"100% תמותה", כתבו הרופאים, אך התינוקת הבריאה ניצחה את כל התחזיות

כשהחלה רונית לוי את הריונה השני, הכל נראה ורוד ושמח, והיא לא יכלה לתאר לעצמה מה יעבור עליה בהמשך. בחודש הרביעי להריון, החלו העניינים להסתבך. הרופאים הודיעו לי שקיימת בעיה בעובר ועלי לעבור הפלה. "בכל מקרה התינוק ימות", הם אמרו. "לפני הלידה או תוך כדי הלידה".

רונית סירבה לבצע הפלה, ושוחררה לשמירת הריון בסיכון גבוה, עם מעקב צמוד כל כמה ימים. מספר שבועות אחר כך, כשהגיעה לבדיקה, ראתה שהרופא מתעכב איתה מעבר לזמן הרגיל. "הרופא ביצע אולטרסאונד במשך יותר מעשרים דקות, וקרא לעוד רופא שיראה גם הוא את הבדיקה", היא מתארת. "הבנתי שמשהו לא תקין, אבל לא העזתי לשאול. הייתי יחד עם בעלי, ואז הגיעה הבשורה הנוראה. הרופאים אמרו לי שהבטן של התינוק לא סגורה והאיברים בחוץ. הלב שלו נטה יותר מידי לצד ימין, ובמוח האחורי היתה בליטה, שמראה על תסמונת דאון. הם אמרו שהתינוק לא יוכל להתקיים כך, והמליצו לי ללכת לוועדה להפסקת הריון. בתחתית דף הבדיקה רשם הרופא את המילים '100% תמותה'".

האם רונית לוי והתינוקת חיה

רונית הופנתה לסקירת מוח נוספת בבית החולים, אך באמצע הבדיקה ביקשה מהרופא שיפסיק. "הרופא אמר שהוא רוצה לראות אם יש עוד דברים, מלבד מה שכבר נאמר", היא מתארת, "אך אני אמרתי לו שזה גם ככה לא משנה, כי לא מדובר בבעיות שאפשר לתקן. התיאור היה של תינוק שייראה כמו מפלצת, וגם הוא רשם בדף הבדיקה בשחור מודגש - '100% תמותה'".

יחד עם הכאב הגדול, ושעות רבות של בכי, השתדלו בני הזוג לעשות ככל יכולתם בתפילות וקבלות טובות. "פרסמנו את שמנו לתפילה, קיבלנו על עצמנו קבלות טובות, וגם ביקשנו ברכות מרבנים גדולים", מתארת רונית. "כל הרבנים אמרו לא לעשות הפלה, ושבעזרת ה' יהיה בסדר. כשהגעתי לרב קנייבסקי, הוא כתב לי על פתק לא להפסיק את ההריון, ושכל מה שאמרו הוא הבל. הוא ביקש מהעוזר שלו שידגיש באוזניי להיות באמונה חזקה".

מאז החליטה רונית לא לעשות עוד בדיקות ומעקבים, שגם ככה רק העכירו את מצב רוחה. "אמרתי לעצמי שהקב"ה נתן לי את התינוק הזה, והוא יחליט מה יהיה איתו", היא אומרת. "אני אעשה את ההשתדלות שלי, אתפלל ואקווה לטוב, ומה שה' ירצה - זה מה שיהיה. החזקתי את עצמי באמונה הזו, והדבר לא היה קל. עברנו תקופה קשה מאד, ימים רבים של שבר ובכי, אבל בעלי ואני לא ויתרנו, וחיזקנו אחד את השני. גם בני המשפחה שלנו היו איתנו לאורך הדרך הלא פשוטה הזו".

