"אחרי שהכוס עם המרק נשברה - הבנתי פתאום מה ניסו משמיים להגיד לי"

הכל הולך אחרי המחשבה, ואם עוד לא הבנתם את זה - סיפורה של יעל-דבורה בת נוי ודאי יחדד לכם את התובנה הזו. 

כבעלי תשובה (אם כי לא רק) לא פעם אנחנו נתקלים במצבים שבהם אין לנו מושג באיזו דרך לבחור כדי להתפרנס בכבוד מצד אחד, ומצד שני - להקיף את עצמנו בסביבה שתספק גם קרקע פוריה לצמיחה רוחנית. 

במשך שנים עבדה יעל-דבורה כעצמאית בתחום החינוך, האמנות והיצירה, וכמי שמנגנת בפסנתר ואורגן - אף זכתה לפתח שיטה מוזיקלית משלה שבעזרתה סייעה לילדים הסובלים מאוטיזם בדרגות שונות - לדבר. לדבריה, מדובר בפרי של תפילות והודיה בלתי פוסקת - שנבעה מתוך רצון כן ואמיתי לעזור לילדים הללו. "התפללתי על זה המון, והשם נתן את הדעת באלו כלים להשתמש", היא אומרת ומסבירה כי הכלי העיקרי שלה לתקשר עם הילדים הללו הוא בעצם שירה. 

"עם הזמן והניסיון הגעתי למסקנה שמה שעוזר לילדים הללו לתקשר הוא הצלילים, ולכן - במקום לדבר איתם, אני שרה להם תוך כדי שילוב מילים שאותן הילד שומע מדי יום ביומו. זה יכול להיות שולחן, זה יכול להיות אוכל ועוד כהנה וכהנה מילים שחשוב לנו ללמד אותו. הלימוד נעשה כמובן תוך יצירת קשר עין, עד שאני רואה שהילד מתחיל להתקרב אליי פיזית, ולהגיד הברות, חצאי מילים ואז מילים שלמות. זו שיטה שאני מוצאת אותה כמאוד יעילה, ובחסדי השם היא הוכיחה את עצמה לא פעם".

כאמור, את התחום הזה עזבה יעל דבורה לפני  15 שנה, אך בשנה האחרונה הרגישה צורך עז לחזור אליו. "התייעצתי עם הרב שמלווה אותי מאז שחזרתי בתשובה, והוא אמר: 'תהפכי את כל המניעות לנעימות', ויעץ לי לפתוח תיק במס הכנסה".

היא לא ידעה את התשובה - עד לרגע שבו 'התנפצה' כוס עם מרק מול עיניה

ולמרות זאת, היא הרגישה שהרצון הזה עוד לא שלם בתוכה. משהו היה חסר לה כדי להוציא את זה מן הכוח לפועל, אך היא לא ידעה מה. "אני עושה התבודדות כל יום, ולקחתי על עצמי להגיד תודה על כל מיני דברים שזכיתי להם בחיי, במשך 15 דקות מדי יום. תודה על החיים, על הבריאות, שאני אמא וסבתא, שזכיתי לחזור בתשובה ולעשות כל יום התבודדות, על העבודה ועוד".

ועדיין, שום דבר לא קרה. 

יום, ועוד יום, ועוד יום עבר, והמבוכה עמדה בעינה: מה לעשות? איך לחזור להיות עצמאית? איך לפנות זמן בסדר היום העמוס גם כך כדי ללכת לפתוח תיק במס הכנסה? איך עושים כלי לקבלת השפע החדש שאליו משתוקקים כל כך?

היא לא ידעה את התשובה - עד לרגע שבו 'התנפצה' כוס עם מרק מול עיניה. 

"זה קרה לפני כחודש וחצי. אחרי שיעור תורה שבו השתתפתי, קניתי כוס חדשה שטבלתי במקווה, ומזגתי אל תוכה מרק מהביל. תוך שניות של חוסר שימת לב הכוס התפוצצה - ואז היכתה בי התובנה הזו והבנתי את מה שניסו משמיים לומר לי: הכוס כאן, השפע גם כן - אבל אני עוד לא מוכנה. הכלי שלי עוד לא מספיק מוכן. ואז התחלתי להגיד תודה על זה שאני עוד לא מוכנה להכיל את השפע שמשמיים שלחו אליי, ותוך כדי הבנתי גם מה היה חסר".

מאז, אין יום שבו לא אמרה תודה על התובנה הזו, עד שיום אחד - הגיעה ההפתעה בדואר. 

"זו הייתה מעטפה ממע"מ עם מכתב שביקש לדעת מהן ההכנסות שלי כעוסקת עצמאית", מסבירה יעל דבורה בהתרגשות. "הייתי די בהלם: כיוון שהפסקתי להיות עצמאית, אני כבר 15 שנה לא מקבלת דואר ממע"מ. מה הסיכוי שזה יקרה דווקא עכשיו, דווקא כשאני מתבוססת בהתלבטות הכי גדולה בקשר לפרנסה ועיסוק משורש נשמתי? יותר ברור מזה לא יכול להיות, זו ממש תשובה עבורי מהשם יתברך - והכל בזכות התודה".

למשלוח סיפורים למדור התודה שלנו שלחו אלינו מייל לכתובת shira@htv.co.il