מה התגלה במחקר אנתרופולוגי על שבט בעל חוקים מוזרים? 5 נקודות למחשבה

בעקבות השבט האבוד – "מידרח"

שיעור בהיסטוריה: במאה ה-13 לפני הספירה, קם לו שבט קטן אי שם בעולם, "מידרח" שמו. שבט זה היה למושא מחקרם של אנתרופולוגים מהמובילים בעולם בשל אמונותיהם ופולחניהם יוצאי הדופן. חוקרים אלו נדהמו לגלות שבט אקזוטי בעל מנהגים מוזרים ולא רציונליים, שבט שבו מולך מלך שמחוקק חוקים משונים...

חוקרים אלו ניסו לנתח את התנהגותם של אנשי השבט, וגילו חברה עם מערכת חוקים מוזרה מאד. הנה עיקרי  הדו"ח:

כל גבר מתחיל את יומו בלבישת גלימת מלכות וכתר על ראשו למשך מספר דקות.

כל גבר לובש מדי יום אפוד מגן מתחת לבגדיו.

במערכת הבריאות מתבצעים מדי יום ניתוחים פולשניים ללא צורך בהמתנה של חודשים מראש, ללא דימום וללא כאבים... בתמורה, כל אדם חייב לכתוב מכתב אישי למלך ולהודות לו על אפשרות זו שהוא מעניק לאנשי השבט.

כל גבר נשוי המסתכל בתשומת-לב על נשים אחרות מלבד אשתו – זוהי עבירה פלילית. גבר שמצער את  אשתו וגורם לה להזיל דמעה – עבירה פלילית. ואם לא די בכך, על כל גבר נשוי מוטלת החובה לשיר שיר הלל לאשתו לפני כל המשפחה לפחות אחת לשבוע! כמו כן עליו לקנות לאשתו מתנה לפחות 3 פעמים בשנה.

כל בני המשפחה, גם הענייה ביותר, מחויבת בהכנת סל מזון לפחות פעם אחת בשנה לאנשי השבט הנזקקים.

שבוע אחד בשנה, כל אנשי השבט חייבים לצאת מבתיהם ולבלות עם משפחתם בתוך... אוהל!

שלוש פעמים ביום, בוקר, צהרים וערב, כל גבר חייב לעזוב את כל עיסוקיו - עבודה ומשפחה - ולבצע מעין הרפיה רוחנית - מדיטציה. בזמן הזה הוא קורא טקסטים, שבהם כתוב כמה המלך אוהב אותו וכמה הוא מיוחד בעיני המלך.

אחת לשנה כל אנשי השבט – גברים, נשים וטף – לוקחים את ספר החוקים של השבט, אותם חוקים לא ברורים שהמלך חוקק עבור אנשי השבט – ופשוט רוקדים איתו, מנשקים אותו ואף מודים למלך על מערכת חוקים זו!

הזדעזעתם? שבט בעל מנהגים מוזרים ולא רציונליים? זאת השורה לגלות לכם את הסוד. ובכן, שבט "מידרח" הוא בכלל לא שבט, אלא מונח שהמצאתי, כפי שעושים חוקרים במחקרים מסוימים מול סטודנטים, בעיקר מתחום האנתרופולוגיה והסוציולוגיה, כדי לתאר אספקטים שונים של התנהגות חברתית של חברות מסוימות. במקרה זה בחרתי להציג את החברה החרדית, והשם "מידרח" הוא בהיפוך אותיות – חרדים.

בואו נעשה סדר: כל גבר מתחיל את יומו בלבישת גלימת מלכות – טלית, כתר על ראשו – התפילין, לובש מדי יום אפוד מגן – ציצית; ניתוחים פולשניים, לא צורך בהמתנה, ללא דימום, ללא כאבים – אדם שמתפנה בשירותים. בתמורה, כל אדם חייב להודות למלך על אפשרות שהוא מעניק לאזרחי המדינה – "ברכת אשר יצר"; כל גבר נשוי שר לאשתו לפחות אחת לשבוע, שיר הלל לפני כל המשפחה – מזמור "אשת חיל" בליל שבת, וקונה לאשתו מתנה לפחות 3 פעמים בשנה – בשלושה רגלים – פסח, שבועות וסוכות; כל  משפחה, גם הענייה ביותר, מחויבת בהכנת סל מזון לפחות פעם אחת בשנה למשפחות נזקקות – בפורים – מתנות לאביונים; שבוע אחד בשנה, כל האזרחים חייבים לצאת מבתיהם ולבלות עם משפחתם בתוך "אוהל" – סוכות; שלוש פעמים ביום כל אזרח מבצע מעין הרפיה רוחנית – מדיטציה – וקורא טקסט שבו כתוב כמה המלך אוהב אותו – "אהבת עולם אהבתנו" – תפילה מתוך הסידור; אחת לשנה כל אזרחי המדינה רוקדים עם ספר החוקים של המלך – חג שמחת תורה.

