איך מיילדת דתיה מסתדרת עם משמרות שבת? השבת של נעה פרייזלר

מהי שבת בשבילך?

"שבת בשבילי היא יום מנוחה, יום עם המשפחה, זמן ללכת לבית הכנסת, לחשוב, לדבר. יש בשבת רוגע ונחת, מפסיקים בה את המירוץ המטורף של סדר היום והשגרה, ויושבים בשולחן השבת עם שירים ודברי תורה. לפעמים זה גם זמן של עבודה עבורי - כשיש לי פעם בשבועיים משמרת בבית החולים".

מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?

"הכל תלוי לפי סידור העבודה שלי באותו שבוע. אם אני עובדת בחמישי בלילה, אז ביום שישי אני משלימה את שעות השינה החסרות, ולכן הרוב הגדול צריך להיות מוכן לפני המשמרת הזו. כשאני עובדת בשישי בלילה, כלומר בליל שבת, אני הולכת לנוח בצהריים, ולכן הכל צריך להיות מוכן עד שישי בבוקר. כל שבוע, לפי סידור העבודה שלי, מסדרים את השבוע.

"בדרך כלל אני גומרת את כל ההכנות בחמישי, ולשישי משאירה את הכנת הפינוקים לשבת, ואז אני עושה מה שמספיקה. השבוע, למשל, אני במשמרת בחמישי בלילה, אז כבר בשלישי אני עורכת קניות, ברביעי מסיימת עם כל הנקיונות, ובחמישי בבוקר מבשלת. יש לי בת גדולה, שמשלימה את מה שאני לא מספיקה. היא תמיד צוחקת על כך שאני משאירה לה בחמישי בערב חורבן בבית, והיא מנקה אחריי. השולחן תמיד יהיה ערוך אצלנו עד יום שישי בבוקר".

תארי את התפריט השבתי שלכם?

"כל שבת זה משהו אחר, לפי החשק. יש לי, ברוך ה', תשעה ילדים, ששניים מהם נשואים וגרים קרוב מאד אלינו. אז לפי מי שנמצא בשבת - הילדים הנשואים, הבנים שחוזרים מהישיבות, או רק הקטנים - אני בונה תפריט שיתאים למה שכל אחד אוהב, ומשתדלת לא להכין דברים שמישהו מסוים לא אוהב.

"בערבי החורף תמיד מתחילים במרק, ובערבי הקיץ יש כל פעם מנה ראשונה אחרת. לבוקר אנחנו מכינים המון סלטים - חיים ומבושלים, ומלבד זה גם מנה ראשונה ועיקרית. מנות אחרונות תמיד יהיו אצלנו, כי כולם מאד אוהבים, והן גם מושקעות - סופלה, גליליות ממולאות, מוסים, פאי ועוד.

"אני אף פעם לא יודעת אם הילדים הנשואים יבואו, והם יכולים לבקש לבוא עד הרגע האחרון. היו פעמים שהם באו רק לומר 'שבת שלום' אחרי התפילה, ונשארו לסעודה. אז תמיד יש אוכל בשפע, והוא מושקע וטעים".

איך נראה שולחן השבת שלכם?

"הבנות הגדולות עורכות את שולחן השבת ומשקיעות מאוד בסידור המפיות ובעריכת הכלים. מבחינת אווירה - תלוי מי נמצא בסעודה. אם רק הבנות הקטנות נמצאות, השיחות הן יותר של בנות, כשהבנים מגיעים מהישיבות - יש הרבה סיפורי תורה, וכשהגדולים יותר נמצאים - יש שיחות של מבוגרים. בזמנים בהם כל הילדים נמצאים, הסעודה היא תמיד ארוכה. החברים צוחקים עליהם שלפרייזלר אפשר להגיע אחרי כמה שעות, וכולם עדיין יהיו סביב השולחן, עם מנה אחרונה".

"כשאני עובדת, הילדים יודעים שצריך לחזור בערב שבת מהר מבית הכנסת ולאכול, כי אני יוצאת בעשר למשמרת לילה. בשבתות חורף מספיקים את כל הסעודה, אבל בקיץ אני בדרך כלל יוצאת באמצע. בשמחת תורה, למשל, אנחנו עוצרים באמצע ההקפות והולכים לאכול, ואז אני יוצאת למשמרת. כשהילדים היו קטנים, זה היה יותר קל, כי השכבתי אותם לישון והלכתי, ובבוקר כבר הייתי שוב בבית. היום זה קצת יותר קשה, כי אני הולכת לפעמים באמצע הסעודה, ומשאירה לבעלי ולילדים לסדר ולנקות את הכל. כשאני יוצאת למשמרות בשבת בצהריים, בעלי והילדים מנקים ומסדרים הכל אחרי שבת, ועד שאני חוזרת, הכל כבר מתוקתק. היתה תקופה שהשארתי להם רשימת משימות על פתק, איך הבית צריך להיראות אחרי שבת, והם באמת עשו זאת בהצלחה.

