מכל גזרה רעה של פרעה, צמחה לנו הישועה

"בא אל פרעה כי אני הכבדתי את ליבו...למען תספר באזני בנך... את אשר התעללתי במצרים".

מפסוק זה אנו למדים שהכבדת לב פרעה היתה בהשגחת הבורא למען מטרה נעלה, והיא קידוש שמו וגילוי כוחו ע"י ניסי יציאת מצרים ועשרת המכות.

מפרשה זו אנו לומדים לחיינו שתכלית כל הצער שעובר על עם ישראל, ממש כתכלית כל המכות שקיבלו המצרים במצרים, היא להראות בזה כוחו וגבורתו של הקב"ה, כדי שעמ"י יגיעו להכרה מוחשית יותר באמונת הבורא, "וידעתם כי אני ה'". לכן עשה הבורא פלאי פלאות והוסיף עוד לחזק את לב פרעה אף ללא היגיון, שלא ישלח את בני ישראל, ואז הוסיף השם להכותו וגדלו גילוי כוחו וגבורתו של השם בעולם.

ובעיקר, האמונה בבורא גדלה אצל עמ"י, ויצאו ברכוש גדול של אמונה בהשגחה פרטית וביטחון בחסד הבורא שהתהוו מתוך הצפייה בעשר המכות על המצרים. כל מכה גילתה לעמ"י עוד מהשגחת הבורא וגבורתו, ועד שיצאו ממצרים – האמונה היתה מבוררת ומוחשית אצלם.
כאשר אנו מתבוננים עוד על הפרשה, אפשר ממש לראות איך הפך הבורא את הגזירות מהיפך אל היפך, כי באותו היום שבו גזר פרעה על כל עמ"י "כל בן הילוד היאור תשליכהו" – באותו הזמן ממש הוציאה בתו בעצמה את משה, מושיען של ישראל, מן המים, ונתגדל בביתו של פרעה והיה נוטל את כתרו על ראשו, ולא יכול היה לעשות כלום.
וכשרצה להכביד את העבודה על עמ"י והקשה את שעבודם, ולא נתן תבן לעם – ע"י זה גופא הייתה ישועתם, שקושי השעבוד קירב את הקץ אפילו שלא היו במצרים 400 שנה כנגזר עליהם, והקב"ה עשה מפרעה צחוק, שמכל גזרה רעה שלו צמחה לנו הישועה!
וכמו כן עכשיו, בימינו, כשכוח הרע מתגבר מבחוץ ומבפנים, וגם החושך הפנימי גדל והניסיונות מגיעים – דווקא מצב זה מורה שקרובה ישועתנו (כמבואר בזוהר דף כ"א ע"א).

ועל כן כל אחד מאיתנו יכול לקחת מהתבוננות על פרשה זו התחזקות גדולה, שמכל הרעות בעצמן יגיעו ישועות גדולות, ויש עניין שיתהפך הכל לטובתנו, ונראה איך שמכל דין תצא הטבה של חסד ורחמים גדולים. ומכל אירוע שקורה בחיינו הפרטיים, כאשר "פרעה" הפרטי שלנו מכביד את ליבו כנגדנו, עלינו לזכור ולדעת "כי אני ה'", לחזק את ההכרה ולהכיר בהכרה חזקה את נוכחות הבורא בחיינו עד שנגיע לדרגת הביטחון שהוא פרי האמונה.
ומתוך כל הניסיונות העוברים עלינו נגיע להרגשת ביטחון עמוקה, שהיא מצב נפשי של "מנוחת נפש הבוטח", בלי שום דאגות ופחדים, כי הרי כל מה ש"נגדי" – הוא הוי"ה רחמים, וגם מקרים שקורים לנו ונדמה לנו שהם לרעתנו – הרי הם נובעים מרחמי הבורא על נשמתנו ורצונו לגאול אותנו.

זהו הפירוש העמוק של שיוויתי הוי"ה לנגדי תמיד, שכל דבר שאני רואה נגדי וכל דבר שאני מרגישה שהוא כנגדי – הרי הוא מכוח הוי"ה, השם של הרחמים וההשפעות הטובות – כי כל המקרים בעולם נובעים מרצון ה' לענג את ברואיו, גם אם המציאות החיצונית נראית סותרת והגזירות והניסיונות מתגברים בבחינת "כל הבן הילוד היאורה תשליכהו" ו-"לא תוסיפו תבן לעם", כי דווקא מגזרות אלו נתהוו הישועות.

ונסיים בתפילה, שמתוך אמונה זו יעזור לנו הבורא להגיע למצב בו נברך על הרעה כשם שאנו מברכים על הטובה, ושנלמד לקבל בשמחה כל הקורה אתנו בגוף ובנפש, כמעשה רבי זושא, שעל אף שחיי בדחקות נוראה ולא היה לו לחם לאכול, עם כל זה אמר שלא היתה לו שום רעה מעולם. זהו הביטחון האמיתי, מצב נפשי של סמיכה מלאה ואמון מלא בבורא, שכל מצב טומן בתוכו חסד.

מתוך פרשה זו נלמד להגיע לידיעה ברורה כי השם שומרנו ומצילנו כמו תינוק שנמצא בחיק אמו ואינו מפחד מדבר, כי יודע שאמו תצילהו מכל רעה. וזו הכוונה של "וידעתם כי אני ה'" – לדעת ולהרגיש זאת באמת ובהכרה חזקה!
אנו, עמ"י, אף פעם לא נטושים, וכל צרה כללית או פרטית מגיעה כדי לקרב את הגאולה.

כשם שכותב הרמח"ל הקדוש: "שהייסורים הם הממרקים הזוהמה הן בפרט והן בכלל".

אהבת? הרשמי לקבל חומרים ייחודיים לעבודת הנפש, המבוססים על פסיכולוגיה יהודית מחוה שמילוביץ במייל havaor20@gmail.com