חדשות בארץ
בוטים אוטומטיים ובחירות 2019: 10 עובדות שאתם חייבים לדעת מראש
הבוטים האוטומטיים עולים לכותרות לאחרונה בהקשר של הבחירות המתקרבות. מהם בכלל בוטים, ולמה אנשים משתמשים בהם? 10 דברים שכדאי לכם לדעת
- דבי רייכמן
- פורסם כ"א שבט התשע"ט |עודכן
(צילום: shutterstock)
1. מה זה בכלל בוט? בוט (BOT) הוא קיצור של המילה "רובוט", והוא מתאר ישות דיגיטלית פיקטיבית ש"מתיישבת" ברשתות החברתיות, ומדמה פעילות של משתמש אמיתי. המטרה, בדרך כלל, היא הפצה של אג'נדות, פוליטיות, חברתיות ואחרות.
2. איך זה בדיוק עובד? תוכנות בוט, כאמור, מדמות פעילות של משתמש רגיל ברשתות החברתיות. בגלגול הראשון שלהם, הבוטים שמשו על מנת לדמות משתמשים נוספים במשחקי מחשב שאמורים להיות רבי משתתפים, או כדי לנהל "שיחות" עם לקוחות באתרי אינטרנט – הריבוע הקטן הזה שמופיע באתרים רבים ומזמין אתכם לשאול שאלות ולקבל מידע, ממש כאילו אתם מדברים עם נציג. אולם בשנים האחרונות הבוטים התפתחו, והחלו להיכנס אל הרשתות החברתיות למיניהן. לרוב, הגופים שמשתמשים בבוטים אוטומטיים לא משתמשים רק בבוט אחד בודד, אלא ברשת בוטים. מפעיל הרשת מתכנת את הבוטים באופן שיתאים לאג'נדה אותה הוא רוצה לקדם. כך, למשל, הוא יכול לתכנת את הרשת כך שכל הבוטים יגיבו בלייק לפוסטים בנושאים מסוימים או של אישים מסוימים, ואפילו יכתבו תגובות גנריות לפוסטים מסוימים – כאשר המטרה היא, כמובן, לקדם אותם וליצור להם תהודה.
3. בשביל מה זה טוב? תארו לכם שאישיות פוליטית מסוימת מנסה לקדם חוק כלשהו, ומציגה אותו בפוסט באחת או יותר מהרשתות החברתיות. אם תיתקלו בפוסט הזה כפי שהוא, לא בטוח שהוא יעניין אתכם, יתכן שתסכימו איתו או שלא תסכימו – בכל אופן, רוב הסיכויים הם שהוא לא יעורר בכם עניין מיוחד. אך מה יקרה אם תראו את הפוסט, שעלה לפני שעה בסך הכל, וכבר יש לו 3,000 לייקים? אה, זה כבר יותר מעניין. מה זו הצעת החוק הזו שכל כך הרבה אנשים מתעניינים בה ותומכים בה?
כך בדיוק מקדמים אג'נדות ברשת: מפעילים רשת בוטים, כלומר עשרות ואפילו מאות של משתמשים פיקטיביים אשר מגיבים, מסמנים לייק או משתפים פוסטים שנוגעים לאג'נדה שאותה רוצים לקדם. המשתמשים האמיתיים ברשתות החברתיות רואים את כמויות השיתופים, ומסתקרנים. מה שנקרא, לחץ חברתי. אבל פיקטיבי. הבוטים גם משתמשים ב"טארגטינג" – השיטה המוכרת של הרשתות החברתיות, להגיע בדיוק אל קהל היעד של הפרסומים. כלומר, הפעילות של הבוטים מכוונת כך שתגיע בדיוק אל האנשים שעשויים להתעניין בפוסטים ובתגובות שהם מפרסמים.
4. ואיך כל זה קשור לבחירות המתקרבות? זה די פשוט: הבוטים האוטומטיים מהווים פלטפורמה חדשה לתעמולת בחירות, לקידום אינטרסים של מפלגות ושל מועמדים ולגיוס מצביעים חדשים. רשת בוטים יכולה לסייע לכל מועמד להגיע לאלפי מצביעים, ולשכנע אותם להצביע לו באופן בלתי אמצעי ובבחירות כמו בבחירות, הבוטים משמשים לעיתים קרובות גם להשפלה של מועמדים נגדיים, באמצעות הפצה של שמועות ופרסום של פוסטים חריפים.
5. האם המפלגות ומועמדיהן באמת משתמשים בבוטים? למעשה, אין לדעת. היתרון הגדול של הבוטים האוטומטיים, עבור אלה המשתמשים בהם כמובן, הוא העובדה שהם נסתרים. קשה לזהות שפרופיל מסוים הוא פיקטיבי, וגם אם מצליחים לזהות רשת בוטים – אין לדעת מי הפעיל אותה. יתכן שאנשים של מועמד כזה או אחר מפעילים את הרשת כחלק מקמפיין הבחירות, אך באותה מידה יתכן שמדובר בעבודה של מעריץ כלשהו שהחליט לקדם על חשבונו את המועמד המועדף עליו.
(צילום: shutterstock)
6. זה חוקי בכלל? נכון להיום, כן, זה חוקי. ישנם אמנם ניסיונות ליצור הגבלות חוקיות שיחייבו מועמדים לפרסם גילוי נאות בכל פוסט פוליטי, המציין מיהי המפלגה העומדת מאחורי הפוסט, ואפילו התגובה וכדומה. עם זאת, כדאי לדעת שהרשתות החברתיות עצמן אינן אוהבות את הבוטים. אם מזהים משתמשים פיקטיביים או רשת של בוטים, אפשר לדווח לרשת החברתית. פייסבוק, למשל, מחקה בין אפריל לספטמבר 2018 כמיליארד וחצי חשבונות פיקטיביים (!). גם ברשת טוויטר מדווחים על מעקב אחרי כ-10 מיליון חשבונות שככל הנראה מופעלים על ידי תוכנה, ולא אדם אמיתי.
7. איך מצליחים הבוטים לדמות כל כך למשתמשים רגילים? בשלבים הראשונים שלהם, הבוטים פעלו בצורה פשוטה ובסיסית. הם חיפשו פוסטים עם מילות מפתח רלוונטיות לאג'נדה אותה רצו לקדם, והגיבו עליהם – לעיתים באמצעות לייק ולעיתים באמצעות תגובה פשוטה וגנרית. אך את הבוטים הפשוטים האלה היה קל מאד לזהות – בעיקר מכיוון שהם היו חשבונות חדשים, שמרגע שנפתחו – החלו לשלוח מסרים בעלי אג'נדה מוגדרת. הגולשים החלו להתעלם מהם, והרשתות החברתיות עצמן, כאמור, מחקו אותם. כיום, לעומת זאת, הבוטים מפותחים יותר. הבוטים פועלים במשך תקופה שבין מספר חודשים לשנתיים, ומעלים פוסטים רנדומליים, ללא אג'נדה מוגדרת. כך הם נדמים ממש כמשתמשים אמיתיים. ישנם בוטים שאפילו יש להם "יום הולדת" ברשתות החברתיות, ולפעמים ההטעיה היא כה מלאה, עד שניתן לראות משתמשים אמיתיים ברשתות מאחלים להם מזל טוב ליום הולדתם... בוטים כאלה מכונים "אווטארים". אגב, ישנה גם שיטה נוספת לעבודה עם בוטים, שמכונה "כימרה". זו שיטה שמתבססת על חשבונות אמיתיים. אם אדם תומך במפלגה או במסר חברתי כלשהו, הוא עשוי למסור את הסיסמה לחשבון שלו ברשתות החברתיות לפעילים של המפלגה, ואלו יפרסמו בשמו אחת לתקופה פוסט ממוקד של קמפיינים וכולי.
8. האם כל אחד יכול ליצור בוט? כמובן, יש צורך בידע טכנולוגי על מנת ליצור בוט, וודאי רשת של בוטים. עם זאת, ישנו מסחר חי וקיים בבוטים. ברחבי הרשת ישנה אפשרות לקנות בוטים – החל בבוטים פשוטים וחדשים, ועד לבוטים "מיושנים" ובעלי ותק של אווטאר. בעוד שבוטים פשוטים נמכרים לעיתים במחיר של 80 דולר ל-10,000 בוטים, הרי שמחירו של בוט "מיושן" אחד עומד על כ-12 דולר, ואם הוא בוט איכותי ממש שצבר הרבה חברים או עוקבים – מחירו יכול להגיע גם ל-30 דולר. כדי ליצור רשת פעילה ואיכותית של בוטים צריך להשקיע עשרות אלפי דולרים.
