לטייל ברחוב רבי עקיבא ולקנא: טור אישי על המגזר החרדי

כולנו רוצים להיות מאושרים, שמחים ומלאי סיפוק מהחיים, לא? אחרת מה הטעם במרדף הבלתי פוסק אחר פרנסה, שאיפה להיות בריאים ומלאי סיפוק רוחני? ערכים או אידיאלים חוצי מגזר. לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים של 49 מדדים זמינים בפילוח של 14 ערים מתוך 16 הערים הגדולות: רמת גן, רחובות, ראשון לציון, תל אביב-יפו, פתח תקווה, בני ברק, נתניה, באר שבע, חיפה, חולון, אשדוד, ירושלים, אשקלון ובת ים. הערים בית שמש וכפר סבא לא נכללו בדירוג בשל מיעוט נתונים זמינים.

ניקח את חמשת הערים שודרגו במקומות הראשונים. על פי הדירוג, וגם על פי הכותרות בתקשורת הכללית - רמת גן דורגה במקום הראשון במדדי איכות חיים. הקריטריון שזיכה את רמת-גן במקום הראשון הוא הובלתה בהכנסה חציונית ברוטו מעבודה למשק בית, כלומר מרוויחים בה יחסית טוב. כמו כן, היא מובילה בשביעות רצון מעבודה, בתוחלת חיים, בשיעור הזכאות לבגרות בקרב בני 26 וצפיפות הדיור בה היא הנמוכה ביותר. רחובות מובילה בשביעות רצון מאזור המגורים ומהדירה והיא מהמובילות בתוחלת חיים. בראשון לציון שביעות הרצון מהמצב הכלכלי ומפארקים ומשטחים ירוקים באזור המגורים הן הגבוהות ביותר. בתל אביב-יפו שיעור התעסוקה הוא הגבוה ביותר ושיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון - הנמוך ביותר. פתח תקווה היא מהמובילות באמון בממשלה.

עכשיו, שימו לב להבדלים: בני ברק מובילה בשביעות הרצון מהחיים, באמון גבוה במערכת הבריאות, בהערכה עצמית של בריאות טובה, במספר קטן של מקרים חדשים של שאתות ממאירות (גידולים סרטניים) בקרב גברים ונשים, באחוז קטן של עודף משקל בכיתות א ו-ז  ובשיעור הצבעה גבוה בבחירות לכנסת. כמו כן, ירושלים, עיר הבירה שבה ריכוז חרדי, מובילה באופטימיות: היא נמצאת במקום הראשון במדד ציפיות ביחס לעתיד. בירושלים גם דואגים לעתיד: היא מובילה באחוז פסולת ממוחזרת.

150 מ"ר וילדים כוכבי ריאליטי? לא תודה 

הנתונים מאששים את מה שהחרדים הספיקו לשכוח. הרי גם החרדים רוצים להיות מאושרים, הם לא שונים מאחרים. סגפנות היא לא שם המשחק של אורח חייהם, צניעות כן. רוב החרדים לא מחפשים חיים ראוותנים או רודפים אחר הכבוד, ממון או קריירה. חיי הלכה וגדולי הדור שלאורם הם הולכים גילו כבר מזמן את טרנד המינימליזם שמתריס נגד תרבות החומר המערבית.   זאת לא הפעם הראשונה שחוכמתם גדולי ישראל הייתה כלפיד בוער. כשהם זעקו שאין לחשוף ילדים לטלפונים חכמים, אמרו שהם חשוכים ונבערים. היום, שנים אחרי שהתריעו והואשמו בפרימיטיביות וחוסר הבנה של ילדי הדור, קמות תנועות הורים שמבקשות לתת לילדיהם שקט ושלווה.

החרדים כבר מזמן גילו שקריירה משגשגת לא מבטיחה בהכרח איכות חיים, ולפעמים אפילו להיפך. לכן, בניגוד למה שחושבים, אנחנו כן יוצאים לעבוד - אבל לא שוקעים בעבודה למעלה מ- 12 שעות ביום. מבחינתנו, עבודה היא אמצעי, השתדלות בסיסית לצורכי מחייה ובטח לא מטרה. מי שחושב שחרדים חיים על חשבון המדינה כנראה ממש מפרגן לרעיון של מדינה הרווחה, שמי שלא יודע  כבר לפני שנים פשטה את הרגל. כך שדווקא מי שממלא את הואקום שנוצר עם התאיידותה האיטית של מדינת הרווחה, הם אנשים כמו החרדים, ולא רק הם, אלא עוד הרבה יהודים טובים, שמקדישים שעות רבות משגרת יומם לעשות חסד, להתנדב, ולראות את הזולת. ולא, הם לא מרגישים טוב עם עצמם בגלל ששימחו חולה או עזרו ליהודי, הם חיים את העשייה הזאת כחובה מוסרית ואנושית, כחלק מחיי התורה והמצוות.    

