היופי – מתנה או ניסיון?

אוי, כמה שאת אוהבת להתייפייף...

המדף שלך מלא בכל טוב. כל המותגים וכל החברות. קרם לגוף, לידיים, לפנים ולשיער. עם ריח ובלי ריח, לעור יבש ולעור שומני, לשיער מתולתל ולשיער חלק... מחליק ומטשטש, צובע ומדגיש. כולם כולם עומדים יחד בשורה.

(איך אני מכירה אותך. אה?!...).

אין כמו לעמוד מול המראה. להתאפר, להתגנדר (וגם קצת להתפרצף...) ולסיום, לשלוח אל המראה קריצה קטנה, כזו שאומרת, "ביננו, נכון שאני עכשיו מיליון דולר?!...".

תרשי לי לנגוע במסגרת הנושא הרחב הזה, בתחום נוסף הקשור אלינו, הבנות, עולם היופי.

רציתי לשאול אותך משהו: היופי הזה שאלוקים נתן לך, הוא מתנה או ניסיון?

זאת אומרת, החוש הזה, הגישה והמשיכה ליופי, הם משהו טוב? בונוס שה' נתן לנו, הבנות? או אולי... דווקא ניסיון? מן קושי כזה שאמור לאתגר אותך?

מה דעתך?

אני מניחה שכעת את מכריזה: "מתנה. ברור!", בעוד החברה שלך שיושבת לצדך קוראת: "ניסיון! אוהו, איזה ניסיון!".

ומה האמת?...

יותר מזה, אלוקים נתן לך יופי. האם יתכן שהוא מצפה ממך להסתיר אותו, ולהימנע מלהשתמש בו? יכול להיות שאלוקים נתן לך חוש וכישרון, אך מצווה עליך שלא להשתמש בהם לעולם?

מה הולך פה?!

אוהו, כמה שאלות...

וכולן כל כך חשובות ועקרוניות. רואים שאת בחורה מעמיקה וחושבת!

בהחלט הגיע הזמן לעשות סדר בבלגן... אז קדימה לתשובות...

היופי – מתנה או ניסיון?

תגידי, מידת הרחמנות – היא מידה טובה או רעה? אמרת טובה?

וכששאול המלך ריחם על אגג מלך עמלק, והשאיר אותו בחיים, האם זה היה טוב? הלא עד היום אנו סובלים מזרע העמלק. וכשילד מתנגד לזריקה, האם יהיה חכם לרחם עליו ולוותר לו?! ברור כי במצב הזה, מידת החסד תהיה מיותרת.

ומידת העזות – טובה או רעה? שמעתי אותך אומרת בביטחון "רעה"? תחשבי שוב.

נכון שלהתחצף ולהעז פנים, זו מידה גרועה. אבל מה עם לעמוד בגאווה על עקרונות ולא להתבייש מהלועגים?!

הנה אנחנו מתחילות להבין כי כשמדברים על "טוב" או "רע", זה ממש תלוי בסיטואציה, במצב עליו מדברים.

ועכשיו, תחשבי, יופי הוא טוב או רע? נכון. שוב, תלוי.

תלוי מתי משתמשים בו. כי היופי הוא מתנה מאלוקים, אך גם ניסיון.

כשאת שומרת את מתנת היופי לבית שלך, להעצמת הקשר עם בן הזוג העתידי שלך, כשאת משתמשת בה במקום הנכון, את מנצלת את המתנה בחכמה. אך כשאת עומדת מול המראה ומתייפה דווקא בשביל יציאה החוצה, בשביל למשוך זרים שאינם נועדו לך, זו טעות וניצול לרע.

ספרה של פנינה לשם, ''יפה באמת''

איך יכולה המראה שלך להיות הפריט הכי קדוש שיש ברשותך?

מצריים. שנת 2238 לבריאת העולם. עם ישראל ניתן לעבדים בידי המצרים. כל כך הרבה סיפורים שמעת על התקופה הזו. כבר בגן תארה לך הגננת את העבדים הנאנקים תחת העול והמצרים הרשעים המצליפים בהם. אבל יש עוד עובדה מעניינת מאוד, שאולי עדיין לא שמעת עליה. עובדה שמדברת על ההתמודדות שהייתה דווקא לבנות שלנו אז.

