האם מותר ללחוץ יד לדודה הנעלבת? הרב עובדיה יוסף פוסק

בענייני פקוח נפש אנו פוסקים להקל אף שמרן השו"ע מחמיר וקבלנו הוראות מרן. לדעת מרן, אדם שהוא רופא ואין רופא אחר בעיר ואשתו [טמאה] חולה, אסור לו למשש בדופק לדעת מה תרופתה, דהוי אביזרייהו של גילוי עריות, אף שאינה נגיעה של חיבה, וכן מישושים אחרים שדרך הרופא לעשות מרן אוסר. ואנו פוסקים כשאר הפוסקים, שכיון שאין זו נגיעה של חיבה מותר לו לטפל בה ולתת לה תרופות.

כמובן אם יש רופא אחר מוטב שהוא יטפל בה, ואף שגם לרופא אחר אסור ליגוע באשת איש, בבעלה מתוך שהוא רגיל בה יבוא לידי קורבה יותר מרופא אחר, שהרופא טרוד בעבודתו ולא חששו חכמים אפילו להרהור. ואפילו אדם ירא שמים יכול להיות רופא, כמו שהרמב"ם היה רופאו של המלך והוא עצמו מספר באגרותיו שהיה יוצא שעה לפני זריחת השמש רכוב על החמור לארמון המלך, כשמגיע מניח תפילין וקורא ק"ש ביחיד שכן לא היה שם מנין, ואומר לתלמידו רבי יוסף בן עקנין, אני צריך לטפל במלך בנשיו ופלגשיו והילדים ולא אגיע הביתה עד אחה"צ, וכשאני מגיע לבית מחכים לי צבא גדול, בני ברית ושאינם בני ברית, ואני מבקש מהם מחילה שיתנו לי לטעום את הארוחה היחידה פעם בעשרים וארבע שעות, אחרי שעושים לו טובה שיאכל, מטפל בהם עד שעה תשע - עשר בלילה, ומספר, אני שוכב אפרקדן בלי כח מרוב היגיעה שלי! איך הפסדנו כוח עצום כזה, לצערינו לא זכינו גם לכל חיבוריו, הוא חיבר פירוש על כל הירושלמי ונעלם מעמנו, כל מלה שלו לשון זהב, צריך לדקדק בדבריו שנכתבו בעומק והבנה.

נחזור לענייננו, מעשים בכל יום שמותר לרופא לטפל באשה. אך צריך להזהר, יש נשים צעירות עברו חמשה ששה חודשים מהחתונה לא נכנסו להריון ותכף הולכת לרופא, מה הבהלה? וכי זהו דבר פשוט וקל לגלות את עצמה לפני הרופא? כשאין ברירה ויש פיקוח נפש התרנו. תחכי עוד שנה שנתיים יהיה לך גן ילדים עד שיעלו על ראשך... יש כאלה בהולות ללכת לרופא, צריך לחכות מעט, וגם אחר כך יש ללכת קודם לרופאה, ורק במקרה שאין רופאות כמו רופאים מומחים תלך לרופא כשאין לה ברירה.

הרחקה מעריות

בעריות נאמר  'איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה נאם ה''. פסוק זה מדבר גם בכגון דודתו דכתיב בה  'ערות אחות אביך לא תגלה שאר אביך היא. ערות אחות אמך לא תגלה כי שאר אמך היא'. יש אנשים חושבים 'זאת דודתי מותר לנשקה'. ראינו כמה אנשים טיפשים שנואלו בדבר הזה, וכן אחותו התורה אוסרת, שנא' 'לא תקרבו' - כל קריבה אסורה!

ואפילו נגיעה ביד, אם היא מושיטה לו יד לשלום ימנע את עצמו, יאמר לה 'סליחה, איני נותן יד'. 'ואדברה בעדותך נגד מלכים ולא אבוש', לא יהיה פחדן מוג לב, לא יאמר 'היא תיעלב, תקנטר ותבזה אותי'. אלא יאמר לה 'הדין הוא כך'! אפילו אם מלך יאמר לו לעשות דבר שהוא נגד התורה, לא יבוש, כיון שזהו ענין חמור ונקרא שמו חבה.

ולדעת הרמב"ם אם חיבק ונישק אחת מהעריות שהתורה אסרה עליו כגון דודתו או אחותו או אשתו נדה עבר על לאו דאורייתא וחייב מלקות מהתורה ואינו חומרא מדרבנן, ומרן בבית יוסף הביא שרוב הפוסקים הסכימו להרמב"ם אע"פ שהרמב"ן חולק עליו, ופסק כן בשו"ע . ואדם שעבר על כך חייב לעשות תיקון.

