מצמרר: השדכנית המסורה נפטרה בפתאומיות, והבחור הכיר את זיווגו בהלווייתה

גולש הידברות בסיפור מרגש ומצמרר שלא יותיר עין יבשה.

"גדלתי בבית שבו מקפידים מאוד על קידוש וסעודות שבת משותפות, אבל לא מקפידים על שמירת השבת כהלכתה, הולכים לבית הכנסת בשבת אך בעיקר בשביל האווירה והחברים".

לכאורה שום דבר לא אמור היה להשתנות בחייו, אך אז התוודע לערוץ הידברות בפעם הראשונה. "אני לא אשכח את היום הזה. חזרתי מותש לחלוטין אחרי יום קשה בצבא, הדלקתי את הטלוויזיה בשעה מאוחרת ואיכשהו נפלתי על הרצאה של הרב זמיר כהן על מידת הכעס, ופשוט הוקסמתי מהדרך הנפלאה של התורה ומההדרכה על פי רבותינו כיצד לנהוג במידה זו".

מאותה הרצאה יחידה, לאט לאט החלה ההתחזקות הרוחנית שלו לקרום עור וגידים. "התחלתי לשמוע את הרב זמיר כהן באופן קבוע, ולהתחזק יותר ויותר, בתהליך הגדרתי. כמו בעלי תשובה רבים גם לי היה חוסר וודאות לגבי עתידי ולגבי הויתורים שאני מוכן לעשות.ממש כמו רבקה אמנו שלא ידעה מה לעשות עם עצמה כשראתה שהילד שבבטנה רוצה לצאת גם לבית הכנסת וגם לבית המרזח - כך גם בעלי התשובה. אנחנו עוברים דרך לא פשוטה שלא פעם יכולה להיות מאוד מבלבלת. את רבקה הרגיעו שמדובר בשני ילדים, רק שאצל המתחזק ברוחניותו - זה בעצם ילד אחר".

כך, בצורה הדרגתית וזהירה, החל לנטוש בזה אחר זה את ההרגלים שנוגדים את ציוויי התורה הקדושה, ולקבל על עצמו עוד ועוד קבלות ברוחניות. "הקבלות האלה היו עם יראה עצומה. התרגשתי שאני מסוגל לדבר ישירות אל מול הבורא של כולם", הוא משחזר. 

"חיפשתי בחורה שלא רוצה פשרות אך מוכנה לקחת פשרה כמוני"

 ההתחזקות הרוחנית המשיכה גם לאחר הצבא, עד שבגיל 23, לאחר שגמא את הגמרא וכבר הגדיר עצמו כאדם שומר תורה ומצוות לכל דבר - הבין שמה שחסר להשלמת התמונה היא כלה. "היה חשוב לי להכיר אישה שרוצה ללכת על כל הקופה בלי פשרות, אבל מסתבר שנשים כאלה רוצות גם הן את כל הקופה, מה שאומר להתחתן עם אברך. בשלב הזה אני הייתי סטודנט להנדסה באוניברסיטה, ומצאתי את עצמי רץ אחרי הזנב של עצמי. חיפשתי בחורה שלא רוצה פשרות אך מוכנה לקחת פשרה כמוני".

כך נוצר פלונטר שבעצם הכניס אותו שוב ושוב לאותה משבצת: "מתוך התפשרות, הייתי יוצא עם בחורות אקדמאיות שלא רואות בדת דרך חיים אלא סוג של 'גם וגם' - בדיוק מה שלא רציתי. לכן, בכל פעם הקשר היה מועד לכישלון מראש".

שנתיים שלמות נמשכה הסאגה הזו, עד שהגיע מיודענו אל שדכנית בשם אסתר, שהייתה לדבריו אשת חסד ובעלת אופטימיות גדולה שהייתה 'מדביקה' את כל מי שסביבה. "במשך שלוש שנים היא הייתה מתקשרת אליי ללא הרף עם הצעות. בשבע בבוקר, במוצאי שבתות, באמצע עבודתה תוך כדי רעש עצום של נכדים רבים שמקיפים אותה. היא לעולם לא התייאשה ממני - למרות שבכל פעם הפגישות היו נופלות מסיבה זו או אחרת. בכל פעם שהייתי מתקשר אליה כדי לבשר לה על עוד פגישה לא מוצלחת, היא הייתה מיד מציעה לי במאור פנים הצעה אחרת, כדי שלא אפול בדעתי ואתייאש. היא דאגה לעודד ולתמוך בלי הרף, ותמיד הייתה אומרת ש'כל זוג שמתחתן מוסיף אבן בבניית בית המקדש, ואתה בקרוב מוסיף אבן".

למרות שכיום כמעט נדיר למצוא שדכניות מהסוג הזה - אסתר לעולם לא הייתה שוללת רעיונות, אפילו רחוקים ביותר. "היא אהבה את ההחלטיות שלי לגבי מה שאני מחפש, ותמיד הייתה אומר שאני צדיק ושמגיע לי אישה כמו שאני מחפש. היו שדכנים שאמרו לי בפירוש שלא יציעו לי בחורה שכזו, כי אפילו הכיפה שעל ראשי לא הייתה אז שחורה. אבל אסתר, לא רק שלא ביקרה אותי אלא הבינה וחיזקה אותי, ותמיד הייתה מציגה אותי בפני כל מועמדת כיהלום של ממש - והכל עם המון אכפתיות ואהבה".