(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

ההורים החרדים לא שואפים שילדיהם יצאו כוכבי ריאליטי. הם לא שואפים לדירת 150 מ"ר, ויכולים לגדל 6 ילדים ב- 70 מ"ר, כמו פעם. הם לא צריכים חטיפים, בגדי יוקרה, מעדנים, צעצועים יקרים – הם יודעים להסתדר, להשאיל מגמ"חים, לתרום, ויותר מהכל להסתפק במועט. הסתפקות במועט היא כוח נפשי ורוחני, לא כל אחד בנוי להסתפק במועט, אבל מי שמחנך את עצמו יכול להצליח, לכן החרדים יכולים להגיד לילד שלהם – ממתקים רק בשבת.

מתמודדים עם בעיות, אבל יש משענת

החרדים גם מתמודדים עם בעיות אבל יש להם משענת, גב וחוסן קהילתי מדהים– הם חיים בקהילה שבה יש ערבות הדדית, ואם מישהו חולה ואין לו תרופה הוא פונה לאשת החסד שיש לה גמ"ח תרופות בבית. אם כלה מחפשת שמלת חתונה, היא לא נאלצת לשלם למעלה מ-10 אלף שקלים במקרה הטוב. היא יכולה להשאיל מגמ"ח תמורת סכום סמלי, ובכסף להשתמש לרכישת רהיטים ולתשלום שכר הדירה. כשאישה יולדת שכנותיה מבשלות ארוחת צהריים לילדים ויש כאלה שגם מגיעות לנקות ולעזור בתקופת משכב הלידה. כשיש להם מצוקה הם הולכים לגדולי ישראל, להתייעץ להתברך, ולקבל סיוע.  החרדים הולכים נגד הרוח, הם האנטי תזה של הקונפורמיזם, הם הולכים עם האמת שלהם ויהי מה, כמו אברהם אבינו שהלך נגד כולם – אחד היה אברהם. שיגידו שהם חשוכים, שחיים בבערות ובחשכה – אז יגידו. אבל למען האמת הנונקונפורמיזם הם לא נחלתם של החרדים, אלא של היהודים כולם.

אנחנו היהודים תמיד הלכנו נגד הזרם, נאבקנו ברוחות עזות, אלא שעכשיו דורשים מאתנו ליישר קו עם  הפוסט-מודרניזם שמבקש לבטל, לטשטש ולמחוק זהויות, היררכיות, מעמדות, מגדרים וליצור דמות של האדם החדש, שדמותו מורכבת משברירי זהויות שאותן השאיל מהרשתות החברתיות. לעומת האדם החדש, החרדי הוא פרימיטיבי וקדום, העולם אומר לו להתקדם, לטוס לחו"ל, לחפש אושר בטלפונים החכמים, להתרגש מהויראליות, ממהדורות אחרונות ונדירות בהחלט של חטיפים, שתייה מוגזת ומרככי כביסה. בעוד שהעולם מתקדם, החרדי וכל יהודי שומר תורה ומצוות מניח תפילין, בונה סוכה, אוכל מצות בפסח, ושולח משלוח מנות בפורים. הוא מתעקש לשמור על קשר עם הבורא שהיה והווה. החרדי הוא מהדורה נדירה שאי אפשר לחקות או להעתיק אותה. וכן - כל יהודי ויהודיה יכולים להצטרף לקבוצה האקסקלוסיבית שנקראת העם שלנו.   

* * *    

ולמי שמסתקרן – על פי הלמ"ס בנתניה נמצא אחוז גבוה של הערכה עצמית של בריאות טובה ומספר נמוך של מקרים חדשים של שאתות ממאירות (סרטן) בקרב נשים. באר שבע היא העיר היחידה שבה גרות יותר נשים המועסקות בתפקידי ניהול במגזר הציבורי מאשר גברים. תמותת התינוקות בעיר היא הגבוהה ביותר, ואחוז הולכי רגל הרוגים מתוך סך הולכי רגל שנפגעו בתאונות דרכים בדרכים עירוניות הוא הגבוה ביותר. חיפה מובילה באחוז בני 30 בעלי השכלה על-תיכונית וגבוהה ובשיעור השימוש באינטרנט. בחולון מספר המקרים החדשים של שאתות ממאירות (סרטן) בקרב נשים הוא הגבוה ביותר. גם אחוז הסובלים מרעש חיצוני בדירה הוא הגבוה ביותר. אשדוד מובילה בשביעות הרצון מפארקים ומשטחים ירוקים. מספר המקרים החדשים של שאתות ממאירות (סרטן) בקרב גברים בעיר הוא הגבוה ביותר. אשקלון היא מהמובילות באמון בממשלה, ונמצאת במקום האחרון בשביעות רצון מעבודה. בת ים מובילה בשיעור הנמוך של תמותת תינוקות, ותוחלת החיים בה היא הנמוכה ביותר.