הוא מדבר ממש יפה, אולי כדאי שנצביע לו בבחירות?

שאל אותי יהודי שומר תורה ומצוות משכים ומעריב לבית הכנסת וקובע עתים לתורה, את השאלה התמימה הבאה: כב' הרב, לאור הנאום המרשים של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, התרשמתי מיושרו וממשנתו הסדורה. האם ראוי להצביע עבורו בבחירות המשמשות ובאות?

תשובה: ראשית לכל דבר בכל היושר, עדיין לא הגענו לשלב שבו המערכת הפוליטית התייצבה. עדיין אנחנו נמצאים בשלב של תוהו ובוהו ורק כשנגיע לבראשית ברא אלוהים את המערכת הפוליטית נוכל לדעת מי ומי ההולכים ולומר דבר ברור.

עוד לא הגענו בימים האלה בכלל לשלב שבו הבוחר הישראלי יכול לבוא לומר אני יודע למי אני מצביע. אפילו אשתי שאלה אותי, ואמרתי לה שאני באמת עדיין לא יודע. אפילו בקרב המפלגות הדתיות והחרדיות, עדיין יש בבחינת "בונה עולמות וסותרן". נבנים עולמות ונסתרים. עד שתהיה התייצבות של המערכת הפוליטית לא נדע להשיב. אבל כן נדע לומר כללים מנחים.

צריך להצביע למפלגות שמחויבות לשמירה על הדת

יהודי דתי חייב להצביע בשביל מפלגות דתיות-חרדיות. צריך לזכור שבעוונותינו המרובים, ענייני הדת נדחקים לקרן זווית, מתכרסמים והולכים. בנסיבות הפוליטיות בישראל, אנחנו חייבים להצביע למפלגות דתיות, כי עניינן הוא שמירת העניינים הדתיים. גם אם יש לנו תסכולים ואכזבות מהמסגרות הפוליטיות הדתיות והחרדיות, עדיין אף אחד לא ישמור על ענייני הדת כפי שהם שומרים. לכן לנו, כיהודים דתיים, יש מחויבות לענייני הדת ולערכיה, לא למפלגות הדתיות, אלא למי שישמור על ענייני הדת.

דמוקרט אמיתי מושפע מהתוכן ולא ממצגי שוא

דבר נוסף חשוב מאוד שעולה משאלתו של השואל, הוא שאנו נמצאים בעידן מביש מאד שבו מזלזלים בהיגיון ובשכל הישר של בני אדם. אין אני מכיר את הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. מי אני ומה אני כדי להתייחס לעברו הצבאי, לתרומתו הכבירה לביטחון ישראל. אבל דבר אחד ברור מעל לכל ספק: אנחנו נמצאים בעידן שבו יח"צנים ותקשורת מנסים להשפיע על הציבור, לא ברמה ההגיונית, השקולה, העניינית, הפרגמטית – אלא להציג, נסיך, חתן, הופעה עם צבעים ותפאורה אדירה. הוא אומר משנה שיש בה הכל מכל כל, ערבה כמעט לכל אוזן. אבל אין יודעים איך יוציא לפועל את הדברים הללו. והרי בשביל לדעת איך יוציא את הדברים האלה מן הכוח אל הפועל, היו אמורים לשלוח אותו לראיונות, שישאלו אותו אחת לאחת, למצוא חשבון מכל מה שהוא אמר, כיצד מתכנן הוא להוציא לפעול את הדברים. אך לעינינו אנו רואים שוב התנהלות שיש בה זלזול באינטליגנציה של הציבור, לא בגללו באופן אישי, ח"ו, אלא בגלל היח"צנים שלו.

במקום שהוא יתראיין, הדוברים שלו הולכים ומתראיינים. הם – אמנים, בעלי מקצוע, מנסים להציג פיגורה, מין "דמות על" שהציבור רוצה אותה, על מנת למשוך קולות. לצורך כך הם בונים את הפיגורה הזו בתכנים, בהופעה. אבל זו גניבת דעת, כי אנו לא בוחרים בדוברים, אנו לא בוחרים בתפאורה ולא בהצגות. אנו אמורים לבחור במשהו ממשי. ולכן באמת, השאלה של השואל היא שאלה של תמים וישר דרך, שזה מרשים באמת. ואז, כשהוא אומר "אולי נצביע לו?", הוא מושפע מהתפאורה, ולא מהתוכן הפנימי של הדברים.

קל מאוד להגיד שדתיים ולא דתיים צריכים ללכת ביחד. אבל אם יש דברים שמקוממים את הדתיים, או על כל פנים פוגעים בעיקרים דתיים, ואם המועמד דוגל בדברים הללו - אז איך ישבו דתיים ולא דתיים יחד? זו רק דוגמא אחת, אבל יש עוד הרבה דוגמאות, לאו דווקא מהעניין הדתי אלא מעניינים אחרים. מה יהיה אם לא נשיג פרטנר לשלום? מה התוכנית אז? האם נחזור להתנתקות מהדורה שניה, כמו בגוש קטיף? או שמא יש תוכנית אחרת? צריכים לשמוע.

מערכת של דוברות ויח"צנים היא לא דמוקרטיה

אני תמה מאוד שלזה קוראים "דמוקרטיה נאורה", "מתקדמת". והרי מה היא דמוקרטיה אמיתית? שהעם בוחר מתוך שיקול דעת אמיתי. אבל אם יש מעורבות מסיבית של דוברות, יח"צנים ותקשורת, שהם מושכים את הבוחר לכיוונים שונים בגלל התפאורה וההצגה – זו כבר לא דמוקרטיה נאורה. זו אפילו לא מיני דמוקרטיה. זה צבע של דמוקרטיה, מסכה של דמוקרטיה, ובזה צריך להיזהר מאד. דמוקרטיה אמיתית - כן, אבל מסכה של דמוקרטיה, משחק של דמוקרטיה – ודאי וודאי שלא.

לעניות דעתי, כל עוד המערכת הפוליטית לא התייצבה, וכל עוד בני גנץ לא התייצב ברבים וישיב לשאלות פרטניות ענייניות מעשיות על סוגיות ברמה המדינית, ברמה הפוליטית, ברמה הלאומית, בציביון הדתי במדינת ישראל – לא ניתן בכלל להעריך למי ראוי להצביע. נוכל כן לומר, אל נהיה פתיים אשר הולכים אחר תפאורות, אלא צריכים לשמוע דברים ברורים, סדורים, אשר מתייחסים ברמה המעשית של כל העניינים, ואז ניתן להכריע. זו הדרך העולה בית אל.