אם לשני בנים עם אוטיזם - אומרת תודה

איך מוצאים נחמה ועידוד אמיתי כשצריכים להתמודד עם בעיות של שני ילדים הסובלים מאוטיזם? אין ספק שיש אנשים בעלי קומה בעולמנו, שלמרות הקושי וההתמודדות היומיומית - מצליחים לחבק את הניסיונות שלהם בשתי ידיים, להודות עליהם ולראות כמעט בין רגע - את ההרחבה שבתוך המקום הצר. 

את המכתב הזה קיבלנו מאם שהתמודדה עם הניסיון הלא פשוט הזה, אך כשגילתה את עבודת התודה - הכל הפך לפשוט וקל יותר. "נולדו לי שני בנים עם אוטיזם - האחד קשה, והשני בינוני. כשהם נולדו כולם אמרו לי לשים אותם במוסד ולהפריד ביניהם כי לא תהיה לי את היכולת לתת להם מענה לצרכיהם. הפחידו אותי ואמרו שלא אעמוד בלחץ של גידול שני ילדים עם אוטיזם, שלא אשא בעול ושאשכח את עצמי בכל התמונה הזו".

כשנודע לבעלה כי ילד נוסף נולד עם אוטיזם - הוא לא עמד בזה והציב אולטימטום. 'או אני, או הילדים'. נורית (שם בדוי) הייתה אז רחוקה מאוד מהדת, אבל על הילדים היה קשה לה לוותר. "נשארתי לבד עם שני בנים עם אוטיזם, והאבא עזב. כולם אמרו לי שאני עקשנית וכוחנית. הם כשחו שאני אמא, ואמא אוהבת את ילדיה למרות הכל".

באותה תקופה חיה נורית בחו"ל - ועזיבתו של בן זוגה הותירה אותה במצוקה גדולה. "לא ידעתי מה לעשות ולאן לפנות", היא משחזרת. "חיפשתי מעט תמיכה, הקשבה ועידוד ולא היה לי ממש. ממש דרך ללא מוצא. היה לי רע ומר, והרגשתי שאני עזובה ומרוקנת - גם כלכלית וגם נפשית".

"ואני? אני חזרתי בתשובה ענקית לאבינו שבשמיים, ולא מפסיקה להודות לו" 

בתוך המצב הכל כך לא פשוט הזה, הכתובת האחרונה שנשארה לה - היא אוזנו של בורא עולם. "התחלתי לריב עם הקדוש ברוך הוא. בכיתי, צעקתי ואחרי ימים וחודשים של 'מריבות' כאלה - הבנתי שאני חייבת להמשיך עם הבנים שלי בתחושת ביחד, ורק ביחד ננצח את הניסיון הזה. התמלאתי באור ובכוחות יש מאין מעצם התובנה הזו, והרגשתי שמחה ענקית".

חסרת כסף בכיסיה ועם שני פיות להאכיל (שזה רק המינימום, מבלי לחשב את ההוצאות האחרות שנסובות סביב גידול ילדים עם צרכים מיוחדים) - נורית 'גירדה' את שאריות השמחה מהרצפה, והחליטה להילחם על המשפחה שלה. "באותו זמן הבן שלי לא דיבר, וברוך השם עברנו גם את זה והיום - בזכות ההשקעה, הוא מדבר. עבדתי על הקידום של הבנים שלי בכל הכוח, כי רציתי שהם יצליחו בחיים. ומי היה המדריך שלי לאורך כל הדרך? רק אבא שבשמיים המתוק שלי, הוא שהיה איתי והוא שנתן לי את הכוחות ללמוד".

באותה נשימה שלמדה על האוטיזם וקיבלה כלים לעזור לבניה, "הקדוש ברוך הוא הדריך ועזר לי ללמוד אותו - מה רצונו ממני, ומה אני יכולה לעשות כדי לחזור אליו. כשהלכתי לקנות ספרים על אוטיזם - קניתי המון ספרים על יהדות, והתחלתי ללמוד את השם מה הוא רוצה וצריך ממני, ואיך לחזק את החיבור בינינו. הרגשתי כמו פרח שפורח דרך הכרת השם ומתחיל לנשום באמת. ככל שפרחה אהבתי ותודתי להשם - כך פרחו הבנים שלי, ההכנסה שלי והבית כולו. התחברתי לא רק לקב"ה אלא גם לבנים שלי, ועזרתי להם להתחבר לעצמם ולחיי היום יום. היום אני ובניי עדיין ביחד - אחד לומד, והשני מוגבל אך עובד. 

ואני? אני חזרתי בתשובה ענקית לאבינו שבשמיים, ולא מפסיקה להודות לו, ורוצה לומר על הכל: תודה! תודה אבא, תודה. תודה שחזרתי אליך, תודה שקיבלת אותי, תודה על שני בנים עם אוטיזם, תודה על הכאב ועל הקושי, תודה על יציאת מצרים הפרטית שלי, ותודה על זה שביחד ניצחנו הכל. תודה שעזרת, ליווית, לימדת, פיתחת ופתחת לי את הנשמה ואת השכל, תודה אבא. אוהבת אותך ימבה".

רוצים גם אתם להגיד תודה? כתבו אלינו למייל shira@htv.co.il ואולי תזכו שגם מכתבתם יתפרסם במדורנו