עמית סגל מחליף את נחום ברנע – מה הסאב-טקסט של זה?

לפעמים שינויים קטנים הם קודם כל מה שהם, אבל חשוב מכך, הם בעיקר תמונת מראה, סמל, וזיקוק של תהליכים הגדולים מהם הרבה יותר. בשעה שהם מתרחשים, יפה ומעניין במיוחד לשים אליהם לב, לחשוף אותם, ולהביט נכוחה אל סימני דרך הפזורים בשביל העולה אל הנקודה הסופית, או לפחות לעבר הפסגה הקרובה.

לאחרונה פסק מלהופיע במוסף לשבת של 'ידיעות אחרונות' טורו של נחום ברנע. טור זה, שהתפרסם במוסף הנ"ל במשך שנים רבות, הוחלף בטורו של עמית סגל, שערק מ'מקור ראשון'. אפשר לדון האם מדובר בתחלופה או שמא בשני תהליכים נפרדים שאינם קשורים, אבל השורה התחתונה ברורה: ברנע פרש, סגל נכנס.

והנה כי כן, אמנם הארץ לעולם עומדת, אך בהחלט דור הולך ודור בא. בהקשר זה, יש לומר, לא מדובר בהקשר הגילאי דווקא, למרות שגם הוא קיים כאן כמובן – בין שני העיתונאים הבכירים הללו מפרידים כמעט ארבעה עשורים. החלפתו של ברנע בסגל מלמדת יותר מכל על שינויי העומק המתרחשים באליטה הישראלית בכללותה, ובפרט - בכלי התקשורת השונים המשרתים אותה.

"אימפריות נופלות לאט", כך כתב יפה ונכון מאיר גולדברג ושרו יחד נפלא דן תורן וחמי רודנר, ולכן הממלכה החילונית והשמאלנית שנציגיה שלטו בעבר ללא עוררין במדינה, וכיום שולטים בה רק במובנים מסוימים ומשתנים - נמצאת בנסיגה ודעיכה איטית ולא בצניחה חופשית ללא מצנח, אך היא בהחלט מאבדת מכוחה.

נוכח שקיעתה של הזריחה (או שמא שקיעתה של השקיעה – תלוי את מי שואלים), אור עולה מן המזרח, ופורחת אט אט אליטה חדשה, ימנית דתית ומזרחית יותר, שכובשת בנחישות וברגישות מעוזים ומשלטים חשובים ומשפיעים עד מאוד.  

אם כן, היעלמותו ממוסף חשוב שכזה של אחד ממייצגיו הבולטים ביותר של האליטה הישנה, בהיותו אשכנזי חילוני ואיש שמאל מובהק, והופעתו של איש ימין, דתי, דור שני בעפרה, היא משב רוח אשר מסמל בזעיר אנפין, ממש בקליפת אגוז, את השינוי הגדול שתואר לעיל.

כתוצאה מצירופם של שלל גורמים, וביניהם ואולי בראשם – הגידול הדמוגרפי הטבעי, ככל הנראה מגמה זו תוסיף ותלך, תתרחב ותגדל, ואם לא יתרחשו שינויים מסעירים ובלתי צפויים בארצנו הקטנטונת - מהפכה זו תתן בעתיד הקרוב והרחוק את אותותיה, ותשפיע רבות על המתרחש בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.

ולא זו אף זו: מי יודע, אולי בשיאה של המהפכה הקרובה לבוא, או לקראתו, לאחר 70 שנות עצמאות וקוממיות בציון, נזכה לחזות בעינינו, אף על פי שיתמהמה, את ראש הממשלה הדתי ו/או המזרחי הראשון בישראל.

אשרי המצפה. אשרי המאמין.  

הכותב הינו בוגר תואר ראשון ושני במדעי המדינה ותקשורת, העוסק בכתיבה ובעריכת תוכן