במחשבה תחילה לפרשת יתרו: למי נותנים תקציבים כשבאמת אין כסף באוצר?

"תחתום, ואתן לך את התמורה הכספית לצ'ק", אמר הפקיד לערבי.

הערבי סירב. "אבא שלי הזהיר אותי לא לחתום על שום דבר". הפקיד סירב להפקיד את הצ'ק, והערבי התרתח וטען לאפליה.

מנהל הבנק קרא לערבי אליו, הנחית על לחיו סטירה מצלצלת והורה לו לחתום. והוא חתם.

הפקיד התפלא ושואל אותו: "למה אצלי סירבת ואצלו הסכמת? זה בדיוק מה שאמרתי לך".

"אתה – אמרת", השיב הערבי. "הוא – הסביר"...

* * *

לפני נתינת התורה פונה הקדוש ברוך הוא למשה ושולח אותו עם מסר ייחודי למקבלי התורה: "כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל, אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי. ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל".

רבי יהושע לייב דיסקין מפנה את תשומת לבנו לדבר תמוה: הקב"ה פתח ב"בית יעקב" וב"בני ישראל" אלא שבסיום הפסוקים נאמר "אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל". והיכן הם "בית יעקב"?!

משה יורד מן ההר והולך לומר את הדברים: "ויבוא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה". זקני העם? לאן "התאדו" שאר היהודים שחיכו לקבל את התורה?!

ראש הממשלה החליט לרדת עם פמליית שרים נכבדה, בביקור מתוקשר כמובן, ל"עם שבשדות". (לא אמרנו מילה על בחירות!) הם ביקרו במוסדות ציבור שנבחרו על פי מדגם מייצג מכלל האוכלוסייה.

"אדוני ראש הממשלה, התקציב אינו מספיק ואנחנו מתמודדים עם גירעונות", ביקש מנהל בית הספר שעלה בגורל רווחה פורתא לבית ספרו.

ראש הממשלה עטה חיוך מתנצל והסביר שהוא עדיין לא רוטשילד. "לא מדובר בכספים שאני יכול לאשר אם הם לא קיימים. הממשלה בגירעון, וכולנו סובלים מכך. תחנכו את דור העתיד למידת 'השמח בחלקו'", נידב לו עצה חינוכית.

באוניברסיטה, היו אלו חברי הסגל האקדמי שעטו פרצוף חשוב וייחודי לביקור. גם שם הדיקן לחש באוזני ראש הממשלה את החסר. לא מדובר בבית ספר זוטר או בתיכון עלוב, מדובר על עשרות מיליוני שקלים לצוות הפרופסורים והדוקטורים, אלו שמצילים את המדינה מבורות משוועת ומצעידים אותה לעבר הנאורות.

ראש הממשלה חייך חיוך רחב עוד יותר ומשך בכתפיו. אין כסף. הקופה הציבורית בגירעון.

התחנה השלישית הייתה בית כלא. יראו שרי הכנסת והעומד בראשה את מצבם של האסירים מקרוב. כמובן שגם מנהל בית הכלא נדחק לרשימת השנוררים: "אנחנו חייבים תוספת תקציב. הארוחות ברמה ירודה, המזרנים לא נוחים בכלל ובלילות קר מאוד".

ראש הממשלה הורה למזכירו האישי להעביר מידית 200 מיליון שקלים להטבת התנאים בבתי הכלא.

במטוס המנהלים היוקרתי, בחזרה לבית המחוקקים, כיווצו כל השרים מול ראש הממשלה גבה בכעס: באמת אין כסף באוצר. למה לכולם סירבת, ולבית הכלא אישרת?

"לבית הספר סיימנו ללכת", הסביר ראש הממשלה באיטיות כמו שמסבירים לילדים מתקשים, "לאוניברסיטה לא נגיע בשלב הזה של החיים. לבית הכלא – סיכוי גדול מאד שנגיע"...

מבאר המהרי"ל דיסקין: הקב"ה הסביר למשה שיש בבני ישראל אנשים נמוכים שמכונים "בית יעקב" (לא לקפוץ. לא מדובר על נשים דווקא. אלא על נשמות נמוכות שמכונות "בית יעקב"...) – להם צריכים להסביר בשפה שהם מבינים: ראיתם את העונשים שקיבלו מצרים (הרתעה), אתם תהיו העם הכי חשוב ויהיה לכם שפע רב (הטבות) – כדאי לכם לשמור תורה.

אולם ל"בני ישראל" יש לדבר בשפה נעלית יותר: ממלכת כהנים וגוי קדוש. כי זו התכלית של התורה: לרומם את האדם, לקרב אותו אל הבורא. העונשים לעוברים על התורה והשכר שיקבלו המקיימים אותה – הם טפלים. זה לא באמת העניין.

כאשר ראה משה שלא אומרים כל דבר לכל אחד וצריכים להגיש את הדברים לכל דרגה בצורה שונה, הבין שרק זקני העם, האנשים הגדולים מאוד בדרגה רוחנית, יוכלו לקבל תורה על מנת להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש".

* * *

אם בנתינת התורה – יסוד הבריאה והעולם – טרח נותן התורה לחלק את דבריו בשפות וברמות שונות לפי רמת המקבלים, בוודאי שבענייני העולם הזה, שהפרצופים שונים והדעות שונות, יש להעביר מסרים לפי רמת המקבל.

"להסביר" כמו מנהל הבנק, אסור כמובן לפי התורה ואפילו לפי החוק. תיאלצו להסתפק במילים יפות ולהתאמץ להביע את עצמכם כיאות...