המחקר על "השבט האבוד" בא ללמד אותנו שיעור מאלף לכל החיים: לתת את הדעת על הכוח השלילי הנוראי שיש בשפיטה ובחריצת גורלות על החברה החרדית עם כל מיני פרמטרים, שאין בינם ובין הדבר האמיתי והמהותי שום קשר ואחיזה במציאות. כמה נורא להתנכר לשונה ממך ולחיות בחברה של סטריאוטיפים.

יהי רצון שנזכה למצוא רק את הנקודות הטובות שיש בכל אחד מעם ישראל, גם אם הוא שונה מאיתנו ואינו שייך ל"קבוצה שלנו"...

מפעל טחינה

יום אחד הגעת לביקור אצל רופא השיניים. לאחר בדיקה, רופא השיניים אומר לך: "אתה כנראה אוכל הרבה מתוק, יש לך שיניים שהרקיבו שיפלו בקרוב. לכן עליך לעשות בהקדם עקירה, שתלים וכתרים. מדובר על עלות של 100,000 שקל!

אתה לא נלחץ, ומשיב לרופא כך: "אל דאגה דוקטור, השיניים יפלו ואז הן יצמחו לי מחדש!".

כיצד לדעתכם הרופא יגיב לכך? הרופא בוודאי יחשוב שאתה משוגע, כי שיניים בגיל שלך אינן גדלות מחדש!

אבל אם באמת אחרי כמה ימים, השיניים שלך אכן יצמחו מחדש, אז ייצאו הכול מגדרם מרוב פליאה ויגידו "איזה נס!".

(צילום: shutterstock)

ואני שואל: למה צמיחת שינים מחדש בגיל מבוגר שלך היא נס, ואילו כשזה קורה בגיל 6 אין אומרים שזה נס?! אלא שהתרגלנו... אנחנו לוקחים דברים כמובנים מאליהם! אבל האמת היא שהשיניים שלנו הן פלא אחד אדיר! שימו לב: שיניים יוצאות אחת לאחר השנייה בסדר מופתי: שן ליד שן ולא אחת על השנייה! לכל שן צורה וייעוד משלה, ויחד הן יוצרות מבנה חזק ואחיד אשר משמש אותנו מידי יום: שינים חותכות, שהן (תמיד) הקדמיות ביותר בפה. ניבים, שתפקידם לבתר את המזון ולקרוע אותו לחתיכות קטנות יותר. הניבים נמצאים (תמיד) משני צידי השיניים החותכות. טוחנות – שטוחות ורחבות מאד, ותפקידן לטחון את המזון לחתיכות הקטנות ביותר כדי שנוכל לבלוע את המזון בקלות.

כל השיניים באותו צבע – לבנות, וגדלות כולן לאותו גובה. מכוסות כולן באמייל – שכבה חיצונית דקה שמכסה את השן ומגנה על השן מפני ריקבון.

מי שרטט והנדס כל שן ושן? מי סידר אותם בפינו בצורה כה מופתית? מי ציפה כל שן ושן בחומר ששומר עליה מפני ריקבון? כיצד כל שן "יודעת" מה מיקומה ומה תפקידה? מיהו המנכ"ל של מפעל הטחינה המושלם הזה?

סיבוב בקרוסלה

כל אחד מאיתנו התנסה בילדותו בסיבוב על הקרוסלה בגן המשחקים השכונתי: להסתובב בקרסולה מהר מהר ולא לעצור.

אמנם בתור ילדים דווקא אהבנו להסתובב, אבל היום, כמבוגרים, כל סיבוב גורם לנו להרגיש בחילה. סיבוב אחד מהיר עלול לגרום לנו לסחרחורת. כמה סיבובים כבר משבשים בהחלט את האיזון ואת שיווי המשקל.

(צילום: shutterstock)

ואם אומר לכם שכולנו נמצאים במעין קרסולת ענק המסתובבת במהירות 1,675 קילומטר לשעה?

מהי? כדור הארץ!

כדור הארץ מסתובב במהירות של קרוב ל-1700 קמ"ש! ואני שואל: האם מישהו עף פה? האם מישהו מרגיש סחרחורת? כאבי ראש? איך דברים לא עפים ממקום למקום? איך אנחנו מרגישים יציבים ובטוחים על הקרקע?

