מרגש: אחרי למעלה מ-70 שנה אותר נר התמיד של הקהילה שהוכחדה

את ההתרגשות שאחזה באנשי מכון 'שם עולם', כאשר הובא למכון נר התמיד הישר מהעיר טרנוב שבפולין, קשה לתאר במילים. מדובר בשריד יחיד ומיוחד מבית כנסת שהוחרב בתקופת השואה, בעיר טרנוב. זהו 'נר תמיד' לעילוי נשמות הנפטרים, שהיה תלוי מעל בימת בית הכנסת, מעוצב בקפידה ומרשים ביותר. כאמור, הוא הובא לאחרונה לישראל.

"מדובר בפריט מרתק מאוד שהגענו אליו בדרך מיוחדת", מספר הרב אברהם קריגר, ראש מכון שם עולם. "כחלק מעבודתנו לשימור ותיעוד ההתמודדות של היהודים בתקופת השואה, אנחנו מעסיקים מטעמנו אנשים שמגיעים לערים שונות ברחבי אירופה, ומנסים כל הזמן לאתר חפצים ומסמכים מתקופת השואה. כך הקמנו למעשה את הארכיון שלנו שלפני כמה שנים הוכר כארכיון הגדול ביותר בעולם לחפצים ופריטים מהשואה. המטרה שלנו היא לא רק להציג את החפצים האלו, אלא גם לחשוף את הסיפור שמאחוריהם. כי לעתים קרובות מאוד החפץ שבידינו מבטא משהו מהעולם היהודי שטרם השואה, הוא חושף את מה שנעשה בגטאות ובמחנות. כך התגלגלו לידינו חפצים ומסמכים מכל רחבי אירופה, וכך גם הגיע לידינו לאחרונה הממצא המעניין – נר התמיד מהעיר טרנוב".

נר התמיד שהתגלה אחרי 79

תגלית בפולין

על נר התמיד מספר הרב קריגר: "החפץ הזה היה בידיים של פולני מהאזור, כבר מהתקופה של לפני השואה. אותו פולני היה בעל תפקיד בכיר ברשויות הפולניות, וכחלק מכך היה לו קשר די טוב עם היהודים. ברגע שפרצה המלחמה הוא היה מספיק ערני כדי להבין את שוויים העצום של החפצים הקשורים לעולם היהודי ולהרס שהתחולל באותה עת, והוא אסף אותם מהגטו שבטרנוב ומעוד מקומות מסביב".

הוא עשה זאת כהתנדבות או מתוך רדיפת בצע?

"לא, למיטב ידיעתנו לא הייתה כאן רדיפת בצע, אלא תודעה היסטורית. אותו אדם הבין שלאחר המלחמה תהיה חשיבות גדולה מאוד לפריטים האלו, מה שאכן נכון".

הרב קריגר מציין שכיום אותו פולני כבר אינו בין החיים, אך בנו הוא זה שמחזיק בחפצים שהשתמרו בצורה מסודרת מאוד. "אנחנו בקשר עם הבן כבר כמה שנים טובות. בעבר קיבלנו ממנו חפצים הלקוחים מגטו טרנוב באופן ספציפי. כך יש לנו למשל סדרת פמוטים מיוחדים שיוצרו בתוך הגטו. אנחנו ממשיכים להגיע אליו מידי פעם, מחפשים ונוברים בחפצים. לאחרונה כשביקרנו אצלו הוא שלף את נר התמיד הזה. הוא ידע להגיד לנו בצורה ברורה שזהו הנר של בית הכנסת בטרנוב, מכיוון שאביו היה אדם מסודר מאוד, הפרט הזה צוין בצורה ברורה".

הרב קריגר מתרגש כשהוא מספר: "נר התמיד דלק בקביעות בבית הכנסת בטרנוב. אנו יודעים זאת כי בדיוק לפני מספר שנים קיבלנו ממישהו אחר תצלומים של תהליך הרס בית הכנסת. אפשר ממש לראות איך שהורסים את המבנה, את ארון הקודש, את הקירות, שום דבר לא נשאר, והנה, נר התמיד הזה שהיה תלוי מעל ארון הקודש, דווקא הוא זה ששרד. אמנם איש לא יודע להגיד לנו אם הוא היה חשמלי, או שדלקה בו להבה עם שמן, אבל ההתרגשות היא עצומה. זהו זיכרון עד".

