אמונה
רואים רק חלק מהתמונה: המהלך הפלאי של גלות מצרים
מהי מטרת הגלויות לאורך כל ההיסטוריה? מדוע מזכירים אנו בכל יום את עניין גלות מצרים?
- הרב יעקב ישראל לוגסי
- פורסם ט"ז אדר א' התשע"ט |עודכן
(צילום: shutterstock)
הִפְלִיא ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ שֶׁהֻרְשֵׁינוּ לִשְׂמֹחַ בְּמַפֶּלֶת שׂוֹנְאֵינוּ, מַה שֶּׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵין הַקָּבָּ"ה חָפֵץ בְּכָךְ
וּבִפְרָט שֶׁנָּתַן הַבּוֹרֵא לְעַם יִשְׂרָאֵל לִרְאוֹת בְּשׂוֹנְאֵיהֶם וְלִשְׂמֹחַ בְּמַפַּלְתָּם, דָּבָר שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ בּוֹ, שֶׁהֲרֵי בִּסְדוֹם וַעֲמוֹרָה נֶאֱמַר (בראשית יט, יז): "אַל תַּבִּיט מֵאַחֲרֶיךָ", שֶׁכֵּן נִצְטַוָּה לוֹט שֶׁלֹּא לְהַבִּיט בְּפֻרְעָנוּת הָרְשָׁעִים, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם: אֵינְךָ כְּדַאי לִרְאוֹת בְּפֻרְעָנוּתָם וְאַתָּה נִצּוֹל. הֲרֵי שֶׁאֵין חֵפֶץ הַבּוֹרֵא שֶׁהַנִּצּוֹלִים "יִרְקְדוּ" עַל דָּמָם שֶׁל הַנֶּעֱנָשִׁים.
וְעוֹד רַבּוֹת מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָס עַל כְּבוֹדָן שֶׁל רְשָׁעִים, כְּגוֹן גַּבֵּי שׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה- "וְגַם אֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ", כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה הַחוֹטֵא (סנהדרין מ ע"ב) בְּכָךְ שֶׁתִּשָּׁאֵר בְּהֵמָה זוֹ לְקָלוֹן עָלָיו וְיֹאמְרוּ 'זוֹ הַבְּהֵמָה שֶׁפְּלוֹנִי נֶהֱרַג בִּגְלָלָהּ', וּלְכָךְ מַשְׁמִידִים גַּם אֶת הַבְּהֵמָה.
נִתְבּוֹנֵן, אָדָם זֶה שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה מְכֹעָר שֶׁכָּזֶה, מַה יֵּשׁ לָחוּס עַל כְּבוֹדוֹ? אֶלָּא כָּאָמוּר, הַהִסְתַּכְּלוּת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָלֵינוּ הוּא כְּאָב עַל בָּנִים, וְאָב שֶׁבְּנוֹ חָטָא, הֲיַחְפֹּץ שֶׁיִּתְבַּזֶּה בְּנוֹ? הֲיַחְפֹּץ שֶׁכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם יְרַכְלוּ עָלָיו וִידַבְּרוּ בִּגְנוּתוֹ? בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא! כֵּן הַדָּבָר אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, צַר לוֹ שֶׁאָדָם זֶה חָטָא, וְדַי לוֹ לַבּוֹרֵא בִּכְאֵב זוֹ שֶׁבְּנוֹ חָטָא וְנֶעֱנַשׁ, אוּלָם בְּשׁוּם אֹפֶן אֵינוֹ מַסְכִּים שֶׁיִּתְבַּזֶּה בְּנוֹ בְּשֶׁל כָּךְ.
וַאֲפִלּוּ עַל בִּלְעָם חָס הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בַּהֲרִיגַת הָאָתוֹן שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה בָּהּ, כַּמּוּבָא בַּחֲזַ"ל (במד"ר כ, יב), וְכֵן גַּבֵּי הַתָּלוּי עַל עֵץ שֶׁיֵּשׁ לְקָבְרוֹ וְגַם אֶת הָעֵץ שֶׁנִּתְלָה עָלָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ 'זֶה הָעֵץ שֶׁנִּתְלָה עָלָיו פְּלוֹנִי' וְיִתְבַּזֶּה.