התשובה היא: כשם שאדם, המצוי על כלי-תחבורה שנע בקצב אחיד וללא תנודות (כדוגמת רכבת), מתרגל למצב ואינו חש שהוא נמצא בתנועה, כך איננו חשים בתנועת כדור הארץ בשל העובדה, שכדור הארץ מסתובב במהירות קבועה.

ברמה הפיזיקאלית: כשכדור הארץ מסתובב, פועלים עלינו כוחות שונים. הכוח שזורק אותנו החוצה בסיבוב כדור הארץ נקרא "כוח צנטריפוגלי". אבל בניגוד לקרוסלה שבה אנחנו מרגישים את הכוח הזה מאד, בגלל העוצמה ומהירות הסיבובים של הקרוסלה, בכדור הארץ הוא מורגש הרבה פחות, ואנו חשים יותר את כוח הכבידה של כדור הארץ.

כלומר, כוח הכבידה, או כוח המשיכה של כדור הארץ, חזק הרבה יותר מהכוח הצנטריפוגלי שלו, ולכן איננו מרגישים את סיבוב כדור הארץ מתחת לרגלינו.

אי אפשר שלא להעריץ את התבונה העליונה שיצרה את כל התנאים האלה!

אלוקים אוהב אותי!

כולנו מקבלים סימנים, איתותים ורמזים רבים להתעורר בתשובה במהלך חיינו. השאלה היא מי מאתנו בוחר להתעלם מכך, ומי לוקח לתשומת ליבו ומתעורר... זכרו :"כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' – יוֹכִיחַ, וּכְאָב אֶת בֵּן-יִרְצֶה" (משלי ג', י"ב). משמעות הפסוק: דווקא אלו הקרובים אל בורא עולם יותר – להם בורא עולם יוצר הזדמנויות ליצור איתו קשר מתמיד, וזאת על ידי שמחסיר מהם דבר – מה שהם זקוקים לו.

למה הדבר דומה? לאדם הרואה קבוצת ילדים משחקים בבוץ, והוא אומר בלבו, עד כמה חסרי חינוך ילדים אלה, והנה הוא מגלה לפתע את בנו ביניהם. הוא מיד ניגש אליו ונוזף בו, ואף מכהו מכה אחת. והבן תמה ושואל את אביו: הלא יש כאן ילדים רבים ומדוע דווקא אותי אתה מכה? משיב לו אביו: דווקא מפני שאתה בני ואני אוהבך יותר מכולם, הריני מכה אותך לטובתך ולמען עתידך החינוכי, שיהיה לך טוב כל הימים. אינני דואג לשאר הילדים, אלא אך ורק לך.

כל הייסורים, שבאים על האדם, הם מן השמים, ולא לחינם הם באים. מטרתם לאותת, להעיר את האדם על מנת שישנה מדרכו הרעה, כדי שיחזור האדם בתשובה ממעשיו הלא טובים, או כדי לכפר על עוונותיו ולטהרו על ידי ייסורים קלים.

תפקידנו להיות קשובים לאיתותים הנשלחים אלינו מן השמיים. אשרי אדם הזוכה להיות מעבדי ה' הנאמנים והקרובים, ויודע כי רק את טובתו ה' מבקש, וכי מחסורו נועד להוות סיבה לקשר בינו ובין בוראו.

איך תנאי השטח מובילים לשינוי פיזיולוגי?

תומכי תיאוריית האבולוציה טוענים, שהתנאים בשטח הצריכו שינוי. למשל: יצורים יבשתיים שקפצו מעץ לעץ הוצרכו ליכולת דאייה. עקב הצורך בדאייה מעץ לעץ התפתחו הגפיים והפכו לכנפיים בעלות נוצות.

אז איך נוצרה נוצת תעופה אחת, ומה גרם לה להתחיל להיווצר לפתע בגופו של היצור היבשתי? האם "צורך לעוף" מסוגל לייצר לפתע שינויים בתאי הגוף הפשוטים ביותר שבעור ולפתח אותם באקראיות מוחלטת למערך מורכב של נוצות במבנה, שישמש בעתיד חלק ממנגנון של המראה, תעופה ונחיתה?

תיאוריית האבולוציה אינה יודעת להסביר איך הכול התחיל, ואיך נוצרה לפתע נוצת תעופה אחת. אין משמעות לתיאוריה שאין לה בסיס הגיוני ואין לה הסבר כיצד הכול התחיל...

זכות 5 הנקודות למחשבה מוקדשת לרפואתה של יעל בת שלום סאלם בתוך שאר חולי ישראל.