המצרים היו ידועים באותה תקופה כאנשים מופקרים ושטופים בתאווה. הבנות היהודיות ניסו בכל כוחן לשמור על עצמן ולא להתבולל, אך פחדו שהמצריים ברצונם הגדול יפתו או יכריחו אותן. הפתרון שהן מצאו היה חכם מאוד. או כמו שאומרים "גאוני כמה שזה פשוט"... מכירה איך נראה פחם, כמה הוא שחור וכמה שהוא מלוכלך?

מה עשו? בכל פעם, לפני שיצאו מבתיהן, היו מורחות את הפנים שלהן בפחם ולובשות בגדים מטונפים ומלוכלכים בפחם. וכך, כל מצרי שהיה מסתכל באחת מהן, מיד היה נגעל מהאישה ה"מכוערת והמלוכלכת" ושמר מרחק. והתחכום המדהים הזה עבד! הוא שמר על הבנות היהודיות והמצרים לא רצו בהן.

אבל זה עוד לא הכל, כשירד הערב, והבעלים היו חוזרים לבתיהם (אחרי יום עבודה ארוך ומייגע של עבודת פרך), הייתה אותה אישה עומדת בביתה מול אותו הראי, אך הפעם הייתה מתנקה, מתקשטת ומתייפה בכדי לשמח את בעלה במראה שלה, ולהתחבב עליו.

אותה מראה, ואילו שימושים שונים!

ובאמת בהמשך, כשכל אחד מהעם תרם מהרכוש שלו נדבה למשכן, רצו הנשים להביא אותן המראות כמתנה, אך משה חשש שמא לא מתאים לקבל פריט חיצוני וגשמי כזה עבור המשכן הקדוש. אז אמר לו הקב"ה: "קבל. כי חביבים עלי יותר מכל" – המראות האלה, שהשתמשו בהן בצורה כל כך נכונה, למטרות כל כך טובות וקדושות, אהובות עלי יותר מכל.

ומהמראות הללו, נעשה הכיור למשכן!

כך יכול הראי להיות הפריט הקדוש ביותר שיש ולהיפך.

האם את הראי שלך ייקחו לבית המקדש הקרוב?...

זו ההזדמנות לבחון את עצמך, האם לפני יציאה עם החברות לטיול ברחוב העיר, את עומדת דקות ארוכות מול הראי ודואגת "להיראות" הכי שאפשר? האם כדי לעמוד בעבודה ולשרת את הלקוחות שמגיעים, את משקיעה במראה בולט ומושך תשומת לב (ואם רק נציץ אל תוך ביתך לאחר הנישואין, נגלה אישה מוזנחת ומרושלת, כי "ממילא אני בבית"...)?!

או אולי... בדיוק להיפך, ברחוב העיר את מקפידה להיראות עדינה ומכובדת, לא מעבר לכך. ואילו את המראה היפה את שומרת למקום הנכון, לבית שלך. לאדם האמתי שבשבילו ניתן לך היופי.

כי אלוקים לא דורש ממך שלא ליהנות מהמראה שלך, שלא להשתמש לעולם בחוש שטבע בך או להתלבש כמו שאת אוהבת. הוא רק מבקש שתמתיני כמה שנים ותעניקי אותו במתנה לאדם הנכון, לבן הזוג הקבוע שלך, לבעלך!

בחורה חכמה ממתינה ושומרת את המתנה. רק כשמגיע הזמן, לבעלה, היא נותנת את היופי שלה.

כי היופי הוא מתנה ענקית שנתן לך אלוקים. לך, ולבן הזוג שלך (שמהר מאוד יגיע. זה לא באמת רחוק... הזמן טס...).

ומנגד, היופי הוא גם ניסיון. ניסיון אמתי. להשתמש בו רק במקום הנכון ולהצניע אותו מעיני זרים.

 ובינתיים, מה?...

בינתיים לא תוכלי להתלבש יפה?

וודאי שתוכלי. חשוב לדעת, שלהיות צנועה אין הכוונה להיות מוזנחת, מכוערת, סגורה, או אולי לעטות רעלה או שאל. בכלל לא. את יכולה להראות טוב מאד. בלבוש מוקפד ומושקע, יפה וצעיר. אבל – לא מושך. צנוע.

מזמינה אותך לצאת יחד למסע עמוק ומסעיר, בין דפי המדריך...

לרכישת הספר "יפה באמת" לחצי כאן.

לרכישת הספר "אהבה לרגע". לחצי כאן.

או חייגי 073-222-12-50