9. זה יקר. מפלגות באמת משתמשות בזה? כאמור, אי אפשר לדעת בוודאות מי משתמש בבוטים ומי לא. אבל המחיר היקר יכול להיכנס כחלק משמעותי מתקציב הפרסום של כל גוף, שכן הפרסום הטבעי ברשתות פועל יותר מכל שיטת פרסום או מדיה אחרת. לפני כשנה נערכה בדיקה של חשבונות טוויטר של פוליטיקאים מובילים בארץ, על ידי המגזין היהודי-אמריקאי "פורוורד". הממצאים היו מדהימים: יותר מ-60% מן העוקבים של אנשים כמו נפתלי בנט, נשיא המדינה ראובן ריבלין ועוד רבים, היו למעשה פרופילים פיקטיביים. 75% מן המגיבים לפוסטים של אותם אנשים היו תגובות שהגיעו מבוטים אוטומטיים. עם זאת, הנשיא ריבלין ורבים אחרים מסרו כי מעולם לא רכשו בוטים.
10. איך אפשר לזהות בוט? אם תרצו לזהות בוטים בפיד שלכם, שימו לב לפעילות של המשתמש. בוטים לרוב אינם מפרסמים הרבה סטטוסים, פוסטים או תמונות אישיות. במקום זה הם בעיקר עושים "לייק" על פוסטים אחרים, משתפים פוסטים ומגיבים. התמונה של בוט אוטומטי לרוב לא תהיה קיימת, או תהיה תמונה של אדם צעיר. לעיתים קרובות אין לבוט חברים רבים, ולעיתים הוא מהווה משתמש חדש, שנוצר לאחרונה או החל רק לאחרונה לפרסם פוסטים. דרך נוספת לזהות בוט היא לשים לב לשפת הכתיבה – לעיתים קרובות ניתן לראות טעויות תחביריות, שיכולות להעיד על כך שהפוסט תורגם על ידי תוכנת תרגום אוטומטית. בנוסף, תגובות של הבוט עשויות להכיל מסרים זהים בכל פעם, להשתמש בדיוק באותם ביטויים בכל תגובה, וכן הלאה.
1. מה זה בכלל בוט? בוט (BOT) הוא קיצור של המילה "רובוט", והוא מתאר ישות דיגיטלית פיקטיבית ש"מתיישבת" ברשתות החברתיות, ומדמה פעילות של משתמש אמיתי. המטרה, בדרך כלל, היא הפצה של אג'נדות, פוליטיות, חברתיות ואחרות.
2. איך זה בדיוק עובד? תוכנות בוט, כאמור, מדמות פעילות של משתמש רגיל ברשתות החברתיות. בגלגול הראשון שלהם, הבוטים שמשו על מנת לדמות משתמשים נוספים במשחקי מחשב שאמורים להיות רבי משתתפים, או כדי לנהל "שיחות" עם לקוחות באתרי אינטרנט – הריבוע הקטן הזה שמופיע באתרים רבים ומזמין אתכם לשאול שאלות ולקבל מידע, ממש כאילו אתם מדברים עם נציג. אולם בשנים האחרונות הבוטים התפתחו, והחלו להיכנס אל הרשתות החברתיות למיניהן. לרוב, הגופים שמשתמשים בבוטים אוטומטיים לא משתמשים רק בבוט אחד בודד, אלא ברשת בוטים. מפעיל הרשת מתכנת את הבוטים באופן שיתאים לאג'נדה אותה הוא רוצה לקדם. כך, למשל, הוא יכול לתכנת את הרשת כך שכל הבוטים יגיבו בלייק לפוסטים בנושאים מסוימים או של אישים מסוימים, ואפילו יכתבו תגובות גנריות לפוסטים מסוימים – כאשר המטרה היא, כמובן, לקדם אותם וליצור להם תהודה.
