סיון רהב מאיר: מי הפך את משה לרבנו?

ממש במקביל לבחירות אנחנו מקבלים סדנת מנהיגות, עם תחילת ספר שמות. הנה רק כמה דברים שמשה רבנו מלמד אותנו:

1. מנהיג יכול לגדול אפילו בבית של פרעה כ"נסיך מצרים" אבל לא לשכוח את עמו וזהותו ומשפחתו ועמו. יש לו אומץ לעמוד מול פרעה, שליט האימפריה הגדולה בתבל והאיש שגם גידל ואימץ אותו, ולומר לו את האמת בפנים.

2. מנהיג הוא לאו דווקא כריזמטי. הוא יכול להיות מגמגם, כבד-פה, ולא נואם כיכרות. הוא בעצמו לא טוען שהוא מושלם, אלא מעלה את חסרונותיו האלה בלא בושה ואומר: כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי.

3. מנהיג עובד בשיתוף פעולה מרבי, עם כמה שפחות דורסנות, קנאה, שנאה ותחרות. הוא יוצא לדרך עם אהרון אחיו ועם מרים אחותו במודל הנהגה שיתופי, שבו כל אחד משתמש בכישרונות שלו. 

4. מנהיג לא אומר שצריך "להחליף את העם" או "להחליף את התורה" או "להחליף את הארץ". הוא נאמן ומסור לעם גם כשהוא טועה וחוטא, הוא לא מתייאש למרות הקושי להנחיל את התורה, וממשיך בדרך גם כשאין לעם רצון להמשיך לארץ ישראל.

5. מנהיג לא מייחס לעצמו את הצלחתו. הוא אדם מאמין ויודע שהוא רק צינור, רק שליח. האיש הכי חשוב ביציאת מצרים הוא גם האיש הכי עניו במהלך הזה.

אנחנו כמובן לא מצפים מנבחרינו להיות משה רבנו, בטח לא ב-100 הימים הסוערים הקרובים. ובכל זאת, איכשהו יצא שהפרשות שילוו את הבחירות מזכירות שיש למה לשאוף.

(צילום: shutterstock)

מעבר לליקויים ולאבחונים

מסביב יהום סער, אבל ממש במקביל לבחירות הסוערות ולסיכומי השנה האזרחית ולכל החדשות, מיליוני תלמידים ומורים נמצאים בשגרה ארוכה-ארוכה של חורף, שהיא לא תמיד קלה. הנה רעיון ששלח לי יוסי קנפלמכר, מנהל בית הספר "נתיבות משה" ביישוב קדימה:

"משה רבנו מגמגם. התורה כותבת במפורש, בלי להסתיר: "כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן". לטעמי יש כאן מסר עמוק. בואו נדמיין ילד שנולד ולא מצליח לדבר ולהתבטא, בטח לא מול ציבור. איזה מחשבות עוברות בלב ההורים שלו? הם אומרים לעצמם: מה יהיה איתו, איך הוא בכלל יגדל ויתפתח ויקים משפחה, מה ייצא ממנו? ולעומת זאת, מה מראה לנו התורה? שמשה רבנו, שכמעט אי אפשר היה להבין משפט שהוא אמר, הפך לאייקון המנהיגותי הגדול ביותר שהאנושות כולה מכירה. הוא הפך לאדון הנביאים, הוריד תורה מן השמיים ובעצם – הוא לא מפסיק לדבר איתנו עד עצם היום הזה...

זה מאוד מחזק ילדים עם קושי לימודי, והורים לילדים עם בעיות קשב, ריכוז והתנהגות. אנחנו לא מנהלים את העולם. האבחנה הראשונית של הליקוי לא קובעת את העתיד באופן ודאי. אדם יכול לקבל שליחות ותפקיד ולהשתנות לגמרי. בכל פעם שתלמיד נכשל ומרגיש שהוא לא יכול ולא מסוגל, אני מסתכל עליו ונזכר במשה רבנו".

לא להסתמך רק על אבותינו

הרב עזריה בסיס, רבה של ראש העין, הובא למנוחות אתמול בגיל 74. הרב, יליד רדאע שבתימן, עלה ארצה בגיל 5 במבצע "על כנפי נשרים" ועסק כל חייו בשימור מסורת העדה ומנהגיה, מול רוחות של בורות, שכחה והשכחה.

כשלימד את סיפור יציאת מצרים, התעכב על רגע אחד שבו בני ישראל אמרו שירה, בקריעת ים סוף: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹוקי אָבִי וַאֲרֹומְמֶנְהו". הפסוק המפורסם מורכב משני חלקים, הסביר. אלוקים צריך קודם כל להיות שלך, "זה אלי". האדם לא יכול לסמוך רק על אבותיו ועל ייחוסו, אלא הוא בעצמו צריך ללמוד, להתפתח, לעמול, להגיע לחוויה אישית. אי אפשר להסתפק רק בחצי השני, 'אלוקי אבי', לספר שאבותיך היו צדיקים, ולא לעשות דבר בעצמך. גם אם יש לך שושלת מפוארת, אתה צריך למצוא את החלק שלך, בעצמך. בעידן שבו רבים מסתפקים באמירה "סבא שלי היה רב", הוא שאל – "ומה איתך? ומה עם הנכד שלך"?

לזכרו.