אוהבים אותך, כנרת: מפלס הכנרת עולה, ועמו מצב הרוח

הו, כנרת שלי: אחרי חמש שנות שפל, הכנרת – הבייבי הלאומי, שוב מתמלאת במים, וגורמת ללא מעט נחת רוח. מצבה המדאיג של הכנרת עמד לנגד עיניהם של אנשי רשות הכנרת בשנים האחרונות. השבוע, לאחר מופע חורפי מאסיבי, הם מביעים סיפוק מהתווספות של כמטר למפלס של האגם המים המתוקים הכי הגדול בארץ. "הכנרת היא סמל - כשהכנרת מלאה, לכולם טוב בלב", הם אומרים.

הַכִּנֶּרֶת - ימה בצפון מזרחה של ישראל, היא אגם המים המתוקים הגדול בארץ ישראל, והימה המתוקה הנמוכה ביותר בעולם. הכנרת סיפקה כרבע מצריכת המים בישראל, אך בעקבות ירידת מפלס המים, פרי שנות בצורת בשנים האחרונות, פחתה שאיבת המים מהאגם. תחתם מסופקים המים דרך מתקני התפלה, וכיום הכנרת מספקת רק 2 אחוזים מסך הצריכה. מפלס הכנרת משתנה, ונמצא סביב כ-210 מטרים מתחת לפני הים.

(צילום: רשות הכנרת)

חמש שנים קשות עברו על הכנרת, מאז החורף הבלתי נשכח ב-2013, בו התחילו לדבר על פתיחת סכר דגניה (סכר המווסת את מי הכנרת לנהדר הירדן וים המלח). ירידת המפלס שיוותה לאגם מראה מצומק ומוזנח. אשתקד, בגלל ירידת מפלס הכנרת, נחשפו צלעות של סירה ענקית ליד תל בית ירח, וגם רצועות חוף נרחבות התגלו סביב האגם הלאומי. בשעתו, על פי נתוני רשות המים  באוגוסט 2017 נשברו שני "שיאים" שליליים משמעותיים: שיא שלילי של כניסות מים לכנרת. כלומר הרבה יותר מים יצאו מהכנרת - בעיקר כתוצאה מאידוי - מאשר נכנסו אליה בזרימות מהנחלים. השיא השני שנשבר הוא שיא נמוך של כל הזמנים בנפחי זרימת המעיינות של נחל תנינים (אחד משני המוצאים העיקריים של אקוויפר ההר). רשות המים הודיעה בשעתו שהבצורת הרביעית ברציפות גרמה להתייבשות מעיינות בגליל, שמעולם לא יבשו, וגם לשפל חסר תקדים במקורות נהר הירדן. 

(צילום: שי מזרחי / רשות הכינרת)

(צילום: שי מזרחי / רשות הכינרת)

(צילום: שי מזרחי / רשות הכינרת)

"לראות נחל יבש – זה עצוב מאוד"

החורף הנוכחי ופרקי הגשם המרשימים יצרו אווירה אופטימית סביב הכנרת, שהיא כידוע אתר תיירותי המושך אליו מאות אלפי מבקרים מידי שנה. מאז תחילת החורף עלה המפלס בכמטר, והוא עומד על מינוס 213.635. ברשות הכנרת נערכים לירידת גשמים, ומצפים לספיקות גבוהות בנחלים. עבור אנשי טבריה והסביבה, כשהכנרת למעלה – מצב הרוח עולה, ולהיפך. אבל לא רק – אגם המים המתוקים הגדול ביותר בארץ, הוא מזמן סמל לאומי.

מלבד הגשמים, הכנרת מתמלאת מזרימות הנחלים שסביב האגן. בהעדר תחזוקה נאותה של הנחלים, מים עלולים ללכת לאיבוד בדרך. אושרי אילוז, מהנדס אגף ניקוז ברשות הכנרת, אומר השבוע: "כל ערוצי הניקוז באגן ההיקוות והנחלים זורמים בחודשיים האחרונים במפלסים שלא ראינו בחמש השנים האחרונות. מאז 2013 לא ראינו אירוע כזה משמעותי, ומן הסתם זה השפיע על עליית המפלס, וכידוע, הכנרת עלתה בכמטר. היו חמש שנים מאוד קשות, פשוט התרגלנו לחורף יבש".  

