הבטחה מרגשת ואקטואלית: הכירו את הפטרת פרשת בא

הפטרת פרשת בא נקראת מספר ירמיהו פרק מ"ו פסוקים יג-כח. הנבואה פונה לאוזני ישראל, כאשר ירמיהו הנביא, המודיע על השתלטותה של בבל על המרחב כולו למשך 70 שנה, ועל נפילתה של מצרים ביד בבל - זועק נגד ההסמכות על מצרים, משענת הקנה הרצוץ.

יג הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל-יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לָבֹוא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְהַכֹּות אֶת-אֶרֶץ מִצְרָיִם: יד הַגִּידוּ בְמִצְרַיִם וְהַשְׁמִיעוּ בְמִגְדֹּול וְהַשְׁמִיעוּ בְנֹף וּבְתַחְפַּנְחֵס אִמְרוּ הִתְיַצֵּב וְהָכֵן לָךְ כִּי-אָכְלָה חֶרֶב סְבִיבֶיךָ: טו מַדּוּעַ נִסְחַף אַבִּירֶיךָ לֹא עָמַד כִּי ה' הֲדָפֹו: טז הִרְבָּה כּוֹשֵׁל גַּם-נָפַל אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ וַיֹּאמְרוּ קוּמָה וְנָשֻׁבָה אֶל-עַמֵּנוּ וְאֶל-אֶרֶץ מֹולַדְתֵּנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה:

בפסוקים אלו מתוארת מפלת מצרים, ובהמשך הנביא מייעץ למצרים להכן לעצמם יצדה וכלים לגלות. חשוב לציין כי בשעת אמירת הנבואה, היתה מצרים מעצמה אדירה וחזקה, אשר ישראל נסמכו עליה בעת חששם מנבוכדנאצר מלך בבל.

יז קָרְאוּ שָׁם פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם שָׁאֹון הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד: יח חַי-אָנִי נְאֻם-הַמֶּלֶךְ ה' צְבָאֹות שְׁמֹו כִּי כְּתָבֹור בֶּהָרִים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבֹוא: יט כְּלֵי גוֹלָה עֲשִׂי לָךְ יוֹשֶׁבֶת בַּת-מִצְרָיִם כִּי-נֹף לְשַׁמָּה תִהְיֶה וְנִצְּתָה מֵאֵין יוֹשֵׁב: כ עֶגְלָה יְפֵה-פִיָּה מִצְרָיִם קֶרֶץ מִצָּפֹון בָּא בָא: כא גַּם-שְׂכִרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק כִּי-גַם-הֵמָּה הִפְנוּ נָסוּ יַחְדָּיו לֹא עָמָדוּ כִּי יוֹם אֵידָם בָּא עֲלֵיהֶם עֵת פְּקֻדָּתָם: כב קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ כִּי-בְחַיִל יֵלֵכוּ וּבְקַרְדֻּמּוֹת בָּאוּ לָהּ כְּחֹטְבֵי עֵצִים: כג כָּרְתוּ יַעְרָהּ נְאֻם-ה' כִּי לֹא יֵחָקֵר כִּי רַבּוּ מֵאַרְבֶּה וְאֵין לָהֶם מִסְפָּר: כד הֹבִישָׁה בַּת-מִצְרָיִם נִתְּנָה בְּיַד עַם-צָפוֹן:

כאן מתוארת מפלתה המוחלטת של מצרים ביד מלכות בבל הצפונית. על פי דברי הנביא, מצרים תיפול בידי בבל, אך לאחר שנים תקום ותשוב כממלכה שפלה.

