המסע המרתק של ספר התהילים: ראיון מיוחד עם 'הרבנית של התהילים'

"כשרוצים להגיד על משהו שהוא טעים מאוד, אומר שיש לו 'טעם גן עדן', אבל האמת היא שלכולנו בבית יש משהו שהוא מזכרת מגן עדן", כך פותחת ואומרת הרבנית שרה סיימון, מורה מחנכת לבנות נשואות, נישאות ולכאלו הנושאות עיניהן ואף מרצה בבתי המורה.

"אנחנו גם שולחים את היד אל המשהו הזה בכל עת מצוא", היא מוסיפה, "זהו ספר שסבא שלך כתב וגם סבא שלי - ספר התהילים של דוד המלך. ידוע שהאדם הראשון תרם שבעים משנותיו לדוד המלך, ובעצם אפשר לראות שכל מה שעבר על דוד באותן שבעים שנה מקופל בתוך ספר התהילים. הוא מנעים לנו את מה שעובר עלינו בכל שעה ומסייע לנו בכל מצב".

12 שנות עבודה

החיבור של הרבנית סיימון לתהילים הוא עמוק מאוד. "למעשה", היא מספרת, "הכל התחיל דווקא משיעורי שמירת הלשון שמסרתי לנשים לפני כשלושים שנה. מסרתי שיעור מוקלט לנשים מתוך ספר שמירת הלשון שעוסק בהשקפה ולא רק בהלכה. הספר שאותו לימדתי מחולק ל-400 עמודים, ועל כל עמוד כזה הכנתי שיעור. כך שהיו 400 שיעורים בנושא שמירת הלשון. כשסיימתי ביקשו ממני למסור סדרת שיעורים נוספת, כשהפעם הנושא היה – 'תהילים'".

אם אתגר הכנת שיעורי שמירת הלשון היה מורכב ודרש מהרבנית הכנה מרובה, היא גילתה עד מהרה שאתגר הכנת שיעורי התהילים, גדול ומורכב פי כמה וכמה. "היו מספר קריטריונים שעמדו בפניי: נדרשתי להכין שיעור תמציתי ולא ארוך מידי, שידבר בכל פעם על פרק אחר, וימחיש לנו את מה שמאפיין את אותו פרק שלא קיים בפרקים האחרים.

"זה הוביל לכך שהתחלתי ללמוד את התהילים לעומק ולעיין בכל המפרשים הקיימים", מסבירה הרבנית. "מהר מאוד גיליתי איך שלכל פרק יש מנגינה שונה, נוף ציורי משלו, ואף קוד פנימי משלו. לפעמים הוא מתייחד באותיות האל"ף בי"ת שמופיעות בו בסדר מסוים, לפעמים הוא מתייחד בפזמון החוזר על עצמו כמו 'האר פניך וניוושע'. יש פרק מיוחד מאוד שדוד המלך נתן מתנה לשלמה בנו ביום חתונתו, זהו 'משכיל שיר ידידות', והוא כולל בתוכו מרשם מדויק לבית היהודי. יש גם פרקים שהסגולה שלהם היא פרנסה, או בני, חיי ומזוני, או הצלחה, וכן הלאה והלאה. יש פרקים שמשובצים בלוח השנה פעם אחת, כמו למשל מזמורים שאומרים בראש השנה, יש כאלו שמשובצים יותר מפעם אחת ביום כמו 'אשרי יושבי ביתך', ויש שלא מוזכרים בכלל בסידור התפילה.  כשחקרתי את הפרקים לעומקם נפתחו בפניי עולמות שלמים, ומצאתי על כל אחד מהם סיפורים מרתקים ופירושים מיוחדים ממש".

מהיכן קיבצת את כל המידע הזה?

"מדובר אכן בעבודת נמלים. במשך שתים עשרה שנים עבדתי על כך, ובמהלכן ליקטתי חומרים מעשרות רבות של ספרים. למעשה, אין לנו מפרשים בני ימינו על התהילים, אך במאה השנים האחרונות היו גדולי עולם שפירשו את התהילים – רש"י, ספורנו, רד"ק ועד המלבי"ם. מבחינתי זו הייתה מלאכת ליקוט מכל המפרשים הקיימים. לפעמים עבדתי במשך זמן רב מול הרבה מאוד ספרים מעלי אבק, כאלו שלא נגישים כל כך. לפעמים גם קרה שאחרי שקראתי עוד ספר או עוד פירוש, החלטתי להחליף את כל מה שכתבתי על הפרק, כי מה שקראתי היה נראה לי קל יותר לזכירה ומתאר טוב יותר למה הפרק הזה כל כך נבדל, שונה וייחודי.

