בין טראמפ לרון קובי מטבריה: סוף עידן הממלכתיות?

בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב הייתה הסנונית הראשונה שבישרה על תום עידן הממלכתיות. בפרקטיקה זה אומר שאפשר לשחרר רסן - להיות גזענים, להפלות, להיות בוטים, לבעוט במוסכמות, לשחוט פרות קדושות, ולהפוך פרובוקציות לשיטה של ניהול. תם עידן. מי ששולט בעידן הטראמפיזם, מי שמזיז את המנהיג מאחורי הפרגוד - הוא לא העם. דמוקרטיה, כשיטת ממשל, היא כבר פאסה. הריבון הוא הרשתות החברתיות. הלייקים הם העריצים החדשים. הפוליטיקה היא של זהויות, והקרב האמיתי הוא על פרשנויות ודעת קהל. בעולם כזה הסובייקטיבי והאישי הופכים לחזות הכל – מה שאני חושב הוא האמת. איפה זה פוגש אותנו?

כמידי חמש שנים, בנובמבר האחרון נערכו בחירות לרשויות המקומיות, בהן כידוע בוחרים לא רק את ראש/ת העיר אלא גם את הרכב מועצת העיר, הפורום שבו מתקבלות רוב ההחלטות עירוניות. במידה רבה האנשים שמנהלים את העירייה ואת העיר, ונבחרי הציבור שמקבלים החלטות במועצת העיר, הם האנשים שמשפיעים על חיינו כאזרחים. הם קובעים איזה שירותים נקבל בכל תחומים החיים: חינוך, איכות סביבה, רווחה, דת וכו'. השאלה מה קורה כאשר נבחר ראש/ת עיר שמחליטים, כשיטה, לא לעשות חשבון?

שלג בטבריה – רק בשבת

בסוף השבוע האחרון לבשה הטיילת המנומנמת (מתעוררת?) של טבריה בגדי חג לרגל האטרקציה החדשה. אלפי מבקרים הגיעו רק כדי לדחוף את ידיהם ורגליהם לערימות של שלג לבן, ולהרגיש את מרקמו הגבישי והרך. השלג הגיע אקספרס מהחרמון במשאיות, על פי הזמנה מיוחדת על ידי ראש העירייה, רון קובי. מאחר שהאירוע האקסקלוסיבי התקיים בשבת, הציבור החרדי בעיר, נאלץ להדיר את רגליו מהשלג הלבן, שפונה במוצאי שבת מטעמי בטיחות (כך הוסבר בכלי התקשורת). מה הבעיה בזה שכ-25 אחוזים מהציבור בעיר מודר מאירוע עירוני וציבורי, באופן בוטה וישיר? נכון, בעידן שבו אין בושה - באמת אין בכך בעיה. מי יתקומם? פעילים למען הפליטים בדרום תל-אביב? פעילים למען זכויות אדם? מי ילין על האפליה? אבל האמת היא שזאת לא הבעיה היחידה.

מלבד חילול השבת ההמוני בעיר כמו טבריה, אחת מארבעת ערי הקודש, האם זאת באמת הדרך להחזיר את טבריה למפה התיירותית? קטונתי אבל עושה הרושם שטבריה זקוקה לשיקום יסודי שמסתמך על תוכנית אסטרטגית ארוכת שנים. גימיקים, פרובוקציה ושיסוי בין חלקי האוכלוסייה לא משרתים את המטרה. בהקשר זה ראוי להזכיר את ראש עיריית באר-שבע רוביק דנילוביץ' וראש עיריית חולון מוטי ששון, שהפכו את עירם לפנינה של ממש, עם הרבה עבודה קשה, השקעה ואולי הכי חשוב – חשיבה אסטרטגית. אומנם זה לקח שנים, אבל כיום באר שבע מתהדרת במעמדה כבירת הנגב בזכות, בעוד שחולון היא מותג כעיר הילדים. לערים האלה יש קבלות, לא שלג.   

* * *

אחרי שראשת עיריית חיפה ד"ר עינת קליש רותם הבינה כנראה שיש גבול למה שהציבור הישראלי והחיפאי יכול ללעוס, לאכול ולעכל, היא ויתרה על מינוי מזכ"ל חד"ש, רג'א זעאתרה לסגנה. עכשיו נודע שהוא מונה כחבר בוועדת הביטחון בעיר. קצת אבסורד שזעאתרה חבר בוועדה העוסקת בין היתר בפעולות העירייה להתגוננות במצבי חירום, ותהיה לו מן הסתם נגישות למידע מסווג למשל על הצבת מערכות מיגון צבאיות ואזרחיות במטרופולין חיפה. זה אבסורד לא בגלל מוצאו, אלא בגלל שהוא הצהיר שהוא תומך בחמאס ובחיזבאללה, ואינו רואה בהם ארגוני טרור אלא "לוחמי חופש". בעיריית חיפה לא הגיבו לדברים. בשם החופש והדמוקרטיה - מי יגן על תושבי חיפה?