בְּמַכּוֹת מִצְרַיִם לֹא דַּי בָּזֶה שֶׁלֹּא חָס הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כְּבוֹדָן שֶׁל מִצְרַיִם בְּהִתְעַלְּלוֹ בָּהֶם, שֶׁזֶּהוּ בִּזָּיוֹן לָהֶם בְּעַצְמָם, אֶלָּא עוֹד נָתַן לְיִשְׂרָאֵל רְשׁוּת לִרְאוֹת בְּמַפֶּלֶת שׂוֹנְאֵיהֶם, וְאַדְּרַבָּא- מִצְוָה לְפַרְסֵם בְּאָזְנֵי בָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ וּלְפָאֵר הַנֵּס בְּפִרְסוּם הַמַּכּוֹת וְהַהַרְחָבָה בָּהֶם, וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
וְהַהַדְגָּשָׁה בְּכָאן בְּעֶצֶם הִיא הַרְבֵּה יוֹתֵר עָצְמָתִית, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁטָּבְעוּ הַמִּצְרִים בַּיָּם, בִּקְשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לוֹמַר שִׁירָה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: מַעֲשֵׂי יָדַי טוֹבְעִים בַּיָּם וְאַתֶּם רוֹצִים לוֹמַר שִׁירָה?! (מגילה י ע"ב), וְלֹא נִתְּנָה לָהֶם רְשׁוּת לוֹמַר שִׁירָה, שֶׁכֵּן כָּאָמוּר, חָס הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל מַעֲשֵׂי יָדָיו וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁחָטְאוּ לוֹ, וַאֲפִלּוּ מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ גַּבֵּי הָעִיר נִינְוֵה שֶׁחָס עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִלְּאַבְּדָם. וְאִלּוּ יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ שִׁירָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁשָּׁרְתָה עֲלֵיהֶם. וְהַשִּׁירָה תָּכְנָהּ אֵינָהּ אַךְ וְרַק שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לַה' שֶׁהִצִּילָם, אֶלָּא בְּתָכְנָהּ מֻנַּחַת שִׁירָה עַל אִבּוּד מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְכַנֶּאֱמַר (שמות טו): "סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם... צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים...". וְהַיְנוּ כַּמְבֹאָר כָּאן, רָצָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְבַטֹּאת אַהֲבָתוֹ לְעַמּוֹ שֶׁיּוּכַח אֶצְלָם שֶׁהוּא אוֹהֲבָם, לְכָךְ כִּבְיָכוֹל חָרַג הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵהַנְהָגָתוֹ וְנָתַן שֶׁיִּרְאוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַפֶּלֶת שׂוֹנְאֵיהֶם, וְאַף יָשִׁירוּ לוֹ שִׁירָה עַל אִבּוּד מַעֲשֵׂה יָדָיו לְמַעַן יִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בְּתוֹכָם לְדוֹרֵי דוֹרוֹת.
"אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ"
וְדָבָר זֶה הָיָה נִצְרָךְ בְּיוֹתֵר לְעַם יִשְׂרָאֵל, כִּי יָדוֹעַ יָדַע הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁיִּהְיוּ בֶּעָתִיד מַצָּבִים קָשִׁים לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּאִם לֹא יֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה, וּמִדַּת הַדִּין תְּהֵא מְתוּחָה עֲלֵיהֶם לְהַעֲנִישָׁם, וְאָז יַעֲלֶה בְּלִבָּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נְטָשָׁם וְהֵסִיר אַהֲבָתוֹ מֵהֶם וְאֵינוֹ חָפֵץ בָּם, וְהוּא הַסּוֹבֵב הַגָּדוֹל לִנְטִישַׁת הַמִּצְווֹת כֻּלָּן אוֹ חֶלְקָן בִּהְיוֹת הָאָדָם נִתְפָּס לַחֲלִישׁוּת דַּעַת זוֹ, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר עוֹד לְהַלָּן, לְכָךְ הוֹכִיחַ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אַהֲבָתוֹ אֲלֵיהֶם בְּהַפְלִיאוֹ אֶת מַכּוֹתָיו בְּדֶרֶךְ נְקָמָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל מִצְרַיִם, וְכָאָמוּר חָרַג מֵהַנְהָגָתוֹ לִתֵּן לָהֶם רְשׁוּת לִשְׂמֹחַ וְלָשִׁיר שִׁירָה בְּמַפֶּלֶת שׂוֹנְאֵיהֶם כְּדֵי לְחַזֵּק אֱמוּנַת אַהֲבָתוֹ אֲלֵיהֶם, וּכְאָמְרֵנוּ: "אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ".
וּבְיֶתֶר שְׂאֵת מִתְגַּלֵּית הַמַּטָּרָה, שֶׁהִיא חִזּוּק הַקֶּשֶׁר וְהָאַהֲבָה, שֶׁהֲרֵי לְבַסּוֹף הֲלֹא יָצָאנוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל, וּבְכָךְ הֲלֹא קִבַּלְנוּ פִּצּוּי מֻשְׁלָם עַל כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ בְּמִצְרַיִם. הַמְּחִיר הָיָה מְחִיר מָלֵא, כַּמּוּבָא בַּחֲזַ"ל, מִגֹּדֶל הָרְכוּשׁ שֶׁיָּצָאנוּ בּוֹ מִמִּצְרַיִם. וְעוֹד לְאַחַר מִכֵּן טִבַּע הַבּוֹרֵא אֶת צָרֵינוּ בַּיָּם, וְשָׁם שׁוּב חִכְּתָה לָנוּ בִּזָּה וּרְכוּשׁ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר זֶה שֶׁיָּצָאנוּ עִמּוֹ מִמִּצְרַיִם. אִם כֵּן, הֵיאַךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁהָיָה כָּאן אֵיזֶשֶׁהוּ שֶׁמֶץ שֶׁל שִׂנְאָה אוֹ נְקָמָה חַס וְחָלִילָה, הֲלֹא הַסּוֹף מְגַלֶּה שֶׁכָּל מַהֲלָךְ זֶה הָיָה אַהֲבָה מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ?
וְגָלוּת וּגְאֻלַּת מִצְרַיִם מְחַיֶּבֶת הִסְתַּכְּלוּת נְכוֹנָה עַל כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁאֵינָן אֶלָּא לְשָׁמְרֵנוּ מֵהִתְבּוֹלְלוּת וּמִלִּמּוּד מִמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּשְׁמִירָה זוֹ בָּאָה דַּוְקָא מִשִּׂנְאָתָם וּדְחִיָּתָם אוֹתָנוּ עַל אַף רְצוֹנֵנוּ הַתּוֹעֶה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, וְגָלוּת וּגְאֻלַּת מִצְרַיִם יוֹכִיחוּ אֲמִתּוּת זוֹ- שֶׁאֵין מַטְּרַת הַצַּעַר וְהָעִנּוּי לְשֵׁם כִּלּוּי וְהַכְחָדָה, אֶלָּא לְלִמּוּד, לְחִנּוּךְ, וְלַהֲשָׁבַת הַקֶּשֶׁר וְהָאַהֲבָה לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ.
וְהָעֻבְדָּה- הִנֵּה זֶה לָנוּ אַלְפַּיִם שְׁנוֹת גָּלוּת מֵאָז גֹּרַשְׁנוּ מֵאַרְצֵנוּ. עַם יִשְׂרָאֵל בִּתְקוּפוֹת רַבּוֹת נָדַד וְסָבַל רַבּוֹת, וְעִם כָּל זֶה נוֹתַרְנוּ וְשָׂרַדְנוּ בְּגַאֲוָה וְאֹמֶץ לֵב. כַּמָּה אִימְפֶּרְיוֹת הֻכְחֲדוּ עַד שֶׁלֹּא נִזְכַּר שְׁמָן כְּלָל, וּכְמוֹ מַלְכוּת יָוָן, מַלְכוּת רוֹמִי, מַלְכֻיּוֹת הַכְּנַעֲנִי, הַחִתִּי, הָאֱמוֹרִי וְעוֹד רַבִּים. וְגַם אֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ, נִשְׁאֲרוּ בִּשְׁמָם בִּלְבַד, אוּלָם אֵינָם אֶלָּא תַּעֲרוֹבוֹת שֶׁל עַמִּים שֶׁנִּתְעָרְבוּ זֶה בָּזֶה וְרַק נוֹשְׂאִים שֵׁם הַמַּלְכוּת הָעַתִּיקָה עַל שְׁמָם, וְאִלּוּ עַם יִשְׂרָאֵל שָׁמְרוּ עַל יִחוּסָם לְבִלְתִּי הִתְעָרֵב בְּשׁוּם אֻמָּה וְנִשְׁאֲרוּ בְּיִחוּסָם הַטָּהוֹר לְאַחַר כָּל נִסְיוֹנוֹת הַהַכְחָדָה שֶׁעָבְרוּ עַל רֹאשָׁם.
