עובדות ביהדות
י"ז בשבט, פורים סרגוסה: הכירו את נס ההצלה המופלא שהתרחש בספרד
מה התרחש בסרגוסה, מה הורה אליהו הנביא, ובאיזה פסוק נפתחו כל ספרי התורה? כל מה שרציתם לדעת על פורים סרגוסה
- נעמה גרין
- פורסם י"ד שבט התשפ"ג
סרגוסה (צילום: shutterstock)
פורים סרגוסה הוא יום הודאה המצוין בי"ז וי"ח בשבט, כדי לציין את נס הצלתם של יהודי סרגוסה.
המעשה אירע לפני מאות שנים בעיר סרגוסה שבספרד, בימי שלטונו של פדרו הרביעי או אלפונסו החמישי מאראגון. באותה תקופה נהוג היה כי כאשר המלך מגיע אל רחוב היהודים, היו יהודי העיר יוצאים לברכו ובידיהם ספרי התורה מ-12 בתי הכנסיות שבעיר.
באחת הפעמים הוחלט על ידי ראשי הקהל שלא להוציא יותר את ספרי התורה לפני המלך שעובד עבודת אלילים.
הסכימו כולם ביחד שיוציאו מכל קהילה רק את הנרתיקים של ספרי תורה כשהם ריקים, ויהיו עטופים במעיליהם ורימוניהם כרגיל. על מנת שחלילה לא יוודע הדבר למלך, הוחלט לשמור על החלטה זו כסוד מוחלט בין הדיינים והחכמים.
בסרגוסה גר יהודי מומר בשם מרקוס, שהיה מקורב לבית המלך. כששמע על כך, הלך וגילה למלך שכאשר היהודים מוציאים לכבודו את ספרי התורה – הם מוציאים את הנרתיקים בלבד, כיוון שאינם רוצים לבזות את ספרי התורה להוציאם לפני מלך גוי.
המלך זעם על כך, אך החליט שלא להעניש את היהודים לפני שבירר אם האשמה נכונה. הוא יצא לכיוון סרגוסה, כשמרקוס מלווה אותו, והחליט כי כשיצאו היהודים לקבלו, יצווה לפתוח את נרתיקי הספרים במפתיע ולראות אם יש אמת בדבר.
על פי המסופר במגילה שחוברה לזכר האירוע, בלילה שלפני ביקור המלך, הופיע אליהו הנביא בחלומם של כל 12 גבאי בתי הכנסת השונים, והורה להם להחזיר את ספרי התורה לתיקיהם. הגבאים נענו להוראה, וכל אחד מהם חשב שרק הוא מכניס את הקלפים לנרתיקים, בעוד שאר 11 הנרתיקים נותר ריקים.
בבוקר, כשהמלך ופמלייתו הגיעו, הוציאו היהודים את ספרי התורה לרחוב העיר, בלי לדעת שבנרתיקים נמצאים הקלפים. כאשר התקרב המלך, הורה לפתע לאנשיו לפתוח את התיקים. אימה ופחד נפלו על כל ראשי הקהל.
להפתעתם, בכל הנרתיקים היו ספרי התורה, וכולם נפתחו בפסוק המדבר על השגחת ישראל על עמו ואהבתו אותם, גם בימי הגלות: "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלוקיהם". (ויקרא כ"ו, מ"ד) מדובר בפסוק מופלא ומרגש, בו מציין הקדוש ברוך הוא כי לעולם לא ינטוש את עמו ולא ימירם באף אומה ולשון.
כאשר ראה המלך כי היהודים כיבדו אותו והעלילה שקרית, בירכם ופטר אותם ממס שלוש שנים. את מרקוס, המומר המלשין הורה לתלות על העץ.
בעקבות הנס המופלא, בו ניצלו כל יהודי העיר, נקבעו ימים אלו י"ז וי"ח בשבט לימי הודיה, ונקראו בשם: "פורים סרגוסה".
האם גם היום מתרחשים ניסים כמו ניסי יציאת מצרים, פורים וחנוכה? מה ההבדל בין נס גלוי לנס נסתר ולהשגחה פרטית? הרב זמיר כהן בהרצאתו המרתקת מבהיר את הדברים מתוך חשיבה מקורית ועמוקה, וסולל את הדרך לאמונה, ביטחון, רוגע ושמחה. אל תחמיצו:
לקריאה נוספת אודות "פורים סרגוסה" ומנהגיו, לחצו כאן.