כה אָמַר- ה' צבקות אלוקי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי פוֹקֵד אֶל-אָמֹון מִנֹּא וְעַל-פַּרְעֹה וְעַל-מִצְרַיִם וְעַל-אֱלֹהֶיהָ וְעַל-מְלָכֶיהָ וְעַל-פַּרְעֹה וְעַל הַבֹּטְחִים בֹּו: כו וּנְתַתִּים בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל וּבְיַד-עֲבָדָיו וְאַחֲרֵי-כֵן תִּשְׁכֹּן כִּימֵי-קֶדֶם נְאֻם-ה':

שני הפסוקים האחרונים של ההפטרה הם פרשייה חדשה הפונה ישירות לישראל. זוהי נבואה מרגשת ונוגעת בלבבות, כאשר הביטוי "אל תירא עבדי יעקב" מופיע פעמיים לחיזוק דברי הנביא.

כז וְאַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל-תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁעֲךָ מֵרָחֹוק וְאֶת-זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹוב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד: כח אַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם-ה' כִּי אִתְּךָ אָנִי כִּי- אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָׁמָּה וְאֹתְךָ לֹא-אֶעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ:

מדובר בהבטחה אדירה של קיבוץ גלויות ובכך שלא יכלה עם ישראל לעולם.

בורא עולם קורא לנו, באמרו: "וְאַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל-תֵּחַת יִשְׂרָאֵל", כי אקבץ את השבויים והנידחים: "כִּי הִנְנִי מוֹשִׁעֲךָ מֵרָחֹוק וְאֶת-זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם", ולא תפחדו כלל "וְשָׁב יַעֲקֹוב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד".

בפסוק הבא, שוב מבקש בורא עולם מאיתנו שלא לפחד: "אַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם-ה' כִּי אִתְּךָ אָנִי". מבטיח הקדוש ברוך הוא כי יעניש את הגויים: "כִּי- אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָׁמָּה". מרגש להיווכח בהבטחתו הנצחית של בורא עולם: "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָׁמָּה וְאֹתְךָ לֹא-אֶעֱשֶׂה כָלָה" – אומות העולם ששעבדו את ישראל כלו ואינם. מעצמות הענק בבל, רומי, פרס, יוון כלו ואינם. עריצי האומות וכל האימפריה נמוגו בעשן ההיסטוריה, ועם ישראל נותר לנצח.

"וְאֹתְךָ לֹא-אֶעֱשֶׂה כָלָה" - אילולא הבטחה זו, באיזה כוחות אספנו את עצמנו להמשיך הלאה לאורך כל ההיסטוריה? כיצד יכלו ניצולי השואה לקום מהאפר, להשתקם, להיוותר איתנים באמונתם, ולהקים בתים ומשפחות חדשות? בזכות הבטחתו של בורא עולם.

"וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט" - עם ישראל יתייסר בייסורים קשים ומרים, אך ההבטחה המופלאה והנחרצת: "וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ" - למרות חטאי עם ישראל, והעונשים שיבואו עליו, העם לא יושמד כליל.

מי ששמע את דברי ירמיהו בסוף ימי בית ראשון, אפשר שהסתפק על נחרצות דבריו. אנו, בני הדור האחרון, נשמע את הדברים מפי בעל הקורא בהפטרת פרשת השבוע, ונצטמרר להיווכח כמה נאמנים הם: 2,500 שנות הסטוריה יהודית, שטופות דם, בהם ראינו עמים ומעצמות עולות ויורדות - הם הביטוי הנאמן למימוש דבר ה', אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת. לא נותר אלא לסים בברכות המרטיטות, הנאמרות בתום קריאת ההפטרה: 

"בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, צוּר כָּל הָעוֹלָמִים, צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הָאֵל הַנֶּאֱמָן, הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, הַמְדַבֵּר וּמְקַיֵּם, שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק.

נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ, וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן (וְרַחֲמָן) אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו:

רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ, וְלַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ:

שַׂמְּחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ. וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה יָבֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ. עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ. כִּי בְשֵׁם קָדְשֶׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לֹּו שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מָגֵן דָּוִד:

בשבת: עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, שֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: עַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת".

הרב שמואל אלזם מבאר את הפטרת פרשת בא, ואת הקשר בינה לבין הפרשה:

ללימוד ההפטרה עם מפרשי המקרא, לחצו כאן.