אחיה של הדס תפוחי ז"ל: "הקב"ה יודע מה הוא עושה"

הדס תפוחי, צעירה בת 30, נהרגה בתאונת דרכים והותירה ארבעה יתומים מאם. בני משפחתה מבקשים לדעת האם מדובר בפיגוע לאומני או בתאונת דרכים. אחיה הבכור יובל לנגזם: "יש הבדל אם מספרים לילדים שאימא נרצחה על קידוש השם או נהרגה בתאונת דרכים. חשוב לנו שתתבצע חקירה".  

תפוחי נהרגה לפני כשבוע וחצי בתאונת דרכים בכביש 465 סמוך לישוב. היום (יום ג') בני משפחתה החליטו לצאת למאבק כדי להאיץ את החקירה. אחיה הבכור יובל לנגזם (46) אומר: "הדבר היחיד שאנחנו יודעים באופן רשמי שהייתה תאונה. ישבנו שבעה בבית שלה והגיעו הרבה אינדיקציות שבהחלט יש חשד שהתאונה התרחשה על רקע לאומני. הדס הייתה מאוד מוטרדת מהעניין הזה של זריקת אבנים, היא התגוררה ביישוב עטרת ודיברה עם אחראי על הביטחון על הנושא. בגלל שהיא נסעה הרבה היא חששה. היא הייתה אמורה להשתתף בהדרכה לתושבים מה לעשות במצבים כאלה, של זריקת אבנים אבל זה היה מאוחר מידי".

הדס, אם לארבעה (9,7,5,3) ניהלה פרויקט מוזיקאלי במועצת בנימין, לכן היא הסתובבה בין היישובים והייתה הרבה בדרכים. לנגזם מוסיף: "כל שבוע זורקים אבנים במקום הזה. היא הייתה בדרכה הביתה מהעבודה ונהרגה 500 מטר מהכניסה ליישוב. החשש שלנו שלא מדובר בתאונת דרכים רגילה אלא בזריקת אבנים שאולי הפחידה אותה. היא הייתה נהגת זהירה, אפילו תלמידים שלה התפלאו איך יכול להיות שהיא נהרגה כך, דווקא בגלל הזהירות שלה. נכון שתאונות תמיד יכולות לקרות, לכן אנחנו מבקשים שתתבצע חקירה שתגיע לחקר האמת. מדובר ביישוב קטן עם 100 משפחות. לא אמור להיות מסובך לחקור ולבדוק את זה".

זירת התאונה (צילום: דוברות כב''ה מחוז יו''ש)

התאונה התרחשה לפני כשבוע וחצי. אבנר, אחיה של הדס ספד לה: "את אחותנו הקטנה, מאירת העיניים. עם הצחוק המתגלגל. נסתרות דרכי השם. חלל עצום נפער בחיינו. כל כך הרבה ישרות היה לך, של יראת שמים, צניעות, בחן ובנעימות. אנחנו נדאג להמשיך את דרכך. טוב וישר השם, הטוב נעלם מעיננו. הדס, נשאב כוח מהשמחה שלך ומטוב ליבך".

אביה יעקב, שנמצא בשנת אבל על אימו, ספד לבת הזקונים: "הדס נולדה בחודש הכי שמח, אדר. היא נולדה לשמוח ולשמח. ועל כך תודה לבורא עולם. מאז הבשורה המרה אנחנו שואלים 'למה למה למה', איני יודע אם אי פעם נדע למה. 'ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך'".

בעלה של הדס, יונדב תפוחי אמר בהספדו, "היית מלאת שמחת חיים. ראית בי רק את הטוב עם הלב הגדול שלך. גם ברגעי משבר ידעתי שמכל דבר תקומי יותר חזקה. היית הרוח החיה של הבית".

"רוצים לדעת מה קרה להדס"

השבוע אומר אחיה יובל: "בימי השבעה נכנסו לביתה אנשים כדי לעזור ולנחם. כולן, אחת אחרי השנייה, סיפרה שהדס הייתה חברה ממש טובה שלה. תהינו איך אפשר להיות חבר טוב של כל כך הרבה אנשים? זאת הייתה הדס.  היא היתה מתייחסת לכל אחד, מביאה עוגה, שולחת הודעה או מביאה פתק. היא הייתה מאוד אכפתית, מחזיקה ראש עם לוחות זמנים של שאר האנשים ביישוב -  מי נוסע לאן, ומי צריך עזרה. היא דאגה לאחרים, הייתה אישה של אנשים".

