סיפור מפעים על התינוקת שניצחה את כל האבחנות

כשהגיעה יעל לבדיקת שקיפות עורפית בתחילת ההריון, אמר לה הרופא שהסיכוי לתסמונת דאון אצל העובר שלה, הוא אחד לשמונה. "מדובר בסיכון גבוה מאוד, וכמובן שלא היה לי קל לשמוע זאת", היא אומרת, "נכנסתי לרכב אחרי הבדיקה, והתחלתי לבכות. היה ברור לי שאין זה בכוחי להתמודד עם דבר כזה. בעלי היה אז בחו"ל, לא היה לי את מי לשתף בכך. כשחזרתי הביתה ידעתי שעליי לשמור על איפוק, ולא להראות את הסערה שהתחוללה בתוכי מול הילדים". יעל שלחה הודעה לרב זמיר כהן בבקשה לדבר איתו על הנושא, והוא חזר אליה במהירות מפתיעה. "הוא שמע את מה שעובר עליי, ברך אותי, ושאל אם יש אפשרות להפנות אותי למחלקת אמ"א".

כשנענתה יעל בחיוב, הגיע אליה עוד באותו יום טלפון מהמחלקה. "קלינה התקשרה, הקשיבה לחששות שלי, וביקשה שאשלח לה את תוצאות הבדיקות. היא העבירה אותן לכמה רופאים מומחים, כדי שיחוו את דעתם על כך, והם אמרו, לשמחתי, שלא נראית שום בעיה, ושאין צורך להיכנס להחלטות מהירות לגבי חשש הרופא בבדיקה". עם זאת, יעל עדיין לא הייתה רגועה, ורצתה לעשות את בדיקות הייעוץ הגנטי ומי השפיר אליהן הופנתה. "קלינה הסבירה לי אז שבמקום בדיקת מי שפיר, שעלולה לסכן את העובר ואת ההריון, אני יכולה לעשות בדיקת דם הקרויה NIPT, שמחליפה את בדיקת מי שפיר ואין בה סיכון. בקופת החולים לא הציעו לי את הבדיקה הזו, ולאחר שביררתי, גיליתי שיש עליה החזר כספי גבוה. גם שם, תוצאות הבדיקה יצאו תקינות לגמרי".

אך בזאת לא תם העניין. "בשלב מתקדם יותר של ההריון, בסקירת המערכות, אמר לי הרופא שהוא רואה רק עורק טבורי אחד ולא שלושה. בבדיקה נוספת נאמר לי שהעובר נראה קטן מידי, מה שיכול להצביע על בעיה", היא מתארת. "אחרי כל תוצאה כזו, שהיתה עבורי קשה מאד, הייתי מתקשרת לקלינה, והיא היתה שולחת את הנתונים לרופאים מומחים וחוזרת אליי עם תשובות מרגיעות".

לקראת סוף ההריון, עברה יעל בדיקת אולטרסאונד נוספת, וגם שם עלו בעיות. "הרופא ראה שני חורים בלב, ממצא שיכול להעיד על תסמונת דאון. הוא הפנה אותי לאקו לב, ושם נאמר לי שלא כל כך ברור מה תהיה משמעות הדבר עבור העובר, ושצריך לבדוק זאת אחרי הלידה. כבר לא היה לי כוח להתמודד עם הקושי הגדול, ושוב מצאתי את עצמי מתקשרת לקלינה. היא, מצידה, שוב שלחה את תוצאות הבדיקות לרופאים מומחים, וגם הפעם התשובה היתה שמדובר במצב תקין, שכן תינוקות רבים נולדים עם חור בלב, שנסגר במהלך ההריון או לאחר הלידה באופן טבעי".

בכל מהלך ההריון, מצאה יעל את עצמה מתקשרת למחלקת אמ"א פעמים רבות, ובמקביל - הם מצידם יצרו קשר על מנת לשאול למצבי והרגשתי, דבר שתרם לי רבות להמשיך בחיים סדירים, על אף כל החששות המתקיימות פעם אחר פעם, הקשר המחזק והמרגיע איתם זה בפני עצמו פשוט הצלת חיים.

"בכל פעם שהתקשרתי אליה, קלינה היתה פנויה אליי, כאילו רק אני נמצאת עכשיו בעולם"

"לא סיפרתי לבני משפחה או חברות מה אני עוברת, מכיוון שחששתי שילחצו עלי לעשות הפלה. יחד עם זאת, לא הייתי רגועה, והיה קשה מאוד לעבור את התקופה הזו לבד. מי שהחזיקה אותי לאורך כל הדרך היתה קלינה. בכל פעם שהתקשרתי אליה, היא היתה פנויה אליי, כאילו רק אני נמצאת עכשיו בעולם. גם כשהתנצלתי ואמרתי שאולי השיחה שלי לא כל כך חשובה, היא אמרה לי 'מה זאת אומרת? את הכי חשובה כעת'.

מאוחר יותר, כשהתוודעתי לגודל והעוצמה של הידברות, ולפעילות של מחלקת אמ"א, הבנתי שהיא בכלל לא 'כזו פנויה', והיא מתמודדת עם מקרים קשים בהרבה משלי. התפעלתי אז אפילו יותר, מהיכולת הזו לתת לי יחס כל כך אישי, בכל שעה שרק ביקשתי".

כשהגיעה יעל ללדת, הסתבר שתוצאות הבדיקות המקדימות שעשתה, לא הדאיגו במיוחד את הרופאים בבית החולים. "הרופא שבדק אותי בזמן ההריון, אמר שחייב להיות רופא לב ילדים בחדר הלידה, שיבדוק את התינוקת מיד לאחריה. כשראו זאת בבית החולים, הם אמרו שאין שום צורך בכך, ושבדיקת הלב היא נורמלית לחלוטין. גם לבדיקה שהראתה שיש עורק אחד, הם לא התייחסו", מספרת יעל.

"אחרי שנולדה התינוקת, בדקו אותה הרופאים, ואמרו שיש רק אוושה קטנה בלב, שתסתדר מעצמה. עם הריון מתיש כזה, לאחר שעברתי כל כך הרבה בדיקות לא תקינות, ופחד תמידי מפני העתיד, לקח לי זמן לעכל שהבת שלי היא באמת בריאה ושלימה. רק שבוע אחרי הלידה, כשכבר הייתי בטוחה בדבר, התקשרתי לבשר זאת לקלינה", מספרת יעל.

לפני שפנתה להידברות, לא היתה יעל מודעת לקיומה של מחלקת אמ"א. "מבחינתי, גם באזורים חרדיים חשוב שיהיה פרסום, לגבי עזרה לנשים אשר חוות קושי בהריון. מעולם לא ראיתי דבר כזה במקומות האלה, וחבל. הקשיים לא פוסחים גם עלינו, וחשוב שיהיה שם מי שיוכל לעזור ולתמוך", היא אומרת.

"אינני יודעת אם הייתי מצליחה להחזיק את ההריון הזה, אילולי התמיכה של קלינה", מסיימת יעל את סיפורה האישי. "במהלך כל הדרך, היה חשוב לי שהיא תאמר מה באמת המצב, ולא סתם תשחרר מילות הרגעה. ובאמת היא תמיד חזרה אליי רק עם תשובות ברורות מרופאים מומחים, שהניחו את דעתי. לא הרגשתי שיש לי כוח להתמודד עם כזה דבר, אבל העזרה המסורה שלה והאוזן הקשבת, הן אלו שנתנו לי את הכוח להמשיך. היחס של הידברות לכל תינוק ותינוקת, אף שעדיין לא נולדו - ילוו אותי כל החיים".

שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?

אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו.

לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il