עברו יום, עברו יומיים, אז למה הוא לא אומר "תודה"?

בתור הורים אנחנו רגילים לתת.

זה מתחיל עם לידת התינוק. אנחנו ממלאים לו את כל צרכיו בלי ציפייה לקבל ממנו משהו בתמורה. כל רצוננו הוא שיחייך ויהיה מרוצה.

באיזשהו שלב, מתעוררת בנו הציפייה לקבל מהילד משהו בתמורה לנתינה שלנו. זה מתחיל כשאנחנו מלמדים אותו להגיד לנו תודה. מעצמו הוא לא מרגיש ויודע להודות. בהמשך הדרך אנו מצפים שיידע לעזור לנו, שיבין מעצמו שיש גם לנו צרכים.

1. לנכד שלך יום הולדת 18. את רוצה לתת לו מתנה. החלטת לשלוח לו דרך אמו, במתנה, סכום כסף. שיקנה לעצמו מה שהוא אוהב. יידעו אותך שהמתנה הגיעה ליעדה, ואת עוברת אוטומטית לעמדת המתנה. המתנה לטלפון התודה הנרגש שלו. עובר יום, עוברים יומיים והבחור לא מתקשר. את מתפלאת, וככל שהזמן עובר, את גם כועסת. קצת נפגעת מהתנהלות שלו. "איך אגיב?", את מתלבטת. להתעלם כאילו לא היה כלום לא נראה לך מעשי. הדבר מציק לך ואת חוששת מפליטת פה לא מוצלחת באחת הפעמים שתפגשו. זה בוודאי יפגע בו מאוד ויגרום להתקררות היחסים ביניכם. את מתלבטת אם להרים אליו טלפון ולהעביר לו שיחת מוסר על מידת הכרת הטוב החשובה והנעלה? כך או כך זה עלול לפגוע ביחסים שלך אתו ולהשאיר אותך עם טעם רע בפה.

2. אחד המניעים של נתינת מתנה הוא לגרום לקרבה, לקשר קרוב עם המקבל. את אוהבת אותו ורוצה שיידע על זה. חוסר התייחסות של המקבל למה שעשית בשבילו מעורר בך רגשות שליליים קשים. פגיעות, הרגשת דחייה, את לא רצויה ועוד. הלך הטעם הטוב של הנתינה, הרגשת הקרבה התהפכה להרגשת ריחוק וכעס. היית רוצה לעשות צעד נוסף ולחזק את קשר הקרבה למרות מה שקרה?הצעד הראשון הוא כמובן זיהוי הרגש השלילי שהתעורר בעקבות התנהלות הנכד, וקבלתו. הצעד הבאהוא לבדוק איך לגרום גם לו להרגיש צורך בקרבה אתנו. אולי להזמין אותו לשבת אליך? אולי לחפש הזדמנות של עשייה משותפת אתו?

3. יש עוד דרכים, מגוונות ומועילות, לתיקון אוהב של קשר לקוי בין נכד לסבתא, בין אימא לילד. הבסיס לכל האפשרויות היא ההבנה שהמבוגר (סבתא / אימא) הוא המוביל. בידיו היכולת, עם הרבה מחשבה והבנה, להוביל לקשר החזק שלו לצאצאיו. מה היא הדרך שאת משתמשת בה, סבתא/ אימא יקרה? אשמח שתשתפי אותי בפתרון שאת מצאת. וודאי אוכל ללמוד מזה הרבה.

שרה לנגזם היא מנחת קבוצות הורים בשיטת "תקשורת ומודעות עצמית ככלי לחינוך ילדים". saralangzam@gmail.com