"בני האדם נולדו כדי להאמין בבורא": רופאים שיפתיעו אתכם עם הפרספקטיבה שלהם

על כוחה המרפא של האמונה בבורא עולם - כולם יודעים, אך לא כולם מוכנים להודות עליה. עד כמה שהנושא מעניין את עולם הרפואה המחקרית, עד לפני כ-40 שנה, רופאים  לא העזו להעלות על דל שפתיהם את הרעיון לחקור נושא זה.

שלא כמו הרפואה המסורתית, הרפואה המערבית עשתה כל שביכולתה על מנת להתרחק מכל סממן רוחני, הגם שלאורך כל ההיסטוריה רופאים נתקלו במחזות מיסטיים ששכל אנושי - חכם ומעמיק ככל שיהיה - פשוט לא יכול להסביר.

אלא שהתמורות שחלו בחברה המערבית, השפיעו גם מבחינה זו - ומזה כשלושה עשורים מקדישה הרפואה המחקרית מקום נכבד לעניין האמונה, במחקריה.

לא רק שרופאים רבים כבר מכירים בעובדה זו בינם לבין עצמם, הם מוכנים אף להכריז עליה קבל עם ועדה ומשפטים כגון "אלוקים עשה את הנס הזה", "אין ספק שהייתה כאן התערבות שמיימית", ו"אנחנו חווים יום יום את הניסים של בורא עולם בבית החולים" - כבר אינם זרים להם.

"בני האדם נולדו כדי להאמין בבורא"

אחד החוקרים המובילים בתחום זה, שערך למעלה מ-200 מחקרים על נושא ההשפעה החיובית שיש לאמונה על חולים מסוגים שונים - הוא ד"ר דיוויד לארסון מוירג'יניה שבארה"ב.

לארסון החל את דרכו כרופא פסיכיאטר, ועם הזמן הפך לנשיא ומייסד ראשי של המכון הלאומי לחקר הבריאות ברוקוויל ארה"ב.

במחקרים רבים שלו טען כי האמונה היא 'הגורם הנשכח' של הרפואה, והציע לרופאים לעשות 'בדק בית' על כך.  

באחד ממחקריו, לארסון מצא כי "יש קשר הדוק בין אמונה דתית לשיעורי דיכאון נמוכים בקרב חולים, והיא גם יכולה להביא לריפוי מהיר יותר מאשר אצל אלו שלא מאמינים".

במהלך השנים הפך ד"ר לארסון למייצג התחום של אמונה ובריאות, ובזכותו הוכנסה תוכנית ליבה מיוחדת למכללות רפואיות בארה"ב - שהסטודנטים שלהן לומדים בין היתר גם את זה.

לאחר מותו הוענק לד"ר לארסון פרס אוסקר פסטר היוקרתי על תרומתו בתחום הפסיכיאטריה והאמונה.

גם ד"ר הרברט בנסון, חוקר ממכללת 'הארוורד' היוקרתית, מרחיב בספרו 'הריפוי הנצחי', על הקשר בין אמונה לבריאות פיזית ונפשית. שם הוא אף קובע נחרצות כי "בני האדם נולדו כדי להאמין בבורא, וכשהם מתרחקים מהמהות הזו - ממילא נוצר חולי".

ואיך אפשר בלי רופאים תוצרת 'כחול-לבן'?

פרופסור רפי קרסו הוא אחד הרופאים הבכירים בארץ בתחום הנוירולוגיה, שלא פעם התראיין על הקשר שבין אמונה דתית לבין שיעורי ריפוי ממחלות שונות, וגם לדבריו, ישנו הבדל מהותי בין חולים מאמינים לחולים שאינם מאמינים.

"האמונה נותנת למאמין הרבה כוח לעבור את תקופת המחלה, ולהתאושש ממנה", הוא אומר ומתייחס בכך למחקר יפהפה שבו עקבו הרופאים אחרי שלוש קבוצות חולים: בקבוצה האחת התפללו על החולים והחולים ידעו מכך, בשנייה התפללו על החולים והחולים לא ידעו מכך, ובקבוצה השלישית לא התפללו על החולים כלל.

תוצאות המחקר היכו אותו בתדהמה. "המדהים בעיניי הוא שאצל אלה שהתפללו עבורם וכלל לא ידעו, הייתה הטבה משמעותית ביחס לאלה שלא התפללו עליהם כלל", מסביר פרופ' קרסו.

במקרה אחר התבטא פרופ' קרסו ואמר כי "כולנו, גם שומרי התורה והמצוות, וגם אלו שעדיין לא - פונים לקדוש ברוך הוא בשעת מצוקה. כרופא, אני רואה אנשים אתאיסטים שבשעת מצוקה פונים לשמיים לעזרה".

ומדוע זה קורה לדעתו? "האמונה טבועה בנו", הוא אומר. "היא חלק מהנשמה, והיא נותנת הרבה כוח לעבור תקופת מחלה, ולהתאושש ממנה".

גם הרב אברהם שטיינברג, מנהל היחידה לנוירולוגיית ילדים בבית החולים 'שערי צדק' בירושלים ומחבר האנציקלופדיה הרפואית-הלכתית, מסביר כי "ברמה המדעית, עובדה ידועה היא שלאמונה ולתקווה יש השפעה חיובית על המערכת החיסונית בגוף וכן על התפקוד הנפשי".