על העיר טרנוב מספר הרב קריגר: "טרנוב הייתה לפני מלחמת העולם השנייה עיר מאוד מרכזית, התגוררו בה כ-25 אלף יהודים, וכשהתחילה המלחמה הגיעו אליה עוד יהודים נוספים מהאזור כולו. כבר בתחילתה של המלחמה הגיעו הגרמנים לטרנוב והרסו את בית הכנסת המרכזי שכונה 'בית הכנסת הגדול הישן של העיר'. בנוסף לו היה בית כנסת נוסף – בית הכנסת החדש, אך ממנו לא נותר שריד. מבית הכנסת הישן נותרה בימת הקריאה בתורה. היא קיימת עד היום. הגרמנים הותירו אותה למרות ההרס, ככל הנראה הם רצו שתשתמר כמוצג".

בית הכנסת לפני ההריסה

יש כיום קהילה יהודית בטרנוב?

"לא. אין בכלל יהודים שמתגוררים בעיר. אחרי השואה היה אמנם ניסיון להקים קהילה יהודית לתקופה קצרה, אך מהר מאוד היא התפרקה. מה עוד שלא היו פליטים או שרידים שניתן היה להשיבם לטרנוב, רובם המוחלט נרצחו במלחמה.

"ידוע לנו כי המפקד מטעם גרמניה ששלט ספציפית על העיר טרנוב היה אדם בעל רצחנות יתרה. זה התבטא בכך שהוא הוציא יהודים להורג כבר משנת 1940, בכל מיני אירועים, לפעמים במרכז העיר, לפעמים באזור השוק או באזורים אחרים בעיר. בשנת 1942 תהליך הרצח התגבר, כאשר במקביל לרצח היהודים בעיר עצמה, הוא גם שלח אותם למחנה ההשמדה בלזץ'. המפקד לא הסתפק בכך, אלא המשיך להוציא להורג יהודים ביערות שבסביבה, בבית העלמין היהודי ובעיירות נוספות. אחד ממסעות הרצח הבולטים שלו היה באזור שנקרא 'זבליטובסקא-גורא', שם נרצחה קבוצה גדולה של יהודים, רבים מתוכם ילדים, הם נקברו בקבר אחים".

בית הכנסת לפני ההריסה

דולק תמיד

בשל העובדה שהקהילה היהודית כולה נכחדה, מציין הרב קריגר שיש ערך סנטימנטלי כה רב לנר התמיד שנחשף לאחרונה. "יש כאן משמעות כל כך גדולה – הקהילה נרצחת, בית הכנסת נהרס, ובכל זאת – נר התמיד ממשיך לדלוק ואינו כבה. ממש כמו שנאמר 'כי לא יכבה נרו לעולם ועד'. התחושה שלי היא כאילו שקיבלנו כאן איזו דרישת שלום היסטורית ומוחשית מקהילה שהייתה ואיננה".

הריסות בית הכנסת בטרנוב 1939

יש לך הערכה לגבי הערך הכספי של הפריט הזה?

"תראו, זה לא פריט שעשוי מזהב או מכסף, כך שהשווי של החומר עצמו אינו גבוה, אבל יש לו ערך רגשי גדול. בכלל, חפצים כאלו מקובל שלא להעריך מבחינה כספית, כי כל אחד מהם יחיד ומיוחד, ואין פריט אחר שאפשר להשוות אותם אליו".

הרב קריגר מציין כי מכון שם עולם מתייחד בכך שהוא שם את הדגש על תיעוד התמודדות היהודים בתקופת השואה. "זהו היבט שמחזק ומחדד את המשמעות של הזהות היהודית של כולנו. כי סיפור השואה מתועד לא פעם כמשבר של אובדן זהות, כביכול הזהות היהודית הייתה לרועץ, ואנחנו יודעים שבדיוק להיפך. היו כל כך הרבה יהודים ששמרו ממש בחירוף נפש על זהותם, על הערכים היהודיים והמוסריות היהודית. אפשר היה לראות זאת גם אצל כאלו שלא הגדירו את עצמם כשומרי מצוות, ובכל זאת דבקו בערכים האלו. מטרתנו לשמר את הפריטים היהודיים שמעידים על כך, אלא שלמרבה הצער, את רוב הפריטים אי אפשר לשמר, כי המקומיים סוחרים בהם ואינם מוסרים אותם לידינו. אני שמח שלפחות את נר התמיד הצלחנו להשיג, ונמשיך לעשות הכל כדי להשיב עוד חפצים נוספים לעם היהודי".