האם יכול להיות שזכיתי בתואר האמא המוצלחת?

השבוע יצאתי עם הבן שלי, בן 11, לקניות. לאחר זמן ממושך הוא היה רעב. המקום היחיד שהיה אפשר להיכנס אליו הייתה מסעדה קטנה. עשיתי חשבון שאנחנו מסתובבים כבר הרבה שעות, הילד רעב והגיע זמן ארוחת ערב. החלטתי לפרגן לו משהו שהוא בוחר. הוא רצה המבורגר בלחמנייה.

קניתי לו.

ישבנו עד שיסיים לאכול. לעצמי לא קניתי כלום – אני משתדלת לא לאכול מאכלים מהסוג הזה. לאחר 20 דקות בערך שאנחנו שם נהיה לי חשק לטעום. התלבטתי אם לאכול או לא, ולא אכלתי. התגברתי.

לאחר 10 דקות בערך הגיעה מנת הצי'פס החמה, ופה הניסיון שלי היה גדול יותר ולקחתי אחד, שניים שלושה – ועצרתי.

ואז אמרתי לבן שלי: "חבל שאכלתי את זה. עד עכשיו התגברתי, חבל שאכלתי בכל זאת".

והוא אומר לי: "אמא, את יודעת שעצם זה שאכלת והפסקת זה יותר גדול מזה שלא אכלת בכלל?". שאלתי אותו "למה? אם לא הייתי אוכלת בכלל, זו יותר התגברות, לא?!".

ואז הוא אומר לי "אמא, אני אספר לך משל":(כנראה משהו ששמע בת"ת)

"מלך אחד נתן לשלושה מהשרים שלו לשמור לו על שלושה בקבוקי יין למשך שנה. יין משובח ביותר, טעמו טעם גן עדן והוא כמובן יין יקר מאד. בקבוק אחד נתן לשר האוצרות, בקבוק שני נתן לשר הביטחון ובקבוק שלישי נתן לשר הכלים.

שר האוצרות לקח את בקבוק היין, הסתכל עליו מידי יום, ולבסוף לא עמד בפיתוי ושתה את כולו.

שר הביטחון הסתכל על בקבוק היין מידי יום, לא יכל לעמוד בפיתוי, ומכיוון שרצה לשמור אמונים למלכו – שמר את הבקבוק בארון גבוה ונעול, שלא יתפתה וישתה ממנו.

שר הכלים גם הוא הסתכל כל יום על בקבוק היין. כל כך התחשק לו לטעום מהיין המשובח והטעים. הוא פתח את הבקבוק, לגם 2 לגימות וסגר בחזרה את הבקבוק, ולא השתמש בו כלל עד שעברה השנה והגיעו שוב אל המלך.

המלך שאל את שר האוצרות: "היכן היין?". שר האוצרות ענה: "סליחה, אדוני המלך, לא עמדתי בפיתוי הגדול ושתיתי את כולו". המלך כעס וציווה להענישו.

המלך פנה לשר הביטחון: "היכן הבקבוק יין שנתתי לך לשמור?". ענה השר: "המלך, עמדתי במשימה. שמתי את בקבוק היין בארון למעלה, נעלתי כדי שלא אתפתה ואשתה, ושם הוא היה שנה שלימה".

ענה המלך: "כל הכבוד! תנו לו אוצרות טובים מאוצרותי".

פנה המלך לשר הכלים ושאל אותו: "היכן היין ומה עשית אתו?". ענה השר: "סליחה, אדוני המלך, הניסיון היה קשה מידי. פתחתי את הבקבוק, לגמתי 2 לגימות וסגרתי אותו בחזרה עד היום הזה".

אמר המלך: "לשר הכלים תנו את הכבוד והאוצרות הכי טובים. אם אתה לגמת מהיין והצלחת לעצור את עצמך, ולא המשכת לשתות אף על פי שליין יש טעם משובח עד כדי שאי אפשר להפסיק מלשתותו – לך מגיע את הפרס הגדול".

ומדוע אני מספרת לכן את כל הסיפור הזה?

כששמעתי את המשל הזה, מיד חשבתי על כל האימהות היקרות והמסורות שמתמודדות עם הרבה רגשות קשים של תסכולים ורגשות אשמה.

"כמה אני לא בסדר"; "אני אמא לא מספיק טובה"; "אני אמא לא מספיק מכילה"; "חבל שצעקתי וכעסתי, בטח פגעתי בו"... וכו'.

ישנן 3 סוגי אימהות. לכל אמא יש כל החלקים בתוכה, ובכל תחום מתבטא אצלה חלק אחר.

הסוג הראשון הוא סוג אימהות כמו שר האוצרות, שקשה להן להתגבר. הן כועסות ורוטנות ומענישות ומעליבות, ואפילו מכות, ומתייאשות וכואבות ומתחרטות – ושוב למחרת צעקות, ויכוחים, עונשים ושוב... ומרגישות שאין תקוה.

הסוג השני הוא סוג האימהות כמו שר הביטחון, שמרוב שקשה להן – הן מעדיפות כמה שפחות להיות ליד הילדים שלהן. הן עסוקות כל הזמן במשהו אחר, הולכות, חוזרות, שולחות את הילדים לחברים, לשכנים וכו', כי קשה להן להיות קרובות מידי, כי אז הניסיון גדול מידי בשבילן. ממילא ההתמודדות קלה יותר, ואולי כך כדאי...

הסוג השלישי הוא סוג האימהות שהן כמו שר הכלים. קשה להן, הן לא מתגברות – אך עוצרות את עצמן.

כמה פעמים היצר הרע נכנס ואומר לך: "את כעסת, הענשת, צעקת, מה זה שווה? כבר עשית טעות, אז תמשיכי...".

או משפטים כמו "כדי להיות אמא מושלמת את לא צריכה לצעוק בכלל, לא לכעוס ולא להעניש, ואם עשית את זה – אז נכשלת, ואת אמא לא טובה".

אז זה בדיוק מה שאני רוצה להגיד לך.

שאמא טובה ומוצלחת זו אמא שגם כשהיא נכשלת – היא יודעת להגיד לעצמה את ה-stop. אמא מנצחת, אמא חזקה, זו אמא שאף על פי שהיא נכשלה – היא קמה ואומרת לעצמה "אני אתחיל מפה. הנפילה הזו לא תפיל אותי יותר".

האמא המוצלחת זו לא אמא שלא עושה טעויות בכלל, וזו לא אמא שלא מתמודדת מול הקשיים שלה והרגשות הקשים שלה.

לזכות בתואר האמא המוצלחת זה להיכשל, לקום ולהתחיל שוב, ולא לתת לקולות שמנקרים להפיל אותך, כי גם אם את באמצע לצעוק ולכעוס ומיד את עוצרת ומתגברת – אז ניצחת!

אז אל תתני לאף אחד להפיל אותך, את אמא גיבורה!

יוכי דנחי – ייעוץ חינוכי ותמיכה רגשית לגננות ואימהות, מומחית למשמעת וסמכות Yd0548414745@imahut.org.il