"חסר על מה לומר תודה? זכינו לקום בבוקר - זה כבר נס!"

מתי בפעם האחרונה עצרתם לרגע את מסלול חייכם רק כדי להודות על מה שיש? מתי בפעם האחרונה התבוננתם על ה'חבילה' שלכם מתוך הלובן שבעין, וראיתם 'עין בעין' את כל הטוב שהקב"ה הרעיף עליכם מרגע לידכתם ועד כה?

רובנו חושבים שצריכים איזו 'סיבה למסיבה' - איזו ישועה גדולה שתתרחש בחיים, ו'תעורר' אותנו להודות. אך האמת היא שההפך הוא הנכון, וזה בדיוק מה שגולשת בשם מאיה ניר מבקשת לחדד. "יש לי סיפור חיים עשיר בסיבות לומר תודה, אך אודה ואומר שמעטות הן הפעמים שעצרתי והודיתי על מה שיש לי", היא כותבת. "לעומת זאת, 'הגדלתי לעשות' כשהדברים לא היו הולכים כמו שרציתי, ומה רבות היו הטרוניות לבורא עולם אז. מפה עד הודעה חדשה".

כמו כולנו, גם מאיה נבחנה באי אלו מצבים קשים וניסיונות, אך "בניסיון האחרון שלי החלטתי שאני מתחזקת".

היא התחילה לקום מוקדם בכל בוקר כדי להתפלל ולומר תודה, כדי "לראות את כל הטובות והחסדים שאני מקבלת חינם מהקב"ה. בנוסף לקחתי מחברת ובה רשמתי את כל הדברים שיש לי - מקטן ועד גדול, והודיתי עליהם".

ומה קרה לאחר מכן? ככל שהתודה התגברה - כך הלכה השמחה והתעצמה. "באמת אני זוכה לראות את הקיום הניסי של חיי, וזה מתחיל בדברים הכי קטנים, וגדל. שום דבר הוא לא מובן מאליו, ואף אחד בעולם הזה לא חייב לנו כלום. כשמבינים את זה, מצליחים לראות כמה באמת טוב לנו, ויש לנו הכל. ברוך השם אין לי מקרה קשה שעליו אני צריכה להודות. אני בריאה, הילדים בריאים, וכמו כולם אנחנו עוברים מה שצריכים לעבור - אבל דווקא מתוך ה'סתמיות' מגלים ששום דבר לא באמת סתמי או מובן מאליו".

לדבריה, חשוב מאוד להעריך את השגרה היומימיות, לעצור ולהודות על הדברים הקטנים כמו גם על הגדולים - ולמי בעצם אין על מה להודות? "צריך תמיד להסתכל ולדעת להודות על מה שיש - כיוון שבשנייה אחת חיינו יכולים להתהפך לא עלינו...", היא מסכמת. "דווקא בשגרה היומיומית יש משהו מבורך שצריך לעצור ולהודות עליו. יכול להיות שזה לא מספיק לפרסום, אבל זו לא קלישאה - זכינו להתעורר בבוקר, אז זה כבר נס!".

למשלוח סיפורים למדור התודה שלנו שלחו אלינו מייל לכתובת shira@htv.co.il