יש לי בכלל כוח להמשיך? מכתב לעצמי

אני מרגישה

אני רגישה

אני מבולבלת

קמה, נופלת

ממשיכה לעוד יום

גם אם הוא איום

יום טוב גורם לחייך

יום רע את הלב שוב מועך

הכל פה בסחרחרה

כבר לא יודעת מה קרה

מה יהיה, האם זה כדאי

או שמומלץ כבר להתייאש ודי

יש לי בכלל כח להמשיך?

האופק מטושטש, אביך

לעיתים נראה שמתבהר

אבל האשליה מתנפצת מהר

ואז מגיע רגע של טוב

שגורם לך את הכל לאהוב

פתאום את מבינה למה זה שווה

אין שאלות, את כאן באופורית ההווה

זה באמת מדהים, אבל מה לעשות

שהרגע נגמר, נשאר רק שוב לקוות

רוב הזמן את בבניה, וזה לא קל

רגעים של אור נדירים, כי הסנה עוד לא אוכל

את בונה, ומגלה כמה נשאר

נופלת לחולשה, וממשיכה לטפס בהר

מזיעה, רועדת, הלב שלך בוכה

ואז לפיסת נוף יפהפה הגוף זוכה

נושמת אויר פסגות רענן

בוחרת לך איזה ענן

מדברת, מתחננת תמיד להיות שם

רוצה רק עליה, רק לא הכאב הישן

אותו את כבר מכירה, ויותר מידי

רוצה ללמוד לחיות בגובה, עד בלי די

יודעת שצריך להתאמץ, אבל מתפנקת

אוספת כח ולא יודעת מאיפה אותו יונקת

וזהו. מגיעה לשלב שרוצה לחיות טוב

לא רוצה "לשרוד" ואת החיים לסחוב

רוצה שלא משנה מה יהיה מבחוץ –

הבפנים יהיה יציב, הלב שלך ירוץ

וגם כשלא יהיה קל – יהיה רגוע

ולא תצטרכי לשכנע את עצמך לנוע

יהיו חיים מאתגרים, אבל עם תקווה

יהיה קושי, אבל עם הרבה אהבה

יהיו ניסיונות ואתגרים, אבל תהיה שמחה

יהיו ימים של עצב, אבל סיפוק ושלווה

כך אני רוצה שחיי יראו בעתיד.

מקווה שאני לא חיה בסרט עמוק ומפחיד

כי אם זה לא יקרה, כבר שום דבר לא ינחם

אם אין מציאות של חיים טובים – מה טעם בהם?

אבל ממשיכה להאמין ולקוות

וכבר עכשו רואה קצת תוצאות

אז אין סיבה להיות פסימית

מעדיפה להיות אופטימית

יהיה טוב, וכבר עכשיו יש ניצנים

מקווה שבקרוב כבר יצאו פרחים ריחניים

עם ריח של גן עדן עלי אדמות

כי מי ששואף עוד יגשים חלומות!

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.