"שפשפתי את עיניי, לוודא שזה אמיתי": אז על מה אתם מודים הבוקר?

תודה. 

קשה להאמין שיש מאן דהוא בישראל שלא מודה כל יום, על כל מה שקיבל וגם על מה שלא. 

על מה אפשר להודות? מי ששואל את השאלה הזו, קרוב לוודאי שגם לישועות הגדולות שקיבל בחיים - התייחס כדבר מובן מאליו. 'מגיע לי', זו בוודאי הייתה תחושתו. 

אבל אנחנו כיהודים מצווים להילחם בתחושה הטבעית הזו, ולהכיר במהות הראשונה שלנו כיהודים - מהות של הודיה. 

למעשה, לא צריכים לחכות לתקלות ובעיות כדי להודות לקב"ה - אבל לצערנו, הרבה ויותר מדי פעמים אנחנו מובאים לשם בעל כרחנו - משום שבמצב הרגיל, נטול הבעיות, לא השכלנו לתת תודה בזמן. 

בשורה התחתונה: לא צריך לחכות לנס שהוא בבחינת 'פיקוח נפש' כדי לראות את כל הניסים שהם לא כאלה, וזה בדיוק מה שהבינה קוראת הידברות בשם רחלי שיקלי. "לפני כ-16 שנה היה לי נס שהוא לא בשמיים מבחינת פיקוח נפש. לא סבלתי מחוסר פרנסה, בריאות או כל דבר אחר גדול שבדרך כלל מתפללים עליו - אבל אני כן רואה בסיפור שלי דרך לפרסם את גודל כוחו והשגחתו של הבורא יתברך, ואשמח אם סיפורי יתפרסם", היא כותבת. 

"אם תחזיר את המצב לקדמותו ותתקן לי את הבעיה - אני מבטיחה לך שאפרסם את הנס"   

זה קרה ביום עבודה רגיל, במהלך חופשת הלידה שלה. "כיוון שהייתי לפני לידה, הבוס שלי החליט להקים לי משרד ביתי עם מחשב, כדי שאוכל להמשיך לעבוד גם במהלך חופשת הלידה".

היות ובזמנו לא היה אינטרנט, שיקלי הייתה צריכה לצרוב ולהעביר מסמכים ממחשב למחשב מדי שבוע מחדש - מצב שיצר בעיות וליקויים רבים. "בכל שבוע כמעט היה צריך לבוא טכנאי ולסדר את הליקויים, אך יום אחד - רציתי להתחיל לעבוד ואיך שהדלקתי את המחשב ראיתי פתאום מסך שחור עם כל מיני כתוביות שלא הבנתי מה זה. התחלתי לכבות ולהדליק את המחשב ולבדוק מה קורה - אבל כלום. בכל פעם הוא חזר לאותו מסך".

יום למחרת התארח אצלם חבר משפחה שמבין במחשבים, ושיקלי ביקשה ממנו שיבדוק מה אפשר לעשות. "הוא ישב כשעה וחצי מול המחשב, נכנס לעומק הבעיה ולבסוף בישר לי שהכל נמחק ושאין דרך לשחזר. הוא אמר שאצטרך להתקין ולעדכן את הכל מחדש. זה מאוד תסכל אותי כיוון שכבר לא היה נעים לי מהבוס שלי שבכל פעם הוא צריך לשלוח טכנאי, והפעם - זה באמת היה משהו רציני".

היות וזה היה ביום שישי בבוקר, שיקלי החליטה שהיא מקבלת את השבת בשמחה ובאמונה שהכל יהיה בסדר, "למרות שהייתי די מוטרדת ומתוסכלת מהעניין".

"מאז אני מפרסמת את הנס הזה לכל מי שאני פוגשת בדרכי"

במוצאי שבת הם הדליקו את המחשב שנית, אך הכל נשאר כשהיה. "ביום ראשון בבוקר, אחרי ששלחתי את הילדים למסגרות, נכנסתי לחדר והדלקתי את המחשב. המסך השחור עדיין הופיע, ואני פשוט ישבתי ודיברתי עם בורא עולם ואמרתי לו את שעל לבי. 'אבא, בבקשה. לא נעים לי להגיד לבוס שלי שוב שיש תקלה, והפעם יותר חמורה מתמיד. אני מבקשת ממך שתעזור לי. אם תחזיר את המצב לקדמותו ותתקן לי את הבעיה - אני מבטיחה לך שאפרסם את הנס הזה בכל הזדמנות שתהיה לי'".

ואז היא כיבתה את המחשב, וחיכתה כחצי דקה. "בזמן הזה אמרתי לבורא עולם תודה, וביקשתי שברגע שאדליק את המחשב הכל יסתדר. הבטחתי שוב לפרסם את הנס, והדלקתי את המחשב".

אמנם מדובר בשברירי שניות ממש, אבל גם בזמן קצר שכזה אפשר וצריך להתחבר לבורא עולם ולדבק את המחשבה באמונה בו. מאמונה, כבר אמרנו ונגיד שנית - לא מפסידים לעולם. "באותם רגעים, הייתי צריכה לשפשף את העיניים כדי לוודא שזה אמיתי", משחזרת שיקלי בהתרגשות. "לא תאמינו, אבל זה אמיתי. הכל חזר למה שהיה, ואני התרגשתי מאוד. ממש הרגשתי שאני רואה את השם לידי גם בדברים הקטנים, ולא רק בבעיות שברומו של עולם. 

"מאז אני מפרסמת את הנס הזה לכל מי שאני פוגשת בדרכי ומעוניין לשמוע. תודה להידברות על המדור הנפלא, ואני באמת חושבת שזה המקום הטוב ביותר לפרסם את הנס שלי בו. מקווה שהמון אנשים יקראו את זה ויבינו שבכל דבר הם יכולים לסמוך על אבא, אבל חשוב גם לא לשכוח להודות לו".

רוצים גם לפרסם ולהודות על הנס שאירע לכם? שלחו אלינו את סיפורכם למייל shira@htv.co.il