מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל
מיהו יהודי? הרב עובדיה יוסף על הסכנה בנישואי תערובת
מה יחס חז"ל לנישואי תערובת, ואיך מגבירים אחדות בישראל? הדברים מלוקטים משיעורי הרב, ומובאים בלשון קדשו הטהורה
- מעדני המלך - משיעורי מרן זצ"ל
- פורסם ז' שבט התשע"ט |עודכן
(צילום: פלאש 90)
מורי ורבותי! נחרדנו וזועזענו בשמענו את פסק דינו של בית המשפט החילוני הנקרא "בית המשפט העליון" שפסק שעל משרד התושבים לרשום את הנולדים לאם נכריה כיהודים (לאום יהודי). הנה ידועים דברי חז"ל, ונפסקו בשו"ע , שכל הדן אצל ערכאות כאילו הרים יד בתורת משה רבינו ע"ה וחירף וגידף וכו', והפסק דין הזה טופח על פני כותביו שהרימו יד ממש בתורת משה רבינו ע"ה, 'ועזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות נשברים אשר לא יכילו המים', שופטים אלה שנודע שמם שהם שונאי תורה ודת לאין שיעור, כידוע מפסקי דין שלהם בעבר, לתת סעד למוכרי חזיר, ולפתיחת תחנות דלק בשבת, ולשידורי הטלויזיא בשבת, וגם בשטח אשת איש, לתת סעד לאשת איש בוגדת שיורשת את האיש שחיה עמו הידוע בצבור ולא לאשתו החוקית, שפחה כי תירש גבירתה, ואחד מהם שהכריע את כף רוב דעות השופטים הוא ח. כהן שר"י אשר השוה בעבר חוקי התורה לחוקים גזעניים נאצים, עפרא לפומיה, ועוד כהנה וכהנה, שופטים אלה שונאי הדת יחרצו משפט מיהו יהודי?! והלא השונא פסול לדון, ואיך ניתן להם בכלל לדון בנושא זה המקודש לכל ישראל, ואיפה ההגיון של החילונים עצמם שקבלו בחלקם את פסק הדין בתופים ובמחולות?
חומרת נישואי תערובת
ידוע למורי ורבותי איך התייחסו חז"ל בחומרא על נישואי תערובת, שיש על כך כרת מדברי קבלה, וכמ"ש 'בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר. יכרת ה' לאיש אשר יעשנה עֵר וְעֹנֶה מאהלי יעקב ומגיש מנחה לה' צבאות'. וכדרשת חז"ל : 'ובעל בת אל נכר' - זה הבא על הכותית. וכתיב בתריה 'יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה מאהלי יעקב ומגיש מנחה לה' צבאות' - אם תלמיד חכם הוא לא יהיה לו ער בחכמים ועונה בתלמידים, אם כהן הוא לא יהיה לו בן מגיש מנחה לה' צבאות! אמר רבי חייא בר אבויה, כל הבא על הכותית כאילו מתחתן בעבודת כוכבים, דכתיב 'ובעל בת אל נכר', וכי בת יש לו לאל נכר? אלא זה הבא על הכותית!
ובעירובין , אמרו: הא דכתיב עוברי בעמק הבכא, ההוא דמחייבי ההיא שעתא בגיהנם ואתי אברהם אבינו ומסיק להו ומקבל להו, בר מישראל שבא על בת עובד כוכבים דמשכה ערלתו ולא מבשקר ליה. [אברהם אבינו מעלה את הרשעים מהגהנם ומקבלם, מלבד יהודי שבא על גויה, שנמשכה ערלתו ואברהם אינו מכיר בו שהוא יהודי].
ואלו השופטים הקדיחו תבשילם ברבים, והרהיבו עוז לפסוע על ראשי עם קדש, להורות הלכה בפני גדולי ישראל בניגוד לתורתינו הקדושה, ודומים לזמרי בשעתו שהקריב את המדיינית לפני משה, תפשה בבלוריתה והביאה אצל משה, אמר לו: בן עמרם, זו אסורה או מותרת? ואם תאמר אסורה, בת יתרו מי התירה לך? נתעלמה ממנו הלכה. געו כולם בבכיה, והיינו דכתיב 'והמה בוכים פתח אהל מועד'. וכתיב 'וירא פנחס בן אלעזר', מה ראה? אמר רב ראה מעשה ונזכר הלכה, אמר לו: אחי אבי אבא, לא כך לימדתני ברדתך מהר סיני, הבועל את כותית קנאין פוגעין בו? אמר לו, קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא [מקריא האיגרת יהיה המבצע שלה] וכו'.
לא תתכן הפרדת הדת מהלאום
ומה שחשבו הפרדת דת מלאום, הרי 'אין אומתנו אומה אלא בתורתה', ו'אורייתא וקודשא בריך הוא וישראל חד הוא'. (וראה בדברי רמב"ם הלכות איסורי ביאה: אל יהי עוון זה קל בעיניך כו' שכל העריות מתייחסים אחר האב, אך זה אינו מתייחס אחר זרע ישראל, שנאמר כי יסיר את בנך מאחרי).
עזרא הסופר אמר: 'אלהי בושתי ונכלמתי להרים פני אליך כי עוונותי רבו למעלה ראש ואשמתינו גדלה עד שמים', והן עתה על היוונים ועל המתיונים ומרשיעי ברית, כך הקב"ה יראנו במהרה נצחון תורתינו הקדושה על אלה המתיימרים להיות שופטים, כשופטי סדום, ונזכה להתבדלות גמורה מהגויים, וכמ"ש 'ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי', אם אתם נבדלים מן האומות אתם שייכים לי, ואם לאו, ח"ו, אתם של נבוכדנצר וחביריו. [חלילה לא תהיה כזאת בישראל, כי הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב. וכמ"ש במדרש פר' תצוה: זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך - מה שמן זה אינו מתערב בשום משקה כך ישראל וכו']. ואם אין דעת, הבדלה מנין? - ובפרט ענין חילול ה' שיצא מפסק דין נבזה זה בעיני כל העמים, וגם מעודד את המתבוללים בתפוצות הגולה, וגורם סכנה ופילוג באומה, ובפרט בשעה גורלית זו ששונאינו מתנכלים וזוממים להשמידנו, 'אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד', ואנו מצווים לליכוד לאומי ואחדות ישראל, ולא לחלקם לשני מחנות.
הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן.