבה, יש לו ניסיון וגם חכמת חיים. הוא תמיד אמר שהוא הכי קרוב למוזיקה אבל לא נמצא שם - בגלל שהוא התעסק בניהול. עכשיו הוא יכול לנגן, כך שהוא מאושר. מלבד זאת, הוא ממשיך ללמד כשאני מזמין אותו לסדנאות לבנות הבוגרות".

מסירות נפש כדי שהבת תלמד

הדימוי של לימודי מוזיקה הוא אליטיסטי. בין היתר הוא מבוסס על העובדה שמדובר בלימודים יקרים יחסית, בעלויות חודשיות שלא כל משפחה יכולה לעמוד בהן. "נכון שלימודי נגינה הם לא זולים", מודה חסיד, "אם כי זה תלוי באיזה כלי נגינה מדובר. באופן כללי המחיר גבוה למשפחה ברוכת ילדים ממוצעת, אם כי יחסית לקונסרבטוריונים האחרים הוא דווקא נחשב לנמוך. מלבד זאת, בל נשכח שהלמידה היא פרטנית וברמה גבוהה, וכל הזמן יש פעילות.

"בנוסף, יש את לימודי המעטפת בקבוצות, בהן לומדים תיאוריה ומעשי. התלמידות משתתפות במקהלה ובתזמורת או הרכב או בשניהם גם יחד. מידי שנה נערכים בקונסרבטוריון כיתות אמן עם אמנים גדולים מהארץ ומחו"ל. יש תלמידות מתקדמות שמגיעות כל יום להתאמן או שהן מתאמנות בבית. המתחילות מגיעות יום או יומיים בשבוע. אנחנו משתדלים לעשות הנחות על בסיס המצב הסוציו-אקונומי של המשפחה. וכן – אנחנו יודעים שלהורים זה לא פשוט - ובהחלט מתמודדים עם הקושי הזה. יש לנו תלמידות שבאות מבתים ברוכים בילדים, להוריהן אין כסף למותרות, אבל מאחר שהם מבינים כמה שזה חשוב לבת, הם ממש מוסרים נפש בשביל הלימודים. הם יודעים כמה בעיות רגשיות, חברתיות, מוטוריות והתנהגותיות הם חוסכים בזה, לכן הם מצליחים למצוא פתרון כדי שהבת תגיע. ישנן תלמידות בוגרות שעובדות כדי לממן את הלימודים. אבא שלי נוהג לציין שבמחזורי הלימוד מלפני 30 שנים ועד היום, אנו רואים את התוצאות – התלמידות התחתנו עם בני תורה אמיתיים והקימו בתים לתפארת כלל ישראל.

"בל נשכח שלבנים יש מסגרת תורנית שמעשירה את עולמם הרוחני, ותופסת חלק מרכזי מחייהם. הנשים תומכות בבעליהן, וזה נכון ויפה, אבל גם הן צריכות מקום שיאפשר להם לבטא את עצמן. זה בדיוק מה שלימודי המוזיקה עושים. כשבת לומדת מוזיקה זה ממלא את עולמה הפנימי בתוכן, יש לה לאן לפרוק את הרגשות שלה, היא בונה את עצמה באופן אמיתי. זה מחייה ומחזיק אותה. זה מה שנותן עוצמה וכוח לתמוך בבעל ולגדל את הילדים לתורה. רוב הבנות לא לומדות בשביל המקצוע, זאת לא המטרה, אם כי הבנות שלומדות לתואר במוזיקה, מוצאות אחר כך עבודה בהוראת נגינה. אנחנו מסייעים להן באמצעות מחלקת ההשמה שהקים הקונסרבטוריון שמחזיקה כיום ב-90 אחוזי השמה".   

מפתחים מודעות לתרבות

לפני כחודש נפתח סניף של 'רון שולמית' בבית שמש. "ההיענות חיובית", אומר חסיד, "התחלנו עם למעלה מ- 40 תלמידות אחרי סינון, ובינתיים פתחנו רק כמה מגמות. אנחנו רוצים לגדול בעקביות. נרשמות אצלנו בנות מסמינרים חרדים הכי טובים, דווקא בגלל שהמנהלות יודעות שהלימוד הוא תחת פיקוח ועל פי ההלכה. אין בעניין הזה פשרות. זאת הסיבה שלומדות אצלנו תלמידות גם מחסידויות שונות, גם ממאה שערים, וכן בנות של רבנים ידועי שם וגדולי תורה".

איזה מקום יש לתרבות בעולם היהודי-חרדי?

"יש תרבות יהודית עשירה אבל אין לה מספיק מקום. היהדות היא מקור התרבות אולי הכי גדול ועוצמתי, אבל כיום אין מספיק מודעות לתרבות. אנשים חושבים שבידור זה תרבות, אבל זה לא. תרבות זה משהו עמוק יותר. מוזיקה למשל היא דבר מאוד רוחני – שירת ונגינת הלויים הן מהמצוות שהיו מוטלות על הלויים בזמן שבית המקדש היה קיים. אנחנו עושים פעולות הסברתיות כדי לפתח יותר מודעות לתרבות. אנחנו גם שואפים למגר את התפיסה שהציבור החרדי, שחי בתוך עצמו, הוא כביכול נגד תרבות. זה פשוט לא נכון. לראיה אפשר לראות את פריחתם של מוסדות ללימודי אומנות בקרב הציבור החרדי, ואת תמיכתם של גדולי תורה בעניין. כמובן כל זמן שהכול מתנהל על פי השקפתנו – השקפה חרדית טהורה".