בתחילת חודש שישי, בערב שבת, החלה רונית להרגיש צירים בבטנה. "הייתי רק בשבוע 27, ולא רציתי להאמין שאלו צירי לידה", היא מתארת, "אך לאחר הקידוש הבנתי שאין ברירה, והגענו לבית החולים. הרופאים ניסו לעכב את הלידה על ידי מתן תרופות, ובמשך יומיים הם נכנסו לחדרי בזה אחר זה, והגיע אפילו פסיכולוג, כשכולם מציעים לי שאעשה הפלה. הם אמרו שאין לתינוק במצב כזה שום סיכוי, ומבחינתם הוא גם ככה לא בר חיות, בגלל כל הבעיות שנצפו באולטרסאונד, כך שהפתרון למצב בו אני נמצאת הוא רק הפלה".

רונית ובעלה נשארו נחושים בדעתם לא לבצע הפלה, ולכן בשלב מסוים הציעו לה הרופאים לעבור ניתוח קיסרי. "הם הציעו זאת מכיוון שראו שאני רוצה את התינוק, אך לא יכולנו להסכים לכך, בגלל שהיה בדבר סיכון עצום עבורי. בשעה אחת בלילה הגיעה מנהלת מחלקת יולדות, במיוחד כדי לדבר איתי. היא החלה שוב להסביר לי את המצב, ומה כדאי לעשות, אך אני, שהייתי כבר חסרת סבלנות, צעקתי לה: 'אני אלד והתינוקת שלי תחייה, אתם עוד תראו!'. הרופאה הסתכלה עליי במבט מרחם, ועזבה את החדר".

8 רופאים, אחיות ומיילדת - ונולדת תינוקת זעירה ובריאה

כמה שעות אחר כך, לאחר שהפסיקו הרופאים לפקוד את חדרה, החלה רונית להרגיש שהיא צריכה ללדת. "אמא שלי רצה לקרוא למיילדת - ולחדר נכנסו שמונה רופאים, אחיות ומיילדת", היא מתארת. "המיילדת אמרה לי 'אני יודעת שכבר אין לך כוח לכלום, אבל אני פה בשביל לעזור לך, תעזרי לי גם את, אל תרפי', ועם המילים המחזקות שלה, יצאה כמה דקות אחר כך לאוויר העולם ביתנו, בגודל של כף יד".

למרבה הפלא, התינוקת הזעירה, במשקל 750 גרם בלבד, היתה עם בטן סגורה, מוח סגור, ואפילו נשמה בכוחות עצמה. "היא אושפזה בטיפול נמרץ פגים, ובמשך חודש התפללנו יום יום שהיא תשרוד ותחיה. זו היתה תקופה לא פשוטה, עם הרבה דאגה ובכי. הייתי נוסעת כל יום לבית החולים, ונמצאת שם במשך כל היום עם התינוקת. פרסמנו את שמה לתפילה בהרבה מקומות, וקיווינו לישועה. לאחר כחודש היא עברה לעוד חודשיים בפגיה, ואז סוף סוף זכינו להשתחרר מבית החולים".

התינוקת הקטנה עברה בדיקות רבות, ולא היתה מערכת בגופה שלא נבדקה. "במשך שנה בדקו לה כל דבר אפשרי - לב, אוזניים, עיניים, מוח, בטן ועוד", מספרת רונית, "והנס הגדול הוא שכל הבדיקות יצאו תקינות".

חיה כיום

בסביבות גיל שנה, הגיעה רונית עם ביתה לפגיה שבה היא שהתה בתחילת חייה. "כל הרופאים שטיפלו בה, היו בהלם כששמעו שהכל בסדר, ושההתפתחות שלה תקינה לגמרי. הם קוראים לה נס רפואי".

"הניסיון הזה חיזק אותנו מאד באמונה, ואני לא יודעת מאיפה היה לי הכוח לעמוד בו", מסיימת רונית. "אומרים שנותנים ניסיון למי שיכול לעמוד בו, אז ה' נתן לי כוח. כשאני מסתכלת אחורה, אני לא מאמינה שזה מה שעברתי, זו היתה תקופה לא פשוטה. ודרך אגב, לבת שלנו קוראים חיה, מכיוון שבסוף היא נולדה חיה, בריאה ושלימה".

שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?

אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו.

לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il