"יחד עם הבכי המלאכי של התינוק, התפרץ סוף סוף הבכי מתוכי": השבת של הני פרקש

מהי שבת בשבילך?

"שבת עבורי היא יום מנוחה, יום שבו מתנתקים מהטכנולוגיה והמכשור שמסביב, ולא מתכננים שום דבר. יש פשוט שקט, והרוגע הנפשי הזה נותן כוח לשבוע שלם. שבת עבורי היא גם היום שבו אפשר להיות עם הילדים במאה אחוז, להקשיב להם בהקשבה אמיתית ומלאה, ולהגיע לשיחות עומק, בלי רעשי רקע".=

מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?

"עד לפני שנתיים הייתי עושה את הכל, אבל ממש הכל, ברגע האחרון, וכתוצאה מכך הגעתי לשבת מותשת למדי. השינוי התרחש כאשר התחלתי לעבוד כדולה, מה שאומר שיכולות להגיע קריאות גם ביום שישי, ולכן עליי להיות מאורגנת מראש. כיום, אני עושה קניות כבר בשני או שלישי, ובחמישי בבוקר מסתערת על הבישולים. מאוחר יותר, העוזרת ואני מנקות יחד את הבית, ובשישי נשאר רק לסגור פינות, להרכיב שמנים מיוחדים שיעזרו ליולדות, ולאפות חלות, אם זה מתאפשר. מעבר לעבודתי כדולה, קוראים לי לפעמים גם למקרים של הפלות או לידות שקטות, ולכן הבית חייב להיות ערוך ומוכן בשעה מוקדמת. בנוסף, בעלי הוא הקמב"ץ של זק"א באזור הצפון, ומקבל קריאות לא צפויות מאנשים הזקוקים לעזרה. ברגע שאנחנו ערוכים לכך, אפשר לתת מענה לכל מי שצריך. מעבר לזה, מאז שהתחלנו להיות מאורגנים מראש, אנחנו מגיעים לשבת בשלווה מדהימה, וגם הילדים מרגישים אותה".

תארי את התפריט השבתי שלכם?

"אני אופה חלות מכוסמין, ויש גם חלות קנויות לסרבני כוסמין. לכל ילד אצלנו יש את הסלט המועדף עליו, וכך יוצא שיש כמה סלטי חובה, שאי אפשר לוותר עליהם. מלבד אלו המבושלים, יש גם הרבה סלטים חיים, ובכל שבת, בלי כוונה בכלל, אני מגלה שיש לנו לפחות עשרה סלטים על השולחן. פעמים רבות מגיעים אלינו אורחים, ואז יש יותר מבחר ושפע. יש ארבעה סוגי דגים שאני מגוונת איתם, ואחריהם בדרך כלל אף אחד כבר לא יכול לאכול מאומה. בכל זאת, אני מכינה מרק עם גרונות הודו, קניידלך ואיטריות. אמנם האוכל אצלי הוא פשוט, אבל עם לב, והאורחים שבאים אלינו מרגישים זאת. בעיני, דווקא אוכל מסורתי ופשוט הוא זה שנותן את ההשראה של שבת והקשר העמוק אליה. אחרי המרק יש בשר עם שתי תוספות, והאורחים טוענים שאני מכינה אוכל בכמויות בלתי נתפסות. מבחינתי, עדיף שיהיה עודף מאשר שחלילה יחסר משהו. לסעודה שניה יש דגים, סלט ביצים עם בצל וחמין. סעודה שלישית בעלי אוכל בבית הכנסת, ואנחנו אוכלים בבית".

"הגעתי לחיי הנישואין עם ידע בסיסי בלבד בבישול, ועם הזמן למדתי. בפעם הראשונה שהכנתי בשר בקר, הבנתי שצריך לשים עליו יין. בעלי הוא חובב יינות מושבע, והתקשרתי לשאול אותו אם אוכל להשתמש באחד מהם לצורך הבישול. הוא כמובן הסכים בשמחה, ואני ניגשתי לארון היינות המיוחד שלו, ובלי להבין בכלל, הוצאתי יין ישן, משובח, ויקר מאד. שפכתי ממנו בנדיבות לסיר, וכשבעלי הגיע הביתה, הוא שאל מהו ריח הבישול המשכר. כשהבין את מה שקרה, הוא היה המום, ולאחר כמה דקות רק אמר 'לכבוד שבת קודש'. מאז, אחד הקוריוזים בבית שלנו הוא שם היין הזה - 'הרצוג קברנה', מספיק לאזכר אותו, וכולנו מחייכים".

"למנות אחרונות, כאשר אנחנו נמצאים רק עם הילדים, אני מביאה דברים בלי סוכר - קומפוט, סלט פירות או אננס חי, ולפעמים גם מנות אחרונות עם תחליפי סוכר, כמו דבש, סילאן או סירופ אגבה. לעומת זאת, כשיש אורחים, ואני חוששת שזה פחות יערב לחיכם, ואז מכינה קינוחים נוטפי סוכר ושוקולד, ועבורם, משום מה, תמיד יש לילדים מקום".

איך נראה שולחן השבת שלכם?

“יש אצלנו הרבה מאד שירים סביב השולחן, וזה מדהים. בערב - הסעודה היא קצובה בזמן, ולאחריה בעלי עם הבנים, וגם הבת הגדולה, יוצאים לטיש. בשבתות היחידות בהן אין טיש, אנחנו יכולים להמשיך לשבת ולשיר עוד זמן רב מאד. אנחנו חסידי סערט ויז'ניץ', ועד הפטירה של האדמו"ר לפני 3 שנים, היתה תקופה שבעלי היה צמוד אליו. משמעות הדבר היא, שהוא לא תמיד הגיע הביתה לסעודות שבת, וגם בימי חול היה עם האדמו"ר שעות רבות. זו היתה תקופה לא קלה עבורי, שכן אני היא זו שהיתה צריכה לשאת את כל עול הבית לבד, ובשלב מסוים הרגשתי גם סוג של בדידות בסעודות השבת. עם כל הקושי, ידעתי שיש לי בחירה אם להרגיש מסכנה, או לצמוח מכך, והחלטתי שאני מוצאת פתרון שישמח אותי. התחלתי להזמין אורחים באופן קבוע לשבתות, והם אלו שנתנו לי את המענה החברתי, ונהנו גם בדרך. האורחים שהגיעו ידעו שלפעמים אנחנו מחכים לבעלי, ולפעמים מתחילים את הסעודה בלעדיו, ובדרך כלל הוא היה מצליח להצטרף בהמשך. על אף ההתמודדות הלא פשוטה, אני מרגישה שבסופו של דבר, רק הרווחנו מזה. אני מאמינה שהאדמו"ר מתפלל עלינו מלמעלה, ושמי שנותן אף פעם לא מפסיד. אנחנו רואים ממש בחוש סיעתא דשמיא מיוחדת בפרנסה, בחינוך ובתחומים רבים. אני נהנית מאד לארח, והדבר נותן לי הרבה כוחות. בשבתות מיוחדות של החסידות, וגם בחגים, הבית שלנו מלא באורחים, וגם בשבתות השנה, מגיעות אלי משפחות היולדות שליוויתי, ועוד קרובי משפחה וחברים. מבחינתי, אני חיה במשפחה 'מרובת שכנים', ואם לא ראיתי את הילדים שלהם הרבה זמן, אז אני כבר מתגעגעת".  

"סעודת הבוקר מתחילה אצלנו באחת בצהריים, שכן כמנהג החסידים, התפילה היא יחסית מאוחרת. אחריה בעלי נשאר גם לשיעור באמונה, ורק אחר כך מתחילים את הסעודה".

החלק הכי אהוב עליך בשבת?

“השהות עם הילדים, סעודות השבת שבהן מדברים ושרים איתם, והשיחות הפתוחות, עם השיתוף שלהם ושלנו. בשבתות שבהן יש אורחים, לפעמים אפשר לתת לילדים את המקום שלהם בזמן הסעודה, וכשזה לא מתאפשר, יש עבורם את הזמן של לפני ואחרי הסעודות".

איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?

"יש לנו משחק קבוע, שמעצים אותם מאד, בו כל ילד אומר משהו טוב שהוא ראה באחיו או באחותו במהלך השבוע. בנוסף, במשך השבוע חשוב לנו לשמור על תזונה בריאה, אבל לשבת אנחנו קונים עבורם את הממתקים שהכי מיוחדים. יש גם פיצוחים ופירות יקרים, והעיקר שירגישו שכל השפע הזה הוא לכבוד שבת. עוד לפני כן, בזמן הבישולים, אנחנו פותחים את הסירים, מציינים מה יש בכל סיר, ואומרים שלוש פעמים ביחד 'לכבוד שבת קודש'. לאחר מכן מתחילים לשיר ולרקוד עם המילים האלו, וכך אנחנו מבטאים את השמחה והאהבה שלנו לשבת שמגיעה".

שבת בלתי נשכחת?

"לפני כמה חודשים, קיבלתי קריאה ביום שישי בצהריים על אישה שמחכה כבר כמה ימים ללידה שקטה, וזקוקה לתמיכה. חשבתי שאלך להיות איתה קצת ואחזור הביתה לפני שבת, אך בשעה שלוש בצהריים, הבנתי שאני הולכת להישאר איתה לכל השבת. בשעה שנותרה לפני הדלקת נרות, היינו במרוץ נגד הזמן כדי למצוא סידור לילדים, ולוודא שבעלי מביא את כל מה שצריך עבורנו לבית החולים. היה לו חשוב מאד להצטרף אליי לשם, ובדיעבד זה היה ממש נס בעיני, מכיוון שבשבת הקשה הזו, בהחלט הייתי זקוקה לו. כמה דקות לפני שבת הגיע זוג נוסף ללידה שקטה, ובמהלך הסעודה הזעיקו אותי להיות איתם. זו חוויה לא קלה לתמוך במצב כזה, שבו אישה יודעת שהיא הולכת ללדת ילד לא חי, ועוברת קושי נפשי גדול מאד במהלך הלידה שלו. עליי להיות שם חזקה ותומכת, להראות לה שאני יחד איתה ושנצליח לעבור את זה. צריך גם הרבה רגישות, לבדוק אם ברצונה לראות את התינוק או לא, להוציא את העריסה מהחדר, ולתת לה להביע את כל הכאב שעולה מול המצב. בכל פעם שזה קורה, אני מוצאת את עצמי מתפללת לה' שייתן לי את המילים הנכונות לומר, ומרגישה שבאמת לא אני היא זו שאומרת אותן. במהלך הדרך, פגשתי נשים עוצמתיות, בעלות אמונה וגיבורות בנות זמננו, שיכלו לראות איך גם מאחורי הדברים הקשים, בורא עולם נמצא שם ומגונן. בכל אופן, אחרי הלידה הזו, לא יכולתי לישון לאורך כל הלילה, ובגלל השבת החזקתי את עצמי לא לבכות. בבוקר היתה הלידה השקטה שעבורה הגעתי לכתחילה, ולאחריה לא הצלחתי למצוא את עצמי מרוב קושי, ויצאתי החוצה לבית חב"ד הסמוך. כשחזרתי כדי לפגוש שוב את היולדות ולתת להן דברים טבעיים להרגעה, הגיע בדיוק באותו רגע זוג ללידה רגילה. אמרתי להם שאני כאן אם יזדקקו לעזרה, ובאמת אחר כך הם קראו לי. הלידה שלהם היתה קצת מורכבת, והיה עליהם להחליט אם לעבור ניתוח קיסרי או לא. הם ביקשו את עזרתי בקבלת ההחלטה, ויחד ישבנו ועשינו סדר בדברים, עד שהם הצליחו להחליט, ובחרו בלידה רגילה. רבע שעה לפני צאת השבת, נולד להם בן, ויחד עם הבכי שלו, פרצתי בבכי גם אני. כל הכאב שצברתי בשבת הזו יצא החוצה, והלידה של האפרוח הקטן הזה, היתה איזושהי סגירה מנחמת לשבת הארוכה והלא פשוטה הזו. מאז, החלטתי לפתוח קבוצת תמיכה ללא תשלום לנשים שחוו את הקושי הזה, וכל מי שמרגישה צורך - מוזמנת להצטרף אליה בשמחה".

מתכון שבתי אהוב במיוחד

3 וריאציות לדג מושט:

הגרסה המתוקה

6 מנות פילה מושט (טעים מאד גם עם סלמון)

3/4 כוס טריאקי

1/4 כוס רוטב סויה

2 כפות סילאן

2 כפות צ'ילי

5 שיני שום כתוש

2 כפות שמן זית

1/2 כוס מים

מלח, פלפל, כף פפריקה מתוקה, כפית אבקת מרק

כפית חרדל גרגירים

טימין ורוזמרין – לפזר מלמעלה.

הגרסה המלוחה פיקנטית

6 מנות פילה מושט (טעים מאד גם עם סלמון)

בצל פרוס

2 תפו"א פרוסים

בטטה פרוסה

עגבניה וגמבה חתוכים לקוביות

10 שיני שום כתושות

כף גדושה מלח

2 כפות קטשופ חריף

3 כפות פפריקה מתוקה

חופן פטרוזיליה קצוצה

פלפל חריף – לבחירה.

הגרסה הלימונית

6 מנות פילה מושט (בחגים אני עושה אותה עם הליבוט. מיוחד!)

בצל עגבניה וגמבה חתוכים

שמן זית עד לכיסוי הדגים

מיץ מלימון גדול

5 שיני שום כתושות

מלח, פלפל

רבע כפית זנגוויל טחון

טימין ורוזמרין – לפיזור מלמעלה.

פלפל חריף – לבחירה.

מבשלים את הדג עם כל התוספות, ונהנים מטעם מיוחד לשבת.

בתיאבון!

הני פרקש - heni@mgdola.com

רוצה לספר לנו על השבת שלכם? כתבי אל support@htv.co.il, השאירי פרטים ומספר טלפון, ונחזור אליך בקרוב.