אושרי ילוז, מהנדס אגף הניקוז (צילום: רשות הכנרת)

רשות הניקוז אחראית על ההסדרה התקינה והניקוזים של הנחלים הזורמים לכנרת. "בשנים האחרונות הכנו את הנחלים והערוצים, כך שנוכל להזרים את המים לכנרת. המטרה היא לא לאבד מים, ושהספיקות בנחלים יהיו גבוהות יותר, וגם למנוע ולמזער הצפות. אנחנו פועלים לעשות הסדרה ניקוזית ותוך כדי הסדרה הנחלים קולטים יותר טוב את המים, ומעבירים אותם יותר טוב לכנרת - לכך יש השפעה על המפלס".

מה אתם עושים בפועל?

"אנחנו מכינים את הנחלים ואת עורקי הניקוז בזרימות בהסתברויות נמוכות. אנחנו מחכים שיגיע אירוע הגשם היותר נדיר כדי להסדיר את הנחל, כך שהוא יוכל לתפוס את נפחי הזרימה הגבוהים בנחל. כל השנה אנחנו מסדירים את הנחלים, מגדילים את חתך הזרימה והנפח שלו, מרחיבים ומעמיקים אותו, ומתכוננים לאירוע קיצוני, ובכך ממזערים את הסיכויים להצפות ושיטפונות במרחב - אם זה בשטחים חקלאיים או יישובים ערים וקיבוצים, שכן כידוע עורקי הניקוז עוברים בהם. אנחנו עושים פעולות כמו עבודות עפר, גיזום צמחייה, כיסוח צמחייה, הוצאת סחף, הרחבה, דיפון גדות וחיזוק מכני שלהן על ידי הצבת מסלעות מבולדרים  שיבטיחו וימזערו את הסיכויים להצפות. בדרך זאת אנחנו מגדילים את חתך הזרימה של הנחל".

שטח האחריות הוא כל אגן היקוות כנרת - ממטולה בצפון עד לעמק הירדן, כולל כל מקורות ירדן. "כל טיפה שנופלת במרחב ומגיעה לכנרת – היא באחריות שלנו ואנחנו בתחזוקה שוטפת כל הזמן", אומר אילוז.        

מה היו ההשלכות שראיתם בשטח, כתוצאה מירידת המפלס?   

"יש לכך השפעות אקולוגיות וסביבתיות. זה משפיע על עופות מסוימים שכשהמפלס נמוך לא רואים אותם בנקודות מסוימות. עכשיו למשל בנקודה במעלה הירדן, בצפון הכנרת, אפשר לראות כמויות של עופות שמתיישבים ובעלי חיים - זה עולם ומלואו. מעבר לכך, יש השפעה בהיבט התיירותי. לאורך נחלים אנחנו מקימים טיילות וניכר שזה מושך לראות נחל זורם במפלסים גבוהים, זה משפיע. מאוד יפה לראות נחל זורם, בטח כשיש הנגשה של טיילת. אנחנו כל היום בשטח ובסביבה ורואים את ההתקהלות סביב זרימות נחלים, וסביב שפת הכנרת שהמפלס שלה עלה. יש התרגשות, זה משהו לאומי של כולנו. הופעת המים משפיעה לחיוב.

הנחלים עברו חמש שנים קשות. לראות נחל יבש - זה עצוב מאוד. עד לפני התקופה האחרונה רוב הנחלים כמעט לא זרמו במהלך החורף. זה בהחלט משפיע על התייבשות צמחייה שהופכת לקוצנית ובעלי חיים לא מופיעים, זה משפיע על החי וצומח. אנחנו באמצע החורף והכנרת עלתה בקרוב למטר. אני תקווה שהחורף ימשיך ככה, זה פשוט כיף. כמה שיותר זרימות לנחלים וכנרת עולה - זה עושה טוב לכולם ולסביבה".

חגי לוין, מנהל יחידת פיקוח ואכיפה ברשות הכנרת, אומר: "אנחנו, אנשי הכנרת, חיים פה ביום יום ולנו חשוב שהיא תחזור לממדיה המוכרים. בחורף הנוכחי אנחנו רואים מול העיניים כנרת עולה. שטחים שלמים שהיו חשופים ממים, עם רצועות חוף רחבות, מצמצמים והמים עולים הלאה. זה נראה טוב. מבחינת אכיפה כרגע אין משמעות, זה לא משנה את הערכת המצב או ההתנהלות בתקופה הזאת שהיא יותר רגועה. אנחנו מסייעים לאכיפה בתחום דיג, ואיסור נהיגה בחופים. פחות אנשים מגיעים בימים חורפיים לנפוש בחופים, יותר מגיעים לשביל סובב כנרת, כך שיש לנו מעט אירועים חריגים בתקופה אחרונה. אנחנו כן נערכים לפתיחת העונה בעוד כחודשיים".

חגי לוין מנהל פיקוח ואכיפה (צילום: רשות הכנרת)

לדברי לוין, בעונה המקבילה אשתקד היו הרבה פחות מים: "אנחנו מצפים למופע הגשם הבא. רוצים שזה ימשיך. אנחנו מזמנים את הציבור לבוא לכנרת, זאת הזדמנות לתיירות חורף, יש פה שילוב של ירוק, מים ומסלולי הליכה. שביל סובב מטויל יפה בעיקר בימים לא גשומים. העובדה שעליית המפלס משמחת את הציבור שמה את החשיבות של הכנרת כאגם לאומי. הרי עובדתית מפלס נמוך או גבוה - לא משפיע על המים בברז, אבל עדיין לראות חופים מלאים וכנרת עולה - זה חלק מהסמלים של חורף אמיתי. זה גם מסמל את זיכרון הכנרת בימים שהיא הייתה יותר מלאה, ולא פחות יפה, אבל בהחלט יותר מלאה. הכנרת היא סמל. כשהכנרת מלאה לכולם טוב בלב. חוץ מזה, יש שני דברים שאדם לא יכול לנתק את העיניים מהם - זרימת מים ולהבות אש. מי שרואה זרימות מהנחלים לאגם לא יכול להתנתק מזה, זה מופע מרגש, ויש בו הרבה דברים טובים".

פנחס גרין, משנה למנכ"ל רשות כנרת, מודה שמופע הגשמים האחרון עושה טוב, בפרט אחרי חמש שנים שחונות. "המחסור שנוצר בחמש השנים גדול שגם אם תהיה שנה ממוצעת וקצת יותר לא נוכל לכסות עליו", אומר גרין, "צריך להתפלל שהחורף ימשיך כמו שהתחיל ולא ייעצר". במצב הנוכחי הכנרת נמצאת 75 ס"מ מתחת לקו התחתון האדום. ב-2013 גרין דיבר על האפשרות שהיה צורך לפתוח את סכר דגניה, "היה חורף יוצא דופן, בו הכנרת עלתה ב-4.70 מטרים, חשבתי שייפתחו את הסכר אבל לא היה צריך כי המפלס הגיע לרום גבוה. ב- 92 היה חורף חריג, בו גם כן המפלס עלה ב-4 מטרים, ועוד מטר וחצי הוזרמו לכיוון ים המלח, כלומר היה מקום לעוד מטר וחצי, כך שהיינו עולים בחמש וחצי מטרים, ועדיין היינו רחוקים חמישה מטרים מהקו העליון".

פנחס גרין (צילום: רשות הכנרת)

גרין אומנם אופטימי, אבל הוא מצנן את ההתלהבות ומדגיש שחסרים 75 ס"מ עד לקו האדום התחתון, ועוד 5 מטרים לקו העליון. "ירידת מפלס משפיעה על המערכת האקולוגית המורכבת שבכנרת. באגם חיים דגים, בעל חיים זעירים ואצות ויש שיווי משקל בין מרכיבי המערכת, והוא שזה שמשפיע על איכות המים. אם יש הפרה בשווי משקל יש הרעה באיכות המים. המפלס הכי נמוך שאי פעם נמדד בכנרת היה בדצמבר 2001 והוא עמד על מינוס 214.87, כלומר 1.87 מתחת לקו התחתון. נתנו לו את הכינוי 'הקו השחור' בגלל שלא רצו להגיע אליו, והנה בסוף הקיץ די התקרבנו אליו, כאשר המפלס עמד על מינוס 214.66. לא היינו רחוקים ממנו, ולשמחתנו בא הגשם.

השאיבות בוודאי גם משפיעות על ירידת המפלס? 

"כל המדידות של מפלסים וספיקות נחלים נעשים על שירות הידרולוגי של שירות המים. ישנם 3 מקורות של מים במשק, הכנרת הוא אחד מהם. עם כניסת מתקני התפלה, שאבו מהכנרת פחות.  בשנים האחרונות כמעט ולא שואבים למעט לטובת יישובי סובב כנרת וממלכת ירדן. לא היה הרבה מה לעשות. אם לא נכנסים מים מהירדן או מהנחלים בכמות מספקת, ובמקביל יש התאדות -  גם אם לא שואבים, המפלס יורד. עכשיו אנחנו אופטימיים ומקווים ב"ה שימשך ככה ונתחיל את רצף השנים הטובות".