הלכה ומצוות
רופא ישראלי בכיר על מגפת הדבר: "יהודים נטו לחלות פחות - בזכות נטילת ידיים"
מנהל בית החולים ברזילי לשעבר ד"ר שמעון שרף: מדוע עלתה האנטישמיות באירופה בתקופה שבה התחוללה בה מגפת הדבר, ואיך זה קשור לנטילת ידיים?
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם ט' שבט התשע"ט |עודכן
(צילום: shutterstock)
מנהל בית החולים ברזילי לשעבר ד"ר שמעון שרף, קורא לגננות להפסיק לנשק ילדים בגן - וטוען כי מדובר באחת התופעות הנפוצות ביותר מחד, והבעייתיות ביותר מאידך גיסא.
הורים רבים מנסים להתמודד עם תופעת ההידבקות במחלות חורף שונות, וכשהילד סוף סוף מבריא אך שוב נדבק מילד אחר, זמן קצר לאחר ששב לגן - הדבר יכול להוציא את ההורים משלוותם. זה אמנם דבר ידוע שילדים נדבקים זה מזה ומעבירים את המחלות אחד לשני, אך לעתים גם האנטיביוטיקה כבר לא עוזרת להתמודד עם הבעיה.
אז מה עושים? "אין דבר כזה 'נדבקים אחד מהשני'", מסביר ד"ר שרף בטור משלו ב'ידיעות אחרונות'. "תמיד יש גורם שמתווך ומעביר, ומגפה מעידה על אי-עמידה בכללי היגיינה בסיסיים שאפשר להקפיד עליהם. כאב לחמישה ילדים וסבא לשבעה נכדים, שמתי לב לטקס שמתקיים בגנים בפתיחתו ובסיומו של כל יום: הגננות ועוזרות הגננות ניצבות בכניסה לגן, מקבלות את הילדים בחיבוק ובנשיקה ונפרדות מהם באותה צורה. זה אמנם ביטוי לטוב ליבן ואהבתן לילדים, אבל גם לחוסר הבנה מינימלית לכך שנשיקות בשרשרת של הילדים, הן באר המים שמעבירה מחלות מילד לילד".
בנקודה זו מסביר שרף כי בימי הביניים, כאשר התחוללו מגפות הדבר - עלו והתגברו התגובות האנטישמיות, על רקע העובדה שיהודים חלו בה פחות. "בין היתר טענו הגויים שמדובר במזימה של יהודים שמרעילים את המים, אבל מדוע באמת היהודים חלו פחות? מי שמכיר את הדת היהודית יודע שיהודים רוחצים את ידיהם בזמנים שונים במשך היום, וכי תורת ישראל ציוותה על שמירת הניקיון כחלק מהציווי הדתי. הקפדה זו על היגיינה פשוטה - גם מבלי דעת, סייעה להם לא להידבק".
אז אם נטילת הידיים היא אקט 'היגייני' בלבד, מדוע אנחנו מצווים לברך עליו? צפו כאן בתשובתו המחכימה של הרב דוד לאו: