הרב זמיר כהן - גלה הבנה וכאב, כך תשכנע יותר

סיפרו לצדיק הירושלמי הרב אריה לוין זצ"ל על פרצה חמורה בקדושת השבת בירושלים. אחד מבעלי החנויות בשוק מחנה יהודה משאיר את חנותו פתוחה שעות אחדות לאחר כניסת השבת, ובהיותו החנות היחידה הפתוחה בשעות אלה הולכים ומתרבים הקונים שאינם שומרי שבת משבוע לשבוע. פניות נזעמות רבות לבעל החנות מהלקוחות שומרי השבת, על שהוא עושה מעשה שלא ייעשה, והדבר עלול לגרום לבעלי חנויות אחרות ללכת בעקבותיו, נתקלו באטימות מוחלטת.

ביום שישי שבאותו שבוע, עם הישמע הצפירה המכריזה על השבת המתקרבת, נראה הרב הלבוש בבגדי שבת מתקרב לחנות כשפניו מאירות כדרכו. הוא נעמד בפתח החנות, והחל מברך את הנכנסים והיוצאים בברכת "שבת שלום" לבבית כשחיוכו הרגיל על פניו.

המתקרבים לחנות חשו שלא בנח להיכנס, והנמצאים בפנים חשו שלא בנח לצאת. מי שבכל זאת נכנס ויצא עשה זאת בתחושת אי נעימות גדולה. כולם הכירו את הצדיק הירושלמי, ונוכחותו הקורנת בכניסת השבת עשתה רושם על כולם.

בעל החנות שראה את מבוכת לקוחותיו, ניגש לרב ושאל: "מה הרב רוצה?"

"כסא, אם אפשר", השיב הרב.

האיש הגיש כסא, והרב הזקן והנערץ התיישב.

כעת המבוכה גדלה.

הוא ניגש אל הרב ושאל שוב: "מה הרב צריך כאן?"

והרב אריה לוין השיב במבט אוהב, בקול רך, ובחיוך כאוב: "אמרו לי שיש כאן בשוק חנות שנשארת פתוחה בשבת, ובאתי לנסות להבין למה. לפי מה שאני מתרשם ממה שאני רואה כאן בחנות, אינך מחפש להתעשר, אלא רק יש לך צורך אמיתי בהגדלת ההכנסה החודשית. אני רואה כמה זה חשוב בשבילך ומבין את הצורך, אבל רק רציתי להגיד לך, שבכל זאת, השבת חשובה יותר..."

היהודי עמד מול הרב והשפיל את עיניו שהחלו לדמוע: "רבי, כל מילה שאמרת, אמת. יש לי ילדה קטנה חולה בבית והטיפול יקר. לא היתה לי ברירה. אנשים באו לכאן וצעקו עלי מבלי להבין את מה שעובר עלי. לא התייחסתי אליהם. אני עובד קשה בשבילה. אבל אני מבטיח לרב. זו השבת האחרונה שאני משאיר את החנות פתוחה באיחור".

* * *

מסקנה: גילוי הבנה למניעים של הטועה, באמצעות העברת מסר שתוכנו: "אין לי ספק שאינך אדם רע. אני מבין שאתה חש אילוץ לעשות זאת ואינך אשם, אבל בכל זאת..." כשהדברים נאמרים באהבה ובנועם, מוביל את הטועה לחישוב מסלול מחדש, ומסיר את התנגדותו לחדול מהמעשה הרע.

ומה שפעל לפוגג את ההתנגדות אצל מחלל השבת, יפעל בחינוך ילדים לפוגג התנגדויות לחדול מהתנהגות שאינה הולמת, ובפרט בגיל ההתבגרות.

ילד הנוכח לראות שההורה או המחנך מגלה הבנה לצרכיו ולמשאלות ליבו, וגם אוהבו. הוא כאוב מההכרח שלא לבצע את משאלת הלב שהילד כה משתוקק אליה, או מההכרח לדרוש מהילד לבצע מטלה שאינו אוהב לעשותה, אבל בכל זאת מדריך אותו בנועם אל הטוב והנכון, הרי ילד זה נפתח לבו לקבל את ההדרכה מבלי להתמרד ומבלי לחוש ריחוק ממי שאינו עושה את רצונו או דורש ממנו לשנות את הרגליו.

המאמר מתוך ספרו של הרב זמיר כהן, "המדריך המלא לחינוך ילדים". להזמנה לחצו כאן.