לכן צריך האדם להזהר ולהשים מורא שמים לנגד עיניו, הוא נמצא עם אשתו טמאה לבדה, אך דע לך, 'אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה'', אפילו יכנס בחדרי חדרים, 'ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא', הקב"ה יתברך שמו צופה ומביט ורואה הכל בין באור ובין בחושך, 'אין דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך'. לכן ישים לנגד עיניו שיש עין צופיה מלמעלה, 'דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים'.

נשיקת ידי אמו

מותר לנשק את ידה של אמו, ועל פי הקבלה מצוה לנשק את ידה בליל שבת. רבינו האר"י היה הולך ומכתת את רגליו אף שלא היה מרגיש טוב כדי לנשק ידי אמו. וכן הבת מותרת לנשק ידי אביה מצד כבוד אב ואם, וכן בת בתו או בת בנו, וכן נכד את סבתו יכול לנשק ידה. מה שאין כן בכלתו אשת בנו זהו איסור עריות, לא יתן לה שתנשק את ידו, ואפילו אם באה לנשק את ידו לא יתן לה, וכן החתן אסור לנשק ידי חמותו, כיון שזה קורבה על ידי נישואין.

(שאלה מהקהל: האם מותר לנשק את אמו בלחי?)

דרך כבוד כשמנשקים את הגדולים לא מנשקים בלחי אלא ביד. יאמר לה כך למדתי, וינשק רק ידיה. ובתו גדולה אין זה הגון שינשקנה, בדברים אלה צריך לעשות לפנים משורת הדין ויתרחק כמטחוי קשת.

ריקודים מעורבים

בעוונות הרבים היום פשתה המספחת, כשיש חופה או בר מצוה מתחברים אנשים ונשים ומרקדים יחד, 'ושעירים ירקדו שם'. זה לאו מן התורה! אוי להם על שברם, מה יענו ליום פקודה! על כל תפיסה כזו עוברים בלאו מהתורה וחייבים מלקות, ויש אומרים שזה מאביזרייהו דעריות שיהרג ואל יעבור!

זהירות בהלכות יחוד

(שאלה מהקהל בהל' יחוד: אשתו ילדה ואחותה באה לבקרה, האם הוא יכול להחזירה כיון שאין כבר תחבורה ציבורית?)

יאמר לאחותה שתדע מראש שאינו מחזיר אותה אלא תישן בביתם ובבוקר תיקח אוטובוס ותחזור לביתה.

על מה יסמוך אדם? יש יצר הרע בעולם! 'אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה' . כמ"ש בגמ' , אביי שמע איש אחד אומר לאשה "מחר בבוקר אני משכים ללכת ללוד" [לדוגמא], וקבעו להשכים לפנות בוקר וללכת. אמר אביי זאת אשת איש, אלך אחריהם ואשמור עליהם שלא יבואו לידי עבירה. הלך אחריהם וראה שדיברו דברי חכמה ותורה כל הדרך, עד שהגיעו לפרשת דברים, ובאו להיפרד אמרו 'כמה היה נעים לשוחח כל הדרך בדברי תורה, צוותין בסימא וארחין רחיקא'. חזר אביי לביתו בוכה, אמר אני לא הייתי עומד בנסיון ונכשל בעבירה. בא אצלו אליהו הנביא ואמר לו, 'אל ירע בעיניך, כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו! יצר הרע מנסה להכשיל אותך יותר, הוא מתגרה בגדולים כדי שיצא חילול ה''.

מזה אנחנו למדים, לא יאמר אדם 'אני אדם צדיק אעשה מעשה כזה?!' להיפך, מפני שאתה צדיק יתגרה בך יותר! הנה אביי היה גדול הדור, אין לך דף שלא נזכרו אביי ורבא, ובכל זאת ידע שיכשל. על מה אתה סומך ובוטח? אסור לאדם להביא עצמו לידי ניסיון ולידי בזיון, לא יאמר 'אצלי לא גזרו', וכי התורה תשתנה מאדם לאדם?! כבר היה אחד גדול שאמר כן ונכשל - שלמה המלך  אמר על מה שנאמר  'לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו', אני מלא חכמה, כמו שאמר עליו הקב"ה 'הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך', ארבה לי נשים ולא יסור לבבי. ובסופו - 'ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים ולא היה לבבו שלם עם ה' אלהיו כלבב דויד אביו' , והיה לו צער גדול על שנאמר עליו כך בתנ"ך.

לכן לא יאמר אדם 'אני צדיק לא אחטא'. מי שאומר כן הוא טועה וטיפש, אינו יודע כמה יצר הרע גדול. הגמ' בקידושין דף פ (סוע"ב ואילך) מספרת על התנאים שכמעט עמדו לחטוא והקב"ה הצילם בשניה האחרונה, כיון שכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו. לכן צריך לפחד, וכל שכן אם הוא רשע שצריך לפחד.

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן.