אל תהיי זקנה בשידוכים: רוצה לסגור ’תנאים’ (אירוסים)? אל תעשי תנאים עם הקב"ה!

הפעם, הטור הולך להיות הכי שונה ממה שקראתם בטורים שלי עד כה - ולא בכדי. 

יש לי כל כך הרבה תובנות לחלוק איתכן הפעם, אבל לא כאלה שסותרות חלילה את מה שהבנתי עד כה - אלא כאלה שבאות להשלים את החסר. כאלה שזכו למנה נוספת של אור, ועכשיו הן כבר יכולות להתבונן בבירור על תמונת חיי, המתחילה להתמלא בתודעה אחרת לחלוטין. 

תוד(ע)ה חדשה שנובעת מתוך התודה, ובלעדיה - אני לא באמת חושבת שהייתי זוכה לה. 

לפני הכל, תנו לי לומר לכם משהו על תודעה, ולמה זה כל כך חשוב שנלמד עליה בכל רגע נתון מחיינו. 

התודעה היא הכלי שמוביל אותנו במעלה הניסיונות, אל מה ששלנו. 

התודעה היא הכל בעצם. היא ההבדל בין חושך לאור, בין שמח לעצוב, בין בדידות לאחדות, בין יש לאין. במשך שנים לא הבנתי את השיעור הזה, אך היום אני כבר מבינה. תודעה היא היכולת למשוך שפע מסוג אחר לגמרי בכלי האמונה שלנו, ולמזוג אותם בנקל לכלי האהבה. כי כשאת אוהבת, זה אומר שאת מאמינה. וכשאת מאמינה, זה אומר שאת אוהבת - גם אם כרגע את לא מצליחה להגיע למאה אחוז. 

התודה היא הכלי שבעזרתו אפשר וצריך לשנות את התודעה

לפני שנים, כשדיברו איתי על עבודת התודה - עם יד על הלב, לא הבנתי מה רוצים ממני. בעטתי. "כאילו, תעזבו אותי אתם והתודה שלכם. על מה אני אודה - על הבדידות, על החוסר, על הניסיון הכי קשה שלי בחיים? נו, באמת. די, זה לא מרגיש לי אני, זה זר לי", צעקתי לעומתם, וסירבתי. והשנים עברו, ושוב זה התדפק על חלוני - ושוב סירבתי. לא ראיתי את מה שכולם ראו, שהתודה היא בעצם הכלי שבעזרתו אפשר וצריך (אין לכן מושג כמה) לשנות את התודעה. 

לצערי, מעטים הם הרגעים שבהם השקעתי מחשבה אמיתית בחיי להבין מהי תודעה, מה היא מכילה בתוכה, ועד כמה חזקה ועוצמתית היא מבחינת ההשפעה שלה על חיי. 

זה לא רק האמונות ה'תפלות' שמלבד לצפצף אמונה - לא באמת קידמו אותי אל השורש שלה, או נתנו לי לטעום את טעם החיים שאפשר לטעום רק איתה. זה לא רק המחשבות הנוגות על כל מה שלא הצלחתי בו בחיי. זה הכוח הזה שמשתק אותך ומדביק אותך אל איזו שמשה שמבעדה את רואה איך החיים שלך חולפים על פנייך מבלי שתוכלי לשלוט בהם, מבלי שתוכלי להתערב כדי לשנות משהו. 

על השמשה הזו הייתי 'מודבקת' הרבה ויותר מדי זמן - עד שהקב"ה החליט להושיעני, וללמד אותי את השיעור הזה - פעם אחת ותלמיד (הייתי כותבת לתמיד, אבל מה לעשות שהאמת האמיתית היא שאנחנו לנצח תלמידים? אין שיעור שהוא פעם אחת ולתמיד, אלא יש שיעור שאתה לומד אותו שוב ושוב ושוב, מכל הזוויות האפשריות שלו, וזה לגמרי לטובתך).

אין עוד אחת כמוך, את זה תביני כבר

עד לחודש האחרון ממש, לא הבנתי את השיעור הזה שבו הקב"ה ניסה להגיד לי - בכל הצורות האפשריות כמעט - שירה, תשני את המחשבה שלך. עזבי אותך מהסנפלינג שאת מתכננת לעשות עם החברה - בואי ואקח אותך לסנפלינג מחשבתי, שיעלה לך את כל האדרנלין וישחרר לך את כל החסימות והפחדים. 

את בידיים שלי ואת עדיין מפחדת. איך זה יכול להיות? אז אם את אומרת שאת מאמינה בי, איך זה יכול להיות שאת חוזרת מבואסת אחרי שידוך שלא צלח? איך זה יכול להיות שאת רוצה להתחתן, אבל לא באמת מאמינה (בבפנוכו הכי עמוק שלך) שאני יכול לתת לך את מה שהכי מתאים לך, את מה שרצית כל חייך? איך זה יכול להיות שאת אומרת שאת אוהבת אותי, אך בעצם לא אוהבת את כל מה שאני מעביר אותך בו - עד לרגע המפגש עם המיוחל שלך (ואין הכוונה כאן רק לזיווג אלא השלמה באשר היא, של כל החלקים החסרים שלנו).

בואי נעצור וננסה להכיר מחדש לרגע. 

בואי ניתן לנו צ'אנס אמיתי לצאת לרגע מכל המניירות האמוניות שסיגלנו לנו בדרך, ונתבונן באמת. נחשב מסלול מחדש כי זה מה שיהודי מצווה לעשות בכל בוקר, וננסה לחשוב מה חסר לך באמת? מה באמת חסר לך? מה באמת יכול להיות חסר, כשאת איתי? כשאת אוהבת אותי, ומאמינה בי? וכי יש לי בת אחרת בעולמי שאומרת לי את הדברים שאת אומרת, שמתפללת כמו שאת מתפללת, שמנסה לעבור איתי את הכל - בלי להתייאש? אין עוד אחת כמוך, את זה תביני כבר. ותזכרי שיש לי הכל בשבילך, קיתונות-קיתונות, היכלות-היכלות של שפע ששמור רק למענך, אבל אם אני עוד לא נותן לך אותו - האם את נופלת באותם רגעים למחשבה שאני לא אוהב אותך, שאת לא מספיק חשובה? כי אם כן, את מתפללת - אבל לא אליי. את מדברת - אבל לא איתי. 

וזו התודעה שאני רוצה כל כך להעביר אלייך היום, אחותי היקרה למסע. 

את רוצה להתארס בת יקרה של בורא עולם? אז תדעי שאסור לך להציב תנאים לקב"ה  

זה לא הגוף שלנו שנמצא בגלות - כי אם התודעה. ברגע שנוציא את התודעה הזו לחופשי ונשחרר אותה מן הכבלים - הכל יהפוך לאפשרי. החתן יבוא גם בלי הזמנה, יקיש על הדלת וייכנס... וכי קצרה ידו של השם יתברך מלהושיע גם אותך? החודש הבנתי שאם אני רוצה לסגור 'תנאים' (המכונים גם אירוסים) אני צריכה להפסיק להציב תנאים לקב"ה - על הדרך שבה אני רוצה לפגוש את בן זוגי, על הסגנון שלו, על ההשקפה או כל 'מחשבה מגבילה' אחרת שעד כה - לא הובילה אותי לישועה הנכספת, עובדה. 

את רוצה להתארס, שירה?

וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם. 

קודם כל תדעי שהקב"ה מארס אותך לעולם - עבורו. את רוצה להקים בית? תבטיחי שתכניסי אותו לבית הזה, ותאדירי את שמו ככל יכולתך בנתינה שאין לה שום רצון לקבל חזרה מבן הזוג. תבטיחי שתתאמצי בכל כוחך לשמחו ולמלא חסרונו, מבלי לבקש ממנו דבר (את כל מה שאת רוצה או צריכה, תבקשי מהשם).

תפנימי גם שהקב"ה לא רוצה שתתחתני כדי להתגרש (מזבח מוריד עליו דמעות) חלילה. קבלי על עצמך שלא משנה עם איזה קושי תצטרכי להתמודד - לא תפרקי את הבית שלך (אם לא מדובר בדבר שמחייב גירושין על פי ההלכה, כי יש מקרים שבאמת אין בהם מנוס). תזכרי את הצער שעברת בדרך, עד לרגע שבו זה קרה, ותילחמי שזה יצליח. 

וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים.     

את רוצה להתארס בת יקרה של בורא עולם? אז תדעי שאסור לך להציב תנאים לקב"ה - כי מי שמציבה תנאים, מושארת בצד לחכות ל'מיסטר פרפקט' בזמן שאחרות נושעות. את רוצה לסגור תנאים? תני להשם להעביר אותך בתוך ה'צדק, משפט, חסד ורחמים' - מבלי לפצות פה. הקב"ה בוחן אותך כרגע במשפט? תדעי שזה מתוך צדק, חסד ורחמים, ותודי על כך. 

הקב"ה לא עושה שום דבר לחינם. אם תתקני את התודעה שלך - יבוא יום ותודי לו על כל הדרך שעברת. 

להצטרפות לקבוצת הפייטריות של שירה כהן, ולהתחזקות אמיתית בתהליך השידוכים, לחצי כאן

ליצירת קשר עם הכותבת אפשר לפנות במייל shira@htv.co.il