3. בשביל מה זה טוב? תארו לכם שאישיות פוליטית מסוימת מנסה לקדם חוק כלשהו, ומציגה אותו בפוסט באחת או יותר מהרשתות החברתיות. אם תיתקלו בפוסט הזה כפי שהוא, לא בטוח שהוא יעניין אתכם, יתכן שתסכימו איתו או שלא תסכימו – בכל אופן, רוב הסיכויים הם שהוא לא יעורר בכם עניין מיוחד. אך מה יקרה אם תראו את הפוסט, שעלה לפני שעה בסך הכל, וכבר יש לו 3,000 לייקים? אה, זה כבר יותר מעניין. מה זו הצעת החוק הזו שכל כך הרבה אנשים מתעניינים בה ותומכים בה?
כך בדיוק מקדמים אג'נדות ברשת: מפעילים רשת בוטים, כלומר עשרות ואפילו מאות של משתמשים פיקטיביים אשר מגיבים, מסמנים לייק או משתפים פוסטים שנוגעים לאג'נדה שאותה רוצים לקדם. המשתמשים האמיתיים ברשתות החברתיות רואים את כמויות השיתופים, ומסתקרנים. מה שנקרא, לחץ חברתי. אבל פיקטיבי. הבוטים גם משתמשים ב"טארגטינג" – השיטה המוכרת של הרשתות החברתיות, להגיע בדיוק אל קהל היעד של הפרסומים. כלומר, הפעילות של הבוטים מכוונת כך שתגיע בדיוק אל האנשים שעשויים להתעניין בפוסטים ובתגובות שהם מפרסמים.
4. ואיך כל זה קשור לבחירות המתקרבות? זה די פשוט: הבוטים האוטומטיים מהווים פלטפורמה חדשה לתעמולת בחירות, לקידום אינטרסים של מפלגות ושל מועמדים ולגיוס מצביעים חדשים. רשת בוטים יכולה לסייע לכל מועמד להגיע לאלפי מצביעים, ולשכנע אותם להצביע לו באופן בלתי אמצעי ובבחירות כמו בבחירות, הבוטים משמשים לעיתים קרובות גם להשפלה של מועמדים נגדיים, באמצעות הפצה של שמועות ופרסום של פוסטים חריפים.
5. האם המפלגות ומועמדיהן באמת משתמשים בבוטים? למעשה, אין לדעת. היתרון הגדול של הבוטים האוטומטיים, עבור אלה המשתמשים בהם כמובן, הוא העובדה שהם נסתרים. קשה לזהות שפרופיל מסוים הוא פיקטיבי, וגם אם מצליחים לזהות רשת בוטים – אין לדעת מי הפעיל אותה. יתכן שאנשים של מועמד כזה או אחר מפעילים את הרשת כחלק מקמפיין הבחירות, אך באותה מידה יתכן שמדובר בעבודה של מעריץ כלשהו שהחליט לקדם על חשבונו את המועמד המועדף עליו.
6. זה חוקי בכלל? נכון להיום, כן, זה חוקי. ישנם אמנם ניסיונות ליצור הגבלות חוקיות שיחייבו מועמדים לפרסם גילוי נאות בכל פוסט פוליטי, המציין מיהי המפלגה העומדת מאחורי הפוסט, ואפילו התגובה וכדומה. עם זאת, כדאי לדעת שהרשתות החברתיות עצמן אינן אוהבות את הבוטים. אם מזהים משתמשים פיקטיביים או רשת של בוטים, אפשר לדווח לרשת החברתית. פייסבוק, למשל, מחקה בין אפריל לספטמבר 2018 כמיליארד וחצי חשבונות פיקטיביים (!). גם ברשת טוויטר מדווחים על מעקב אחרי כ-10 מיליון חשבונות שככל הנראה מופעלים על ידי תוכנה, ולא אדם אמיתי.
7. איך מצליחים הבוטים לדמות כל כך למשתמשים רגילים? בשלבים הראשונים שלהם, הבוטים פעלו בצורה פשוטה ובסיסית. הם חיפשו פוסטים עם מילות מפתח רלוונטיות לאג'נדה אותה רצו לקדם, והגיבו עליהם – לעיתים באמצעות לייק ולעיתים באמצעות תגובה פשוטה וגנרית. אך את הבוטים הפשוטים האלה היה קל מאד לזהות – בעיקר מכיוון שהם היו חשבונות חדשים, שמרגע שנפתחו – החלו לשלוח מסרים בעלי אג'נדה מוגדרת. הגולשים החלו להתעלם מהם, והרשתות החברתיות עצמן, כאמור, מחקו אותם. כיום, לעומת זאת, הבוטים מפותחים יותר. הבוטים פועלים במשך תקופה שבין מספר חודשים לשנתיים, ומעלים פוסטים רנדומליים, ללא אג'נדה מוגדרת. כך הם נדמים ממש כמשתמשים אמיתיים. ישנם בוטים שאפילו יש להם "יום הולדת" ברשתות החברתיות, ולפעמים ההטעיה היא כה מלאה, עד שניתן לראות משתמשים אמיתיים ברשתות מאחלים להם מזל טוב ליום הולדתם... בוטים כאלה מכונים "אווטארים". אגב, ישנה גם שיטה נוספת לעבודה עם בוטים, שמכונה "כימרה". זו שיטה שמתבססת על חשבונות אמיתיים. אם אדם תומך במפלגה או במסר חברתי כלשהו, הוא עשוי למסור את הסיסמה לחשבון שלו ברשתות החברתיות לפעילים של המפלגה, ואלו יפרסמו בשמו אחת לתקופה פוסט ממוקד של קמפיינים וכולי.
8. האם כל אחד יכול ליצור בוט? כמובן, יש צורך בידע טכנולוגי על מנת ליצור בוט, וודאי רשת של בוטים. עם זאת, ישנו מסחר חי וקיים בבוטים. ברחבי הרשת ישנה אפשרות לקנות בוטים – החל בבוטים פשוטים וחדשים, ועד לבוטים "מיושנים" ובעלי ותק של אווטאר. בעוד שבוטים פשוטים נמכרים לעיתים במחיר של 80 דולר ל-10,000 בוטים, הרי שמחירו של בוט "מיושן" אחד עומד על כ-12 דולר, ואם הוא בוט איכותי ממש שצבר הרבה חברים או עוקבים – מחירו יכול להגיע גם ל-30 דולר. כדי ליצור רשת פעילה ואיכותית של בוטים צריך להשקיע עשרות אלפי דולרים.
9. זה יקר. מפלגות באמת משתמשות בזה? כאמור, אי אפשר לדעת בוודאות מי משתמש בבוטים ומי לא. אבל המחיר היקר יכול להיכנס כחלק משמעותי מתקציב הפרסום של כל גוף, שכן הפרסום הטבעי ברשתות פועל יותר מכל שיטת פרסום או מדיה אחרת. לפני כשנה נערכה בדיקה של חשבונות טוויטר של פוליטיקאים מובילים בארץ, על ידי המגזין היהודי-אמריקאי "פורוורד". הממצאים היו מדהימים: יותר מ-60% מן העוקבים של אנשים כמו נפתלי בנט, נשיא המדינה ראובן ריבלין ועוד רבים, היו למעשה פרופילים פיקטיביים. 75% מן המגיבים לפוסטים של אותם אנשים היו תגובות שהגיעו מבוטים אוטומטיים. עם זאת, הנשיא ריבלין ורבים אחרים מסרו כי מעולם לא רכשו בוטים.
10. איך אפשר לזהות בוט? אם תרצו לזהות בוטים בפיד שלכם, שימו לב לפעילות של המשתמש. בוטים לרוב אינם מפרסמים הרבה סטטוסים, פוסטים או תמונות אישיות. במקום זה הם בעיקר עושים "לייק" על פוסטים אחרים, משתפים פוסטים ומגיבים. התמונה של בוט אוטומטי לרוב לא תהיה קיימת, או תהיה תמונה של אדם צעיר. לעיתים קרובות אין לבוט חברים רבים, ולעיתים הוא מהווה משתמש חדש, שנוצר לאחרונה או החל רק לאחרונה לפרסם פוסטים. דרך נוספת לזהות בוט היא לשים לב לשפת הכתיבה – לעיתים קרובות ניתן לראות טעויות תחביריות, שיכולות להעיד על כך שהפוסט תורגם על ידי תוכנת תרגום אוטומטית. בנוסף, תגובות של הבוט עשויות להכיל מסרים זהים בכל פעם, להשתמש בדיוק באותם ביטויים בכל תגובה, וכן הלאה.