הֲרֵי לָנוּ לִלְמֹד מִגְּאֻלַּת מִצְרַיִם עַל כָּל הַגְּזֵרוֹת וְהָעִנּוּיִים שֶׁסּוֹבֵל עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּטְּרָתָם וְסוֹפָם יִהְיוּ גְּאֻלָּה, אַהֲבָה וְחִזּוּק הַקֶּשֶׁר, כְּשֵׁם שֶׁכֵּן הוֹכִיחָה גְּאֻלַּת מִצְרַיִם עַל תְּחִלַּת גָּלוּתָהּ, וְהָרְאָיָה הַמְיֻחֶדֶת לְכָךְ הִיא הַנְּבוּאוֹת שֶׁנִּבְּאוּ לָנוּ הַנְּבִיאִים הַקְּדוֹשִׁים עַל הַטּוֹבוֹת וְהָעֳנָגִים לְאֵין קֵץ שֶׁמְּחַכִּים לָנוּ בֶּעָתִיד.
וְהִנֵּה עַד הַיּוֹם מַזְכִּירִים אָנוּ בְּכָל יוֹם עִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם, שִׁירַת הַיָּם כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, וְהוּא עַל מְנָת לְהַזְכִּירֵנוּ שֶׁמַּה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה לְתָמִיד. אַהֲבַת ה' לְעַמּוֹ הִיא אַהֲבָה נִצְחִית, וְכָל הָעֲנִישׁוֹת אֵינָן אֶלָּא לְשֵׁם חִנּוּךְ, הַבְדָּלָה מִבֵּין הָעַמִּים, שְׁמִירָה עֶלְיוֹנָה מִפְּנֵי הִתְבּוֹלְלוּת.
כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: אָנוּ הַיּוֹם בְּמַצָּב שֶׁיֵּשׁ לָנוּ תְּמוּנָה שְׁלֵמָה מְמֻסְגֶּרֶת מֵהֶעָבָר- גָּלוּת וּגְאֻלַּת מִצְרַיִם, שֶׁבִּתְמוּנָה זוֹ רוֹאִים אָנוּ הָכֵיצַד תַּכְלִית הַגָּלוּת וְהַחֹשֶׁךְ הִיא לְצֹרֶךְ הַגְּאֻלָּה וְהַגִּלּוּי שֶׁיָּבֹא לְאַחֲרֶיהָ.
רואים רק חלק מהתמונה
תְּמוּנָה מְמֻסְגֶּרֶת יֵשׁ לָנוּ מִגָּלוּת וּגְאֻלַּת מִצְרַיִם, וּתְמוּנָה זוֹ צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא לָנוּ לְנֶגֶד עֵינֵינוּ תָּמִיד, שֶׁכֵּן מִנִּי אָז עוֹבְרִים יִשְׂרָאֵל גָּלֻיּוֹת רַבּוֹת, וּבִתְמוּנַת מַצָּבָם זֶה עַתָּה רוֹאִים רַק חֵלֶק מֵהַתְּמוּנָה, וְהוּא הַחֹשֶׁךְ בּוֹ נִמְצָאִים, אוּלָם עָלֵינוּ לִזְכֹּר שֶׁיֵּשׁ שְׁלֵמוּת לִתְמוּנָה זוֹ, וּתְמוּנַת מִצְרַיִם תּוֹכִיחַ, שֶׁבָּהּ רוֹאִים אֶת שְׁלֵמוּת הַתְּמוּנָה הַמּוֹרָה עַל תַּכְלִית הַחֹשֶׁךְ שֶׁמַּטְּרָתוֹ אוֹר וְגִלּוּי.
וְזֶה- הֵן בְּיַחַס לְצָרוֹת הַכְּלָל וְהֵן בְּיַחַס לְצָרוֹת הַפְּרָט- יֵשׁ לָנוּ לִזְכֹּר תָּמִיד וּלְהַבִּיט בִּתְמוּנָה זוֹ, וּמִמֶּנָּה לִשְׁאֹב עִדּוּד וְכֹחַ לַחֲצָאֵי וְרִבְעֵי הַתְּמוּנוֹת שֶׁמּוּל עֵינֵינוּ הַמּוֹרִים עַל הַחֹשֶׁךְ וְהַגָּלוּת בִּלְבַד, טֶרֶם נִצְטַיְּרָה הַתְּמוּנָה בִּשְׁלֵמוּתָהּ, הִיא הַגְּאֻלָּה הַבָּאָה לְאַחַר הַגָּלוּת הַמְנֻבֵּאת לָנוּ מֵהַנְּבִיאִים הַקְּדוֹשִׁים בְּרֹב טוֹבוֹת וְנֶחָמוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנִפְלָאוֹת לָהֶן נִזְכֶּה לֶעָתִיד, וְעַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יִזָּכְרוּ נִסֵּי מִצְרַיִם לְעֻמַּת הַנִּסִּים הַמְעֻתָּדִים לָנוּ, וְכָאָמוּר (ירמיה כג, ז-ח): "לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם".