"אנחנו לא תמיד יכולים לנסוע לשבת, כי חצי מהשבתות אני עובדת, ובשבתות כאלה אנחנו גם לא מזמינים אורחים. אני כן משתדלת לעבוד בשבתות שבהן יש פחות ילדים בבית, ולהשאיר את השבתות שבהן כל בני המשפחה באים, בלי עבודה.

"כשאני בבית החולים, אין אפילו זמן לאכול. ליל סדר אחד אמרתי לבעלי שאפילו לא הספקתי לומר: 'פסח, מצה ומרור', והוא ענה לי ש'העוסק במצווה פטור מן המצווה'. לפעמים בבית החולים אני שמה מטפחת של שבת, רק כדי להרגיש שזו שבת ולא יום חול. אבל אני כל כך אוהבת את העבודה שלי, היא נותנת לי המון חיות ושמחה, שהמחיר הוא שווה.

"כשאני עושה משמרת לילה ביום שישי, אני חוזרת הביתה ולא מוותרת על בית הכנסת בבוקר, כי הוא זה שנותן לי חיות לכל השבוע. אחר כך בסעודה, בשלב מסוים נרדמת, והילדים מעירים אותי לברכת המזון".

החלק הכי אהוב עליך בשבת?

"כשכל הילדים נמצאים בסעודת שבת. אני יכולה רק לשבת ולהסתכל עליהם, ולהתמלא בשמחה. יש לי נחת עם הנכדים, ואני מדושנת עונג. הילדים יודעים שאם רוצים לפנק אותי, שיבואו כולם לשבת".

איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?

"הם מאד אוהבים אותה, אין צורך לגרום להם לאהוב. הילדים הקטנים יותר תמיד שואלים מי בא לשבת, כי כשכולם נמצאים זה ממש כיף. אחרי הסעודה אנחנו מוציאים משחקי קופסה, יש לנו הרבה מאד כאלה, ומשחקים עם כולם ביחד".

שבת בלתי נשכחת?

"בסוכות הזמנתי את אחי ומשפחתו לחג ראשון, התיישבנו לאכול, ואז נשמעו דפיקות בדלת. הגיע אדם שביקש שאבוא לראות את אשתו, שהיא עם צירים. כשהגעתי, הסתבר שהיא כבר במצב של לידה, ונסעתי איתה לבית החולים. האורחים היקרים שלנו נשארו באותו ערב בלעדיי.

"יש לי אהבה גדולה למקצוע שלי, ואני רואה בו גם שליחות עצומה. בעלי אומר שכשהוא שומע את הביפרים של נהגי האמבולנס מצפצפים בבית הכנסת, הוא תוהה אם כשהוא יחזור הביתה, גם אני אהיה שם. אם אישה מגיעה למצב של לידה, או שהיא מרגישה צורך גדול שאהיה איתה, אני תמיד נוסעת יחד איתה לבית החולים.

"היתה עוד פעם ששכנה אמרה לי שאין לה צירים, אבל היא לא רגועה. הייתי חולה, ובכל זאת ביקשתי שהיא תבוא אליי. כשהיא הגיעה, הבנתי שהיא עוד רגע יולדת. נסעתי יחד איתה באמבולנס, ובאמצע הדרך נולדו תאומות. עד היום היא שולחת לי תמונה בכל יום הולדת שלהן".  

מתכון שבתי אהוב במיוחד

סופלה

הרכיבים:

250 גרם שוקולד

כוס שמן

6 ביצים

¾ כוס סוכר

הוראות הכנה:

ממיסים שוקולד ושמן במיקרוגל, מקציפים 6 ביצים שלמות עם ¾ כוס סוכר. מערבבים את השוקולד עם הביצים. ממלאים כוסיות סופלה ל-¾ מהגובה, ודוחפים בתוך כל אחת קוביית שוקולד, כך שלא ייראו אותה. אופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, ומוציאים אחרי 12 דקות בדיוק, גם אם זה לא נראה מספיק אפוי.

בשבת מניחים על הפלטה, כך שהעוגה עצמה מתחממת וקוביית השוקולד נמסה בפנים.

בתיאבון!

רוצה לספר לנו על השבת שלכם? כתבי אל support@htv.co.il, השאירי פרטים ומספר טלפון, ונחזור אליך בקרוב.