סיפורים אישיים
ד"ר לורס טרייס ריגשה: "האב מת בלי לומר לבנו שהוא גאה בו. כמה עצוב"
בנערותה גילתה ד"ר לורס טרייס כי יש לה צורך להגיד תודה, אבל היא פשוט לא יודעת איך. בבגרותה יצאה לחקור את הנושא, וחזרה עם מקסנה אחת ויחידה: 'אל תחכו שמישהו ימות כדי להודות לו על מי שהוא'
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם ג' שבט התשע"ט |עודכן
ד"ר לורס טרייס היא פסיכולוגית ומרצה אורחת ב-TED. כשעלתה על הבמה, ביקשה ד"ר טרייס מהנוכחים לשים לב למילה החשובה 'תודה' - שאנחנו נוהגים לומר אותה לעתים קרובות, אך רובנו לא באמת שמים לב לעוצמה שהיא יכולה לחולל בחיינו אם נגיד אותה יותר.
"התחלתי להתעניין בנושא כי הבחנתי על עצמי שבתקופת התבגרותי ועד לפני כמה שנים - כשרציתי להגיד תודה למישהו ולדבר בשבחו - פשוט הייתי עוצרת. שאלתי את עצמי 'למה?'. וגיליתי שהתביישתי והרגשתי נבוכה. ואז התחלתי לחקור האם אני היחידה שמתנהגת כך".
כשהחלה לעבוד במרכז גמילה, גילתה אנשים שמתמודדים עם חיים ומוות כשהם מכורים, "ולפעמים זה מסתכם במשהו פשוט כמו כאב של האיש, שנובע מכך שאביו מת בלי לומר שהוא גאה בו. אבל אז הוא שומע מכל החברים והמשפחה שאביו סיפר לכולם עד כמה הוא גאה בו, מבלי לומר את זה לו בעצמו. הוא לא ידע שבנו היה זקוק לשמוע את זה".
בנקודה זו מזדעקת ד"ר טרייס ומבקשת: "אל תהיו אלו שאוגרים אצלכם את התודה עד שזה מאוחר מדי. האב מת בלי לומר לבנו שהוא גאה בו - כמה עצוב. תגידו תודה גם על דברים שהילדים שלכם מוכרחים לעשות, גם על מה שזה מובן מאליו שהבעל שלך עושה - כי זה התפקיד שלו. בואו נעשה את זה בתוך ביתנו אנו, כי זה מה שיביא בסופו של דבר לשלום עולמי", היא מסכמת.
רוצים גם אתם להגיד תודה? כתבו אלינו למייל shira@htv.co.il ואולי תזכו שגם מכתבתם יתפרסם במדורנו