פורים
מה זה פורים קטן, ואילו הלכות נוהגות בו? כל מה שרציתם לדעת על פורים קטן
י"ד וט"ו באדר א' נקראים "פורים קטן". מה הכוונה, מה חשיבותם, וכיצד יש לנהוג בהם? כל מה שרציתם לדעת על "פורים קטן"
- נעמה גרין
- פורסם י"ב אדר א' התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
ביום שלישי הקרוב, י"ד באדר א', מציינים ברחבי העולם היהודי 'פורים קטן'. למחרת, ביום רביעי ט"ו באדר א' מציינים 'פורים קטן' בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון. הימים נקראים 'פורים קטן', על מנת להבדיל אותם מי"ד וט"ו באדר ב', שהם 'פורים גדול', ובם חלים כל מצוות החג.
פורים קטן חוגגים בשנה מעוברת, בה יש שני חודשי אדר. בשנה כזו חוגגים את ימי הפורים באדר השני, ואילו בי"ד ובט"ו באדר הראשון יש קצת מנהגי שמחה. הסיבה שחג הפורים נקבע לאדר שני, הוא כדי להסמיך 'גאולה' ל'גאולה', כלומר: את גאולת פורים לגאולת מצרים.
למרות שלא מקיימים את מצוות הפורים באדר א', יש מעט הלכות שכן נוהגות גם ב'פורים קטן'.
הלכות 'פורים קטן'
* בפורים קטן לא אומרים תחנון ומזמור "יענך ה' ביום צרה". אולם לא מוסיפים לומר "על הניסים" בתפילה (שלחן ערוך אורח חיים סימן תרצז, ומשנה ברורה שם).
* אסור להספיד ולהתענות בי"ד וט"ו אדר ראשון (שלחן ערוך ורמ"א שם).
* נכון לנהוג בהם מקצת משתה ושמחה, ביום י''ד לבני פרזים, וביום ט''ו לבני ירושלים (יעויין ברמ"א שם, ושו"ת מנחת יצחק חלק י' סימן נח, וספר חזון עובדיה על פורים עמודים רט-ריא). היו מחכמי ההלכה הגדולים שגם ערכו סעודה גדולה בפורים קטן, וזה מנהג יפה, אך הוא אינו חובה. הרמ"א פוסק כך: "יש אומרים שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון, ואין נוהגים כן, ומכל מקום ירבה קצת בסעודה, כדי לצאת ידי המחמירים, וטוב לב משתה תמיד".
* אין צריך לשלוח מנות לריעים ומתנות לאביונים בפורים קטן (ראה שו"ת דברי ישראל חלק א' סימן רטו, וספר חזון עובדיה הנ"ל עמוד רט).
* מותר לעשות מלאכה בפורים קטן (חזון עובדיה שם ד"ה ולענין).
* בימים אלו לא אומרים "על הניסים", כי לא קוראים בהם את המגילה, אך אם אמר בטעות - לא מחזירים אותו, כי הוא "מעין המאורע" וישנו "שם פורים" גם על פורים קטן. וה"יפה ללב" כתב שמכל מקום ראוי לומר בסוף ברכת המזון: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים" וכו' עד "בימים ההם בזמן הזה".
רבי צדוק הכהן מלובלין מסביר שאמנם את מעשה התגלות הנס בפועל אנו מציינים בפורים של אדר ב', אך "שורש המצוות בלב" שייך ונוהג גם באדר א', "כיוון ששניהם בשם "אדר" נקראו". לדבריו, גם בפורים קטן שבאדר א' הגיע זמן מחיית עמלק שכתוב בזוהר הקדוש, שמחייתו היא גם בלב, בלבבו של כל יהודי ויהודי, האמור למחוק ולמחות את יצרו הרע, וממילא פורים קטן הוא יום של "משתה ושמחה וטוב לב", משתה ושמחה בתוככי הלב פנימה, בו ניתן לתקן את ה"לב כסיל בשמאלו".
הוא מדגיש שגם עניין נתינת משלוח המנות נועדו בכדי לחבר בין כל היהודים, להיותם כאיש אחד בלב אחד. ואף שלמעשה תיקנו להעניק משלוח מנות אחד לשני בפורים שבאדר ב', אך גם בפורים קטן צריכים לייחד יחדיו את הלבבות ולהרגיש שכולנו נסיכיו ובניו של הקב"ה, "ועל ידי כך נזכה", כותב רבי צדוק הכהן זצ"ל ב"פרי צדיק", ל"ליהודים היתה אורה- זו תורה", תורה שניתנה בהר סיני, כאשר כולנו היינו כאיש אחד בלב אחד.