"במשך השנים זכיתי לקבל תגובות רבות של אנשים וקלטתי את הדבר המדהים שיש בספר התהילים, כי הוא מתחבר לכל אחד מעם ישראל ממש. הרי דורות על גבי דורות גדלו על פסוקי התהילים האלו. הסבתות שלנו מספרות איך שפרק התהילים תמיד היה שגור על לשונן, וזה גם חוצה מגזרים, ונוכל לראות איך שאנשים בכל רמה של היהדות קוראים תהילים".

הכוח של התהילים הוא עצום, פשוט עצום", מוסיפה הרבנית, "מספרים שבמלחמת ששת הימים נהג הרב מנחם מנדל גפנר ממאה שערים לארגן משמרות שבהן יהיה מניין שבכל שעתיים יסיים את ספר התהילים. כך במשך שישה ימים. בשלב מסוים שלח נאסר, נשיא מצרים, להודיע לתושבים שכשייכנס לארץ ישראל הוא לא יעשה להם כלום. העיקר שיפסיקו לקרוא תהילים ואם אותו גוי מבין את הכוח של התהילים, מה אנו צריכים יותר מזה?

"ואגב", היא מוסיפה, "לאחרונה מדברים כל כך הרבה על תקיפה בסוריה ויש חשש מהתחממות בצפון. אני יכולה להגיד שיש את פרק כ"ט שנכתב על הרעש בסוריה ומשמש הגנה בצפון".

פרקים שהם סיפור

הרבנית סיימון מדגישה כי למעשה כל פרק הוא יצירה וסיפור, אך ככל שמתבוננים בו לעומק כך ניתן לראות שיש מספר כללים שמרכיבים את ספר התהילים.

"הכלל הראשון אומר לנו כך – חייו של דוד המלך חולקו לשלושה: החלק האחד הוא במשך עשרים ושמונה שנה, אז הוא חי בבדידות ובהתבודדות. לאחר מכן יש שנתיים בחייו בהן נרדף על ידי שאול, ועוד ארבעים שנה בהן מלך על ישראל, ועל השנים האלו נאמר 'וכל ישראל אוהבים לו לדוד'. בהתאם לחלוקה הזו נוכל לראות הרבה פרקים של שמחה, הצלחה ושפע שמאפיינים את התקופה האחרונה בחייו, הרבה הללוי-ה על שפע טובה, פרק כמו ל"ג 'רננו צדיקים'. אך יש גם פרקים שמדברים על התקופות הקשות יותר. לכן ההמלצה שלי היא לכל אחד שבא לקרוא תהילים, לחשוב מתוך מה הוא קורא אותם. אם ברצונו להודות ולהלל כדאי שיחפש את פרקי ההודיה, ואם בנושאים אחרים, שייקח את הפרקים שמתאימים. אגב, מעניין לראות שגם בפרקים של בכי צער ומלחמה, קיימים גם פסוקי הודיה. דוד המלך אף פעם לא שוכח להודות.

"כלל שני", ממשיכה הרבנית סיימון, "אומר לנו את הדבר הבא: 'הפסוק הראשון בפרק הוא מעין כותרת שלו'. אם נתבונן בכל פעם בפסוק הראשון נוכל לשאוב ממנו מידע רב לגבי מי שכתב את הפרק, למה הוא כתב ואפילו באיזה כלי נגינה השתמש. הפסוק הראשון מסביר לנו אם מדובר בפרק של הליכה בשמחה או בנהי, אם זה מוסר או תודה. אם ניצמד לכלל הזה שאומר שהפסוק הראשון שווה עצירה ובדיקה מעמיקה, ניווכח ששני הספרים הראשונים בתהילים מוכרים כפרקים של דוד המלך , אבל מכאן ואילך כמעט ולא נמצא את דוד. את הספר השלישי של התהילים כתב אסף, ויש על הספר הזה סיפור מעניין מאוד – מסופר שבימי התורכים כשרצו לגרש את היהודים מחברון מפני שלא ירד גשם, אז היהודים שלחו משלחת שירדה למערת המכפלה וכשקראו שם את הספר השלישי התקדרו השמיים וגשם ברכה ירד.

"את הספר הרביעי", ממשיכה הרבנית, "כתב משה רבנו הוא כולל בין היתר אחד עשר פרקים כנגד אחד עשר שבטים, בהם מתוארים השלבים של הגאולה".

גם בנוגע לספר הזה מביאה הרבנית סיפור מעניין: "מסופר על רבי אהרן מבעלזא שזכה להגיע לכותל פעמיים, ובשתי הפעמים הוא קרא את ספר רביעי של תהילים. בפעם אחת בשלמותו ובפעם השנייה עד פרק ק', ואחר כך ציין שהשלים את זה, בשל החשיבות הרבה".

לגבי הספר החמישי היא אומרת שלא מצוין מי כתב אותו, אך ישנם פרקים מסוימים שידוע שמשויכים לדוד.

את מחדשת לנו. תמיד חשבנו שדוד כתב את כל ספר התהילים מתחילתו ועד סופו...

"זה נכון שדוד המלך גיבש את ספר התהילים, אך לא את כל הפרקים הוא כתב בעצמו. ישנם פרקים שדוד המלך שימר, אחרי שהיו כאלו שאמרו אותם לפניו, כמו למשל פרק צ"ב שנכתב על ידי האדם הראשון. כמו כן הוא ניבא פרקים שיצטרכו לעתיד, כמו פרק כ"ב – 'למנצח על איילת השחר', שחיברה אסתר המלכה. אגב, כשעבדתי על פרק כ"ב גיליתי שאין בפסוקים שום הקשר ישיר לכך שמדובר באסתר, וכאשר פתחתי את המפרשים ראיתי איך שכל אחד הוכיח מכיוון אחר שזו אסתר. בסופו של דבר לקחתי שלושים מפרשים שונים, והעתקתי מכל אחד את הפסוק היחיד שכל אחד מהם שייך לאסתר. זו הייתה עבודה מדהימה שהובילה לבסוף ליצירת קשר כל כך הדוק עם מה שאסתר חוותה. קוראים את הפרק וממש מרגישים את הצער הנורא של אסתר, את הטומאה שהייתה בה, את הכשפים שהטילו עליה ואת חלוקת תכשיטיה שנערכה כבר על ידי השרים. כמו כן לומדים ממנה אלו פטנטים מקובלים בשמיים בעת צרה. כמו למשל 'בקהל רב אודך' ו'בקרב רבים אהללנו', ולכן אגב גם המגילה נאמרת ברוב עם".

יש פרק מבין כל הפרקים שאת מחוברת אליו במיוחד?

"שאלה קשה", היא מחייכת, "איני יכולה להשיב על כך בפשטות, אבל ישנו פרק שאני בעיקר ממליצה לקרוא – את פרק א'. כי כולנו יודעים שאנשים מחפשים את האושר בכל העולם, וכל הזמן מתפרסמות שוב ושוב סטטיסטיקות למדד האושר. אפשר גם לראות שנפתחים שוב ושוב קורסים שמציעים צעדים ומפתחות כדי להגיע לאושר, אך מסתבר שהספר הראשון בעולם פותח דווקא במילים 'אשרי האיש', זהו פרק א' שמבהיר לנו שאושר זהו דבר שמגיע אך ורק מתוך בחירה. אם נחליט להיות מאושרים – נצליח. אגב, בהמשך ניתן לראות גם טיפים להגיע לאושר הזה, כמו בפרק מ"א, שם מותנה האושר בנתינה ובפרק ל"ב שם מגיע האושר בזכות נקיות מחטא".

ובאופן אישי - איך את מרגישה כיום כשאת קוראת את התהילים?

"האמת? דווקא לי קשה כיום לקרוא תהילים. אני מרגישה שכל פרק שאני קוראת שוקל כמו שלושים ספרים. בכל פעם מחדש אני מתלבטת איזה פרק לקרוא ומצטערת על כל פרק שתכננתי ורציתי לקרוא ולא הספקתי".

הסגולה שבתהילים

"באופן אישי אני יכולה להגיד דבר אחד" מציינת הרבנית סיימון, "זכיתי. ממש זכיתי להיות צינור להגיש את הדברים".

במהלך התקופה האחרונה היא גם העלתה את הפירושים על הכתב וכעת היא מציגה ארבעה ספרים עבי כרס. "השתדלתי במהלך הכתיבה גם לשלב סגולות כלשהן שקיימות בקריאת הפרק. כמו למשל בפרק ס"ז שמובא בצורת מנורה. הוא מתאר את השלמות שתהיה באחרית הימים, כשריבונו של עולם יברך אותנו בברכת כוהנים בעצמו. הפרק מובא במקומות שונים בצורה של מנורה, ומקובל שכשאומרים אותו בציור של המנורה זוהי סגולה לשמירה, שפע והגנה. יש גם סגולה לפרק ק"כ – מזמור תודה. ידוע ש'מי הקדימני ו אשלם', מי שמקפיד לומר מזמור לתודה ומודה מראש, אז גם זוכה לקבל".

את הספרים שחיברה, למרבה הפלא, הרבנית סיימון אינה מוכרת בחנויות, אלא רק באופן פרטי. "אני בטוחה שמי שמחובר לנושא ובאמת מתעניין בו, יעשה מאמץ כדי לפנות ולקבל את הספר בדיוור ישיר לביתו. הספרים מיועדים אך ורק למי שמחובר באמת ובתמים לתהילים", היא מסבירה, "וזו הסיבה שאיני רואה טעם בהפצתם הנרחבת".

הרבנית סיימון: rd@tlalei.com