הדס מנגנת בכינור כבר מכיתה ב'. בבגרותה עסקה בלימוד נגינה. "היא אומנם אחותי הקטנה, אבל היא עשתה דברים גדולים. בפרויקט שלה השתתפו מאות תלמידים. מצד אחד עשתה הכל בעדינות וצניעות מצד שני עשתה כל כך הרבה דברים גדולים. גם אנחנו כמבוגרים לא יודעים מה כל המשמעות של לכתה, הילדים שלה קולטים שאימא כבר לא כאן, אבל כל אחד בקצב וברמה שלו. יחד עם זאת לילדים יש שמחת חיים, שאי אפשר לנצח אותה. הילדים הגדולים יותר בעניין וכן קולטים שאימא איננה. מטבע הדברים הקטנים פחות. הם לא שואלים איפה אימא, הם יודעים. לא ניטרלו אותם מהבית בימי השבעה. אביהם מאוד מקפיד לשמור על הסדר שהדס הנהיגה בבית, הם הולכים לישון בשעה הקבועה, עם כל ההרגלים שהדס הנהיגה, הרגלים ברורים של מה מותר ומה לא".

איך בני המשפחה מתמודדים?  

"כל אחד לוקח את המוות אחרת. אבא שלי הוא נמצא בשנת אבל על אימו וזה קשה במיוחד. זאת בת הזקונים שלו. אני זה שבישרתי להוריי את הבשורה. נכנסתי לסיפור הזה ישר לתוך תפקיד. קבלתי את ההודעה מהמשטרה כדי שאודיע להוריי ולמשפחה הגרעינית. הייתי עסוק בתפקיד. להודיע בשורה כזאת זה לא פשוט. אבל עשיתי את זה ברגישות. הדס נפגעה במקום מאוד קשה, התחילו לבצע מאמצי החייאה ברכב. היא הייתה לכודה ברכב. הזעיקו מסוק לפנות אותה אבל היא קיבלה מכה מאוד חזקה וזה היה מאוחר מידי.

"בהלוויה כל האחים וההורים נפרדנו ממנה. זה מכניס הרבה דברים לפרופורציה, יש דברים שאנחנו מתעסקים איתם שהם לא באמת חשובים, צריך להזדרז בחיים כי אי אפשר לדעת מתי זה יגמר. מה שחשוב לעשות – פשוט לעשות. אנחנו מאמינים שהקב"ה  יודע מה שהוא עושה. אנחנו מחזיקים את זה ביד אחת, וביד השנייה זה לא מבטל את הכאב".    

יובל מתגורר כיום ביישוב יד בנימין, בעבר התגורר בגוש קטיף. לפני כחודשיים התרחשו שני פיגועים קשים בקרבה למקום מגוריה של הדס - בצומת עפרה ובגבעת אסף, בו נהרגו שני חיילים. "אלה אירועים מאוד קשים", אומר יובל, "כל אחד גוזר את המשמעות של מה היה יכול לקרות לו. יחד עם זאת יש התנהלות של חיים רגילים ושגרתיים. אנשים צריכים לנסוע אז הם נוסעים, כולל נשים. למרות החשש, החיים חזקים יותר מהכל".

כאמור בני משפחתה החליטו לצאת למאבק בדרישה לדעת מהם ממצאי החקירה. יובל מדגיש: "אנחנו רוצים לדעת מה קרה להדס. אנחנו מבקשים שהמשטרה תפעיל את כל המשאבים והמאמצים  לבדוק את הנושא. זה מאוד חשוב. אם מישהו זורק אבנים צריך לדאוג שזה לא יימשך, ולא יהיו עוד קורבנות. יש אנשים שמתגוררים כאן שכבר סובלים מנכויות כתוצאה מזריקת אבנים. מלבד זאת, חשוב לנו, למשפחה, לאבא וילדים לדעת מה קרה. זה דרמטי ברזומה של מורשת האם. בכל מקרה יש הרבה מה לקחת ממנה אבל זה סיפור אחר לגמרי אם היא נרצחה על קידוש בשם או נהרגה בתאונת דרכים. זה מאוד חשוב לנו".

ממשטרת ישראל נמסר: "בניגוד לנטען ולפרסומים המנסים ליצור מציאות שאינה עולה עם ממצאי החקירה בשלב זה, הרי שעם הגעת כוחות המשטרה ובוחני התנועה למקום התאונה לא נמצאו ממצאים המעידים על זריקות אבנים לעבר הרכב. בנוסף לא התקבל כל דיווח במשטרת ישראל על זריקת אבנים קודם לכן בציר התנועה בו התרחשה התאונה. החקירה מתנהלת בימים אלו ומטבע הדברים לא נפרט אודות חקירות מתנהלות. יחד עם זאת נציין כי במסגרת חקירת התאונה ונסיבותיה על ידי בוחני התנועה, נבדקים כלל הכיוונים כמו גם החשד כי נזרקו אבנים לעבר הרכב, הכל במטרה להגיע לחקר האמת".