פרשת תרומה

במחשבה תחילה לפרשת תרומה: למה השתתף הזקן כל יום בשיעור למרות שלא הבין מאומה?

"בית" זו מילה שמכילה בשבילנו עולם ומלואו. גם אם הוא צפוף, הערך הכספי לא משהו והמיקום צדדי וזניח. האם התורה מצווה עלינו לקנות בית?

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

"למה ציירת את הבית בקצה הדף?" שואל מאבחן קליני את המהנדס שלפניו שנשלח לאבחון.

המהנדס מביט בו בתמיהה: "באיזו מדינה אתה חי? יש לך מושג כמה עולה בית במרכז?!"...

* * *

בתהליך הקמת המשכן שבו ישרה הקדוש ברוך הוא את שכינתו בישראל, נצטווה משה רבינו מפי השם על תבנית המשכן וכליו בפרוטרוט. כל כלי מלמד אותנו לדורות לימודים שונים בעבודת השם, כדי שנזכה להיות ראויים להשראת השכינה.

כיוון שנאמרה פרשת המשכן למשה לבדו מפי הבורא, כמעט כל הלשונות בפרשה הם בלשון יחיד - "ועשית", "ונתת". שונה הדבר בציווי העשייה לארון הברית, שבו היו נתונים לוחות העדות, שנאמר בו "ועשו ארון עצי שיטים".

המדרש (שמות רבה ל"ד, ב') עומד על שינוי הלשון: "'ועשו ארון' - מפני מה בכל הכלים האלה כתיב 'ועשית' ובארון כתיב 'ועשו ארון'? אמר רבי יהודה ב"ר שלום: אמר לו הקב"ה [למשה]: יבואו הכל ויעסקו בארון, כדי שיזכו כולם לתורה".

בקריאה ראשונה קשה להבין: נניח שיבואו רק שש מאות אלף הגברים מישראל, מגיל עשרים עד גיל שישים, שירצו לתת יד בבניית הארון. הרי מרוב ידיים לא יראו את העצים. גם לא כל אחד מוכשר לעסוק בארון, ובוודאי שנדרשו לעשיית הארון כוונה רבה וסודות עצומים שלא כל אחד יודע.

סיפר הרב מרדכי קמינצקי: בשיעור "דף היומי" שנמסר בירושלים השתתף בקביעות יהודי זקן שעלה ארצה מברית המועצות. השתתפותו בשיעור הייתה חידה גדולה: הוא מעולם לא הפסיד שיעור, אך מאידך לא ממש טרח להשתתף בשיעור. יושב היה מכונס על כיסאו ומביט באדישות סביבו. רק דבר אחד היה מפיח בעיניו זיק של חיים לרגעים קצרים.

בכל עת שהיה מגיד השיעור מצטט את שמו של אחד מחכמי התלמוד, היה הזקן נעור לחיים ומבטו המרוצה העיד שהוא מחובר לסביבתו.

יום אחד כיסה שלג כבד את ירושלים וההרים שסביב לה. לשיעור הגיעו רק שניים - מגיד השיעור והקשיש הרוסי. זו ההזדמנות, החליט מגיד השיעור, לתהות על קנקנו של האיש, שכן אין טעם למסור את השיעור רק עבורו.

"אני רואה שאתה לא מקשיב לתוכן השיעור בדרך כלל", פנה מגיד השיעור בחביבות אל הזקן, "אבל אתה כן מגיב בכל פעם שאנחנו מזכירים שמות תנאים ואמוראים, גם כאלו ששמם בכלל לא נשמע כשם של אדם. הייתי מאוד רוצה למסור שיעור בצורה שגם אתה תתחבר אליו - האם תסכים לגלות לי מה מעניין אותך?".

הקשיש חייך והסביר. "אני לא לדעת כמעט עברית", ברר מילים בעברית עילגת. "אני לא להבין שיעור בכלל. מתי אני הייתי חייל במלחמת עולם שנייה ברוסיה, הייתי בצבא אדום. כל בוקר מפקד קורא אותנו למשרד שלו, כל החיילים, שם לנו אקדח בראש ואנחנו להגיד כל שמות של ה'פוליטביורו' [המוסד העליון של המפלגה הקומוניסטית ברוסיה]. מי לא יודע להגיד כל שמות - מקבל כדור בראש...

"אני לא להבין שיעור", חזר הרוסי המבוגר על דבריו ברגש, "אבל אם חייל חייב לדעת כל-שמות של כל-גדולים, אני חייב לבוא כל יום לשיעור כדי ללמוד שמות. לדעת בעל פה רבא, אביי, פלימו, רבי זירא. כולם. זה 'דף יומי' שלי", סיכם בפשטות...

הרמב"ן עמד על דברי המדרש שהבאנו, והוא מבאר במילים קצרות כיצד ייתכן שכל יהודי יעסוק בבניית הארון: "והעסק - שיתנדב כל אחד כלי זהב אחד לארון, או יעזור לבצלאל עזר מעט, או שיכוונו לדבר".

כמו כן, למד רבנו בחיי מהלשון "ועשו ארון", שמי שאינו יכול ללמוד בפועל, עליו להיות מתומכי התורה, כפי שהארון היה כלי הקיבול שבתוכו שכנו לוחות העדות.

* * *

בתורה ישנם חלקים רבים. נשמות ישראל חולקו כך שכל אחד יש לו שורש בחלק אחר של התורה. על כל אחד למצוא את ה"דף" שלו, את החלק המיוחד שאליו הוא נמשך בתורה, ובו עליו להשקיע בעמל התורה מתוך חיבור רוחני ושמחה.

גם אלו שמתקשים "לרכוש בית במרכז" ולקנות קניין בתורה, מחמת כישורים חלשים או מחמת עיסוקים וטרדות בענייני החומר, צריכים "לכוון לדבר", כדברי הרמב"ן, לצד תמיכה מעשית בלומדי התורה כדברי רבנו בחיי.

כל אחד צריך לעסוק בארון כדי שיזכה לתורה. לכל אחד צריך להיות "בית".

תגיות:ביתפרשת תרומה

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה