ה’ הוא האלוקים, ואני הבנים שלו, שבהם בחר

נעשה ונישמע

בפרשה זו ניתנה התורה, ועמ"י התחתן עם הבורא, זה המעמד המרגש ביותר בהיסטוריה, בו דיבר הבורא עם עמ"י פה אל פה, דרגת גילוי שלא היתה מעולם בבריאה. תכלית מעשה שמיים וארץ.

מוזר לחשוב על כך שהאבות הקדושים לא קיבלו את התורה ולא קיימו אותה מתוך ציווי, אלא עשו מעצמם את רצון השם יתברך. אנו רוצים ללמוד מהם, להיות בדרגת אמון לבורא וביטול לרצונו מתוך תחושת אמון ברורה שהוא רוצה את הטוב ביותר עבורנו, ומתוך כך להגיע לקיום מצוותיו.

בפרשה זו הגיעו עם ישראל לדרגת התבטלות לפני קבלת התורה, שהקדימו "נעשה לנשמע" – התבטלות עד שהיו מוכנים לעשות מעצמם את רצון הבורא אף קודם השמיעה, כשם שהאבות קיימו את התורה לפני שהיא ניתנה.

נשמת אדם תלמדנו – נשמתנו היא חלק אלוקי ממעל הנמצא בנו, ואם לא פגמנו בה-היא מלמדת ומדריכה אותנו מה לעשות ומה לא לעשות.

"אלוקי, נשמה שנתת בי טהורה!". אם נשמור את נשמתנו בטהרה, ישמרו גם איברינו לעשות רצון הבורא, גם בדברים שאין עליהם ציווי מפורש.

אפשר ללמוד על רוממות עמ"י מתוך שקרא לנו הבורא "בני בכורי ישראל", "ואשא אתכם על כנפיי נשרים ואביא אתכם אלי...". השם יתברך רומם אותנו מתוך שהיינו משוקעים במ"ט שערי טומאה, למדרגה עליונה עד מאד – המדרגה הכי גבוה בבריאה, וקרא לנו "בני בכורי" ו"עם סגולה"!

אנוכי ה' אלוקיך"

"אנכי ה' אלוקיך", הדיבר הראשון, קורא לנו להגיע לדרגת דבקות והתבטלות לבורא מתוך אמונה שהוא יחיד, "ה' אלוקנו ה' אחד", ושהוא בורא ומנהיג לכל המעשים, ולהאמין שבנו בחרת מכול העמים.

שתי האמונות האלו נכללים בדיבר הראשון הזה.

"אנכי השם" – הוא המשגיח, הבורא והמנהיג,

"אלוקיך" – הוא האלוקים שלנו ואנו בניו בכוריו אשר בחר.

כל הכוחות שנכללים בשם "אלוקים"-  תקיף, בעל היכולת ובעל הכוחות כולם – הכוחות הללו מסורים לנו, כי כתוב "אנכי השם אלוקיך". הוא האלוקים שלנו, וכוחותיו מסורים לנו מגודל אהבתו כלפינו!

"...אשר הוציאתיך מארץ מצרים" – מכאן נלמד שהבורא הוא  האב הרחמן האמיתי,   ומוציא את עמו ישראל הקדושים בכל עת וזמן ממצר ים הגלות ומכל מה שמעיק על הנפש, והוא נמצא אצלנו ועמנו בכל מיני חשכות, הסתרות וירידות,

והוא עומד ומשתוקק ומצפה שנתקרב אליך ומחכה לאמונתנו, על מנת להוציא אותנו עוד מכל מה שמיצר עלינו!

בתוך אמונת ה"אנוכי" נכללת האמונה להאמין בו שהוא "מגביהי לשבת ומשפילי לראות", שהוא בורא וגם מנהיג לכל הברואים, והוא לבדו עשה עושה ויעשה המעשים... זאת אומרת, נתגלית השגחתו בעולמים התחתונים, כי במצרים השם גילה את השגחתו הפרטית בכל סדר המכות, נתגלתה בבירור ההשגחה הפרטית ואפילו מצרים ידעו "כי אני הוי"ה".

אין סוף ותכלית למדרגות האמונה, ובמעמד הר סיני נוכחנו לדעת בידיעה חושית  שאין עוד מלבדו. ככל שהאמונה בהירה יותר לאדם, היא הופכת להיות בחינת ראיה: "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי". האמונה הייתה כדבר הנראה בעיניים, ואף "ראתה שפחה על הים...".