יְדִיעָה זוֹ חֲשׁוּבָה לָנוּ לְשֵׁם הַתְמָדַת הָאֵמוּן שֶׁלָּנוּ בַּבּוֹרֵא בְּכָל מַצָּב, וְכָאָמוּר, אֵין הַסַּכָּנָה בְּעַמֵּנוּ פֶּן נְאַבֵּד אֶת הָאֱמוּנָה. אֱמוּנָה יֵשׁ לְכָל יְהוּדִי. הַסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה פֶּן נְאַבֵּד אֶת אֱמוּנָתֵנוּ בַּבּוֹרֵא וְנָבֹא לַחֲשִׁיבָה מֻטְעֵית וְשִׁקְרִית שֶׁהַמֶּסֶר שֶׁל הַגָּלוּת הִנּוֹ מֶסֶר עַל נְטִישָׁה, הֶפְקֵר לְפֻרְעָנוּת חָלִילָה. כָּאן הִיא הַסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר.
וּמָצִינוּ חֲשִׁיבָה מֻתְעֵית זוֹ אֵצֶל עַם יִשְׂרָאֵל, וְכַנֶּאֱמַר (ישעיה מט, יד): "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַה' שְׁכֵחָנִי". צִיּוֹן, בִּרְאוֹתָהּ גֹּדֶל הֶסְתֵּר הַפָּנִים; הַגָּלוּת, גֵּרוּשׁ מֵאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מַגִּיעָה לַחֲשִׁיבָה: עֲזָבַנִי ה' וַה' שְׁכֵחָנִי. וּמַה מֵּשִׁיב לָהּ הַבּוֹרֵא בְּיַד נְבִיאוֹ? "הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ?! גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ". וּכְמוֹ שֶׁכֵּן נֶאֱמַר בְּגָלוּת מִצְרַיִם פְּסוּקִים הַמּוֹרִים עַל הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה עָלֵינוּ גַּם בִּתְקוּפַת גָּלוּתֵנוּ.
וּמַה שֶּׁמַּכְחִישׁ וּפוֹרֵךְ הַרְגָּשָׁה מֻטְעֵית זוֹ שֶׁכִּבְיָכוֹל מִשְׁתַּדֶּרֶת לָאָדָם שִׂנְאָה מֵאֵת הַבּוֹרֵא בִּימֵי יִסּוּרָיו- אֵלּוּ הֵם נִסֵּי מִצְרַיִם, שֶׁהֲרֵי הִשְׁתַּעְבַּדְנוּ קָשֶׁה בְּמִצְרַיִם, וְכַנֶּאֱמַר "וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה", "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ". לִכְאוֹרָה בְּיָמִים שֶׁכָּאֵלֶּה שֻׁדְּרָה לְעַם יִשְׂרָאֵל שִׂנְאָה וּדְחִיָּה מֵהַבּוֹרֵא, וְהָאֱמֶת הִיא הֲלֹא הַהֶפֶךְ הַגָּמוּר, וְכַכָּתוּב בַּתּוֹרָה (שמות ג, ז-ט): "וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו, וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ... וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא... וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם", וְעוֹד נֶאֱמַר לְקַמָּן (כד, י): "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁהִיא לְבֵנָה שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת לְפָנָיו בִּשְׁעַת הַשִּׁעְבּוּד לִזְכֹּר צָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לְמַעֲשֵׂה לְבֵנִים. הֲרֵי שֶׁמִּגָּלוּת מִצְרַיִם יֵשׁ לָנוּ לִלְמֹד לְכָל הַגָּלֻיּוֹת וּלְכָל צָרוֹת הַכְּלָל וְהַפְּרָט שֶׁאַהֲבָתוֹ וְחֶמְלָתוֹ עָלֵינוּ הִיא חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה בְּכָל מַצָּב, וְאֵין חָלִילָה לְפָרֵשׁ אֶת הָעֲנִישָׁה לְשִׂנְאָה אוֹ לִדְחִיָּה, חַס וְחָלִילָה.
המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.