השדכנית לא התקשרה במשך שבועיים, והבחור שמע את הנורא מכל

בזכות הדרך שבה הציגה אותו והשיחות המקדימות שלה עם ההצעות שאיתן נפגש - הקרקע הטובה כבר הוכנה מבעוד מועד. "הנשים היו מגיעות לפגישות איתי כשהן מוקסמות, וזה עזר לי לשבת בפגישה עם ביטחון עצמי. וגם כשהייתי אומר לה שאני רוצה הפסקה לאיזה חודש מכל הפגישות, היא הייתה מרגיעה ואומרת: 'בסדר', ואחרי שבוע מתקשרת ואומרת: 'נתתי לך שבוע הפסקה, יאללה ממשיכים. דיברתי עם מישהי מתאימה מאוד, בוא ננסה. אולי זו אשתך'".

ממשיך מיודענו ומספר כי אסתר הייתה מתייחסת אליו ממש כמו שאם מתייחסת אל בנה שיוצא לשידוכים, ולמרות שבמשך שנים חווה המון אכזבות - אסתר הייתה שם תמיד כדי לעודד ולהפיח תקווה מסוג אחר. 

עד לאותו יום שבו השתנה הכל מקצה לקצה. "לאחר אחת הפגישות הלכתי לביתי על סף ייאוש, והופתעתי לגלות ביום המחרת שאסתר לא התקשרה אליי. עברו כשבועיים ועדיין הטלפון מאסתר לא הגיע. הייתי עסוק מאוד, וחשבתי שיש לה עניין חשוב שמעסיק אותה אז לא רציתי להפריע ולא התקשרתי".

ואז, כמו רעם ביום בהיר, שמע ממכר את הבשורה המרה על כך שאסתר חלתה במחלה הנוראית. איש לא חשב שהמצב כה גרוע, ושתוך חודשיים בלבד - אסתר כבר לא תהיה כאן בינינו. "המצב הידרדר במהירות, ותוך חודשיים בלבד היא החזירה את נשמתה לבוראה. ואני? אין לתאר את ההלם שבו הייתי שרוי. זה שבר אותי לחלוטין. חשבתי לעצמי איך אישה כל כך גדולה, שנראה שבאה מהדור של פעם - הלכה מהעולם בגיל מוקדם יחסית, וכל כך מהר. פתאום חשבתי שזה לא ייתכן שהיא לא תהיה השליחה לחתן אותי - אחרי כל המאמצים שלה במשך השנים".

אין תפילה ששבה ריקם: השדכנית המסורה בכל זאת זכתה להיות השליחה להקמת הבית הנפלא הזה  

ואז הגיעה ההלוויה שלה.

"על הקבר שלה אמרתי לה בדמעות תודה על הכל, ושהייתה לי זכות עצומה לכל החיים להכיר אותה. באזכה של השבעה הגעתי שוב לנחם, כשאני בעצמי מנסה להתנחם. היו שם רבנים שנשאו דרשות יפות וגם דיברו בשבחה, ובמהלך דרשה של אחד הרבנים, בקרן זווית ראיתי פתאום בעזרת הנשים אישה צעירה עומדת ומקשיבה בסבלנות רבה. חשבתי לעצמי שאם בחורה עומדת כשעה ויותר, ומקשיבה כך לדברי תורה - זה עצמו מעיד עליה ועל השקפותיה".

אחרי תפילת ערבית במקום, פנה הבחור לשכנה מבוגרת של הוריו שהייתה במקום, וביקש ממנה לנסות להשיג את מספר הטלפון של אותה בחורה. כשהמספר היה בידיו, הוא התקשר אליה והם נפגשו אחרי יומיים בלובי של בית מלון. "שנינו הרגשנו מיד שיש פה משהו מיוחד מאוד", הוא משחזר בהתרגשות, ומוסיף שהשיר שהתנגן ברקע 'שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה' - תורם לאווירה הכללית של הפגישה. 

"ברוך השם, אחרי תקופה קצרה התחתנו, ובחסדי שמיים - תוך פחות מארבע שנים, נולדו לנו שלושה ילדים מדהימים. ישועת השם כהרף עין ממש. זכיתי להתחתן עם אישה מדהימה וצדיקה שכל כולה חסד ונתינה למשפחתה ולזולת, ואני בטוח שאת הכל היא שואבת מאסתר ז"ל - שהרי הכרנו בשבעה שלה. העובדה הזו מוכיחה יותר מכל שאסתר, בדיוק כפי שהכרתי אותה, לא תוותר עד שתסיים את מלאכת הקודש - לחתן אותי. ומשמיים, דווקא במעמד הקשה והעצוב הזה - הכרתי את אשתי היקרה".

את סיפורו חותם הגולש עם מסר לכל ה'מיואשים' למיניהם, ובמיוחד לרווקים והרווקות: "אל לנו להתייאש, כי יש לנו על מי להישען ויש מי שיגאל אותנו ויוציאנו מיגון לשמחה, מאפלה לאורה ומאבל ליום טוב".

ליצירת קשר עם הכותבת אפשר לפנות במייל shira@htv.co.il