יהי רצון שנזכה שאמונתנו תתחזק ותתבהר עד שתהיה בבחינת ראיה כמו שנתגלה ביציאת מצרים.

השגחה עליונה

עוד נכללות במצוות האמונה שתי בחינות בהנהגת העולמות ע"י ההשגחה העליונה:

1. יש בחינת הנהגה עפ"י סדר וזמן, הנקבעת בראש השנה.

2. ויש הנהגה עליונה מכל סדר וזמן, ואינה קשורה למה שנקבע בראש השנה.

הנהגה זו – הבורא בכבודו ובעצמו מנהיגה, שברוב טובו וחסדו משפיע חסד ורחמים לישראל שלא עפ"י הסדר והזמן.

אנו כה זקוקים עכשיו להנהגה זו! כמו שיציאת מצרים הייתה ע"י גילוי שכינה – "אני ולא מלאך אני ולא שרף" אני ה' בכבודי ובעצמי – התגלתה לנו הנהגה שהיא למעלה מכל סדר וזמן, והשם ית' הוציא אותנו מהגלות בבחינת דילוג מרוב אהבתו כלפינו, "ודגלו עלי אהבה".

נסכם בתפילה להפנמת האמונה:

אנא עזור לי להפנים את האמונה בנוכחותך ולחיות אותה בתוך ליבי,

להאמין בטובך בלב שלם ובכל זמן ומקום.

אנא, עורר עלינו את הנהגתך שאינה כסדר –

ותן לכל אחד מעמנו את כל צרכיו בגוף ובנפש.

הורד לנו גשמי ברכה וקרב לנו את הגאולה מכוח אהבתך אלינו.

אנא, עזור לי לחיות את דברי הבעש"ט: "שאין בכל העולם כולו רק אור אין סוף ברוך הוא המסתתר בהם".

לחיות את "אין עוד מלבדו", שאתה ממלא את השמים ואת הארץ, ואין דבר בעולם שאין עצם האלוקות מסתתר ומצטמצם בו, ובכל הדברים שאני רואה או שומע בדומם צומח, חי ומדבר יש כוח אלוקי המחיה אותם ומהווה אותם ומקיימם בכל עת ורגע. היינו, שמלאה כל הארץ כבודך – כי אין עוד מאומה זולתי כוחך, השם הטוב.

כי השם יתברך "מלא כל הארץ כבודו", כמו שכתוב "וידעת היום והשיבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד".

תרגול רוחני

נעשה ונשמע.

1. לעשות מצווה אף אם לא מבינים  את משמעותה עד הסוף – רק מתוך האמונה והרצון לקיים את רצון השם.

2. לקחת תחום התמודדות שבו מרגישים חוסר ביטחון ולכן נמנעים מלעשותו, ולהכניס את האמונה ב"אלוקיך" (תקיף, בעל היכולת ובעל הכוחות כולם – שלך), שכל הכוחות של השם מצויים לרשותך.

לכתוב משפטי ביטחון:

לכתוב אילו כוחות צריכים – הם טמונים ב"אנכי ה' אלוקיך". תפנימו את האמונה שכוחות אלו נמצאים לרשותכם. לדוגמא: אם צריך סבלנות, אפשר לומר – לך יש אינסוף סבלנות, ואני פתוח ומוכן לקבל ממך את הסבלנות, כי אתה השם אלוקי, וכל כוחותיך מסורים לי!

3. לקחת נושא שבו אתם ממליכים מישהו/משהו על רגשותיכם, כמו: המצב הכלכלי, או אדם שעצבן אתכם, והכניסו את האמונה בהשגחה פרטית, שאין לו שום כוח מעצמו והוא רק שליח של השם לקרוא לך...אין שום כוח לאף אדם לצער אותי יותר ממה שנגזר עלי מלמעלה!

4. לקחת נושא שבו זקוקים להנהגה על טבעית, ולהתפלל מתוך חיבור ואמונה בהנהגה שמעל הסדר והזמן.

אהבת? הרשמי לקבל חומרים ייחודיים לעבודת הנפש המבוססים על פסיכולוגיה יהודית מחוה שמילוביץ במייל havaor20@gmail.com