מה באמת קורה בטבריה? חברי המועצה מתארים מה מתרחש מתחת לפני השטח

חבר מועצת העיר בטבריה, דוד אוחנה, לא תיאר לעצמו שהוא יצטרך לצאת מישיבת מועצת עיר הראשונה בקדנציה הנוכחית, כשהוא מלווה במאבטחים, בעוד שהמון משולהב מטיח בו עלבונות. אוחנה הוא פוליטיקאי חד ומנוסה. הוא מכיר את הפוליטיקה הטבריינית, ובמשך שנים הוא לא נהג להתראיין בכלי התקשורת. בארבעת החודשים האחרונים הוא הבין שצריך לשנות אסטרטגיה, על מנת להסביר לציבור הטברייני שהשיח הפוליטי מזמן חצה קווים אדומים, והפך לבוטה ואלים מאי פעם.

אוחנה, שיושב כיום בספסלי האופוזיציה, אומר השבוע: "הסיטואציה שבה טבריה מתנהלת עם חשב מלווה, לצד העובדה שחברי המועצה החרדים הביאו תקציבים מחוץ לעיר לטובות מוסדות ופעילויות לציבור, יצר מצב שאנשים יכלו להאמין כשסיפרו להם שהחרדים מקבלים על חשבונם. יש להוסיף את המצב הקשה של טבריה – והמסרים המסיתים נקלטו. נכון שאנשים חיפשו תחליף, אבל הם מתחילים להבין ולהתעורר. כשאני יצאתי מישיבת מועצת העיר הראשונה בקדנציה הנוכחית דחפו אותי עשרות אנשים, ואלמלא המאבטחים סביבי הייתי מגיע לבית חולים. ב"ה זה לא קרה, וכן, זו תוצאה של הסתה".

דוד אוחנה (צילום: חורי מיכאל)

אוחנה מודע לטענות שנשמעות נגד הציבור אותו הוא מייצג: "חרדים הגיעו לעיר לפני כ-10 שנים, ונאמר ככה – לא היו יהלומים בטבריה. תוכנית ההבראה מלווה את טבריה כבר כ- 30 שנה,  כך שלהאשים את החרדים במצבה של העיר זו האשמה שקרית וחמורה. אני חבר מועצת כבר 15 שנים, ועכשיו זאת הקדנציה הרביעית שלי. מאז שאני זוכר העירייה היתה במצב קשה. אין לה היתכנות כלכלית, אין פה עסקים שמשלמים ארנונה גבוהה, זאת בעיה של כל הפריפריה. רק התערבות ממשלתית תביא לאופק. מעבר לכך, בל נשכח שהבנייה בעיר יוצרת הכנסות כספיות לעירייה מתשלומי אגרות הבנייה. זה המנוף שהחזיק את העירייה מעל פני המים, דווקא בזכות הבנייה. לומר אחרת זה הפוך על הפוך. המצב של העיר לא קשור לחרדים, יש פה חרדים שהם אנשים טובים, החרדים מעולם לא עשו הפגנות, אנחנו כחברי מועצה חרדים מעולם לא מנענו דבר מהציבור החילוני, להיפך - רק חיפשנו איך לעזור. חברי המועצה החרדים הם אקטיביים ומנסים לעזור".

מה מצב הציבור החרדי כיום?

"הסיטואציה שנוצרה גרמה לאיחוד הכוחות. אנשים קלטו שהפילוג שהיה לפני הבחירות הזיק לנו. הבינו שצריכים להיות יחד כי ביחד יש לנו כוח להשפיע בעיר, כוחנו באחדותנו. אנחנו ממשיכים בראש מורם. נכון שיש קשיים, אבל אנחנו יודעים להתמודד מולם. מעבר לכך, אנשים ממשיכים להגיע וליהנות מהעיר הזאת, אני פונה לאנשים - תמשיכו לבוא לגור בטבריה. טבריה היא עיר מסורתית שבה אוהבים אחד את השני, לא צריך להאזין לרעשי הרקע".       

לפני כשבועיים הופעלה באופן חד-פעמי תחבורה ציבורית בעיר. "חילול השבת שורף לנו הלב. טבריה היא לא תל אביב, וראש העירייה מנסה כנראה להפוך אותה לכזו. הייתה היענות ממש נמוכה לתחבורה, ואכן - שבת לאחר מכן כבר לא היו אוטובוסים. אני מעריך שזה לא יימשך כי אין לכך היענות. גם ביום חול האוטובוסים בטבריה כמעט ריקים, אז דווקא בשבת צריכים תחבורה ציבורית?!

"אנחנו לא צריכים להיגרר לפרובוקציות אלא לשמור על התנהגות ממלכתיות. אנחנו עושים את חשבון הנפש שלנו. אני, למשל, לא נהגתי לדבר בתקשורת, לא הגבתי לדברים, וטעינו בכך. אם הציבור יחליט להחליף אותי – אשמח, כי החברות במועצה מקנה לי בעיקר כאב ראש. אין לי משכורת מזה. ביקשתי לפרוש, אך הרבנים ביקשו שאשאר. אין ספק שיש הקצנה בשיח בטבריה מעולם לא ראיתי כזאת שנאה. אני מקווה שהציבור יתעשת. אם היו צריכים 5 מאבטחים כדי להוציא אותי מישיבת מועצה זאת בטח הרגשה לא נעימה. צריך להרגיע את הציבור".

"אין בטבריה כפייה מצד החרדים וגם לא היתה. שיראו לי פעם אחת שמישהו מהחרדים מנע משהו. יש פה כוחות השוק וסטטוס קוו. למה לא פתוח למטה בעיר בשבת? העסקים יודעים שבמדרחוב אין היתכנות כלכלית, ואם יפתחו – תילקח מהם תעודת הכשרות וציבורים שלמים לא יבואו אליהם. מי שלא פותח בשבת עושה את זה מבחירה חופשית, אנחנו לא מכריחים אף אחד. באחת הקדנציות רצו לעשות סקי על המים, בין היתר דובר על כך שיפעל בשבת. פניתי לרב שטיינמן זצ"ל ושאלתי אם לפרוש מהקואליציה, והוא השיב לי שלא. אכן לא מנענו".

פולסא דנורא: לא היה ולא נברא, ארגנו תפילה

ביום ראשון שעבר אירגן חבר מועצת העיר, הרב פנחס ועקנין, תפילה בבית העלמין הישן על ציונו של רבי חיים אבולעפיה זצ"ל, מייסד היישוב היהודי בטבריה. מאות הגיעו לתפילה שנערכה בצהרי היום. הרב ועקנין הוא זה שארגן את התפילה על קבר סבו של ראש העיר. לאחר מכן הופצו בעיר שמועות שנערך טקס 'פולסא דנורא'.

הרב פנחס ועקנין אומר השבוע: "האווירה מאוד כואבת ומסתכלת. במועצת העיר הראשונה הגיע המון מוסת ומשלוהב, שנהג בלי דרך ארץ מינימאלית ובלי כבוד. הם הפריחו וצעקו מילים וביזיונות על חברי מועצה ואפילו על רב העיר, שהיה מזועזע מהתנהגות כזאת.

פנחס ועקנין (צילום: אלבום פרטי)

"אנחנו לא רוצים לנקוט ביד קשה ולעשות הפגנות, אנחנו לא רוצים להצית את השטח ולעשות מלחמות, לכן החלטנו לעשות תפילות וחיזוקים. הגדלנו לעשות, ורכנו תפילה המונית בבית העלמין הישן אצל הקבר של רבי חיים אבולעפיה מייסד עיר הקודש טבריה. טבריה היא עיר קודש לא מהיום, הרי הסנהדרין פעל כאן. למותר לציין את רבי מאיר בעל הנס, רבי חייא ורבי עקיבא. כל הקדושים נמצאים כאן. עוד הרבה לפני שהיא עיר תיירות היא עיר קודש. הלא כאן חיברו את התלמוד הירושלמי, קראו לו ככה כדי לא לפגוע בירושלים. אני ארגנתי את התפילה על קבר סבו של ראש העירייה, שהיה חכם וצדיק ומלמד תינוקות עם חכמי טבריה. הרעיון נולד כיוון שלא רצינו לנקוט באמצעים אגרסיביים, וחשבנו לפעול בתפילה. עשינו שם מניין וביקשנו מהסבא שיכניע את לב נכדו. לא היה ולא נברא דבר כזה פולסא דנורא, אני לא יודע מה זה אפילו. חוץ מזה, בשום אופן לא יכולים לבקש מסבא להזיק לנכדו, חלילה. אף אחד מהציבור החרדי לא מאיים על ראש העיר כלל, בשום אופן. הוא, מבחינתו, כן מכבד את נציגי הערבים יותר מאשר אותנו, למשל בהתנהלות בסוגיית הקמת מוזיאון במסגד ראש העיר".

הרב ועקנין שומע גם כן את הטענות לכפייה חרדית, ומכחיש אותן בתוקף: "לפני כ-20 שנים  הייתה סערה גדולה בכנרת ששברה והרסה את הטיילת. השבת תבעה את שלה בגלל שהיו חילולי שבת מאוד קשים. בכל אזור העיר התחתית -  מי שרצה לפתוח פתח, אבל אף אחד לא פתח. כמובן שכואב לנו על כל חנות שפותחת, קשה לנו, אבל אנחנו בולעים את הלשון ולא אומרים דבר, בגלל שזה הסטטוס קוו. ראש העיר הנוכחי רצה להתריס נגד השבת וזה קו אדום. מה שקרה בטבריה הוא לא חילול שבת אלא ניסיון לבטל את השבת. הרי גם במסגרת שמירה על הסטטוס קוו אמורים להרגיש את קדושת השבת".     

"כשהביאו את השלג לטיילת זאת הייתה תפאורה, עוד יכולנו לבלוע את זה, אבל ברגע שנכנסו לשכונות עם האוטובוס זאת הייתה חציית קו אדום. לא ייתכן דבר כזה, להתחיל לכרסם בכבוד השבת. לא יכולנו לשתוק, מחאנו ופרסנו מודעות על התפילה בציון רבי חיים אבולעפיה ואכן הגיעו מאות. לצערי הרב נעשו פה טעויות בשנים עברו, שהובילו למצב הזה. לראש העיר הקודם היתה יראת שמיים. היו אומרים לו שבת או כבוד הרבנים הוא היה נרתע. כואב לי שהציבור מאס והגיע לתחושה שלא פועלים עבורו. זה הוביל אותו כנראה להצביע באופן מחאתי".

"מתגעגעים לעידן של ראש העירייה קודם יוסי בן דוד"

חבר מועצת העיר, יוסי אוקנין, האיש שמזוהה עם מפלגת ש"ס אומר שעדיין מוקדם להעריך מה בדיוק מצבה של טבריה 4 חודשים אחרי הבחירות, "עם זאת יש הרבה חרדים שחוששים לגשת לעירייה", הוא מודה, "הם חוששים שהם לא ייענו בגלל שהם חרדים. יש אווירה לא טובה בכלל. מי שצריך עזרה של העירייה בארנונה, רישוי עסקים או תכנון ובנייה מרגיש תקוע. ההרגשה שאין למי לפנות. ראש העירייה עסוק בתקשורת. המצב די מבולבל. לא חשבתי שטבריה תגיע למצב הנוכחי, זה מפץ. לא היה בתכנון. הסיבות שהובילו לעלייה שלו הן כנראה שהייתה לו פלטפורמה מצוינת בפייסבוק, שהיא יותר רווחת בקרב החילונים, והוא ניצל אותה עד תום. לצערנו, בגלל שאנחנו עיר עם חשב מלווה היה ואקום, לא הכל נעשה בעיר, היו תקלות, ואנשים חשבו שראש עיר חדש יפתור את כל הבעיות. השיח הפוליטי בשנים האחרונות נהיה מופרע לגמרי. בדרך כלל יש פוליטיקה לא נקייה, אבל אחרי הבחירות נבחרי הציבור משנים כיוון. כעת ראש העיר ממשיך, גם אחרי הבחירות, להילחם ולהתנגח".

יוסי אוקנין (צילום: אלבום פרטי)

אולי הציבור רצה שינוי?

"אפשר לומר שהיתה התרסה מצד הציבור. זאת חלק מההצלחה שלו. לא היה מולו מתמודד חדש. הרוב היו מועמדים מוכרים, ולפעמים הציבור אכן רוצה משהו חדש. רוב כוחו הגיע מכך שהוא הבליט את הכשלים והבעיות שהיו בקדנציה הקודמת, שלא היו באשמת ראש העיר הקודם, אלא בגלל רצף תקלות שהתרחשו במרוצת השנים. כך או כך, המצב של העיר הוא תהליך של כמה עשורים. העיר בנויה על תיירות שלא התפתחה, והמדינה לא הכניסה את היד לכיס בדומה לערים אחרות בפריפריה. טבריה הוזנחה ואלה התוצאות.

חילולי השבת היו הקש ששבר את גב הגמל ועוררו את זעמם של החרדים. "בוא נאמר שזה לא היה נראה כמו מהלך שנעשה מתוך אינטרס למען העיר, אלא יותר כהתרסה נגד החרדים, זאת הטעות. כאדם חרדי זה היה עצוב מאוד. אם המגמה תימשך ככה זה הולך להיראות לא טוב. הציבור בטבריה הוא מסורתי, לא רק חרדי, הציבור המסורתי דווקא פחות מקבל את מה שהוא עושה. שבת היא ערך עליון של העם היהודי שנרמס בפרהסיה, נוסף לכך טבריה היא עיר קודש".

"אני לא חושב שאי פעם היתה כפייה דתית בטבריה. אף פעם לא קמו חרדים וצעקו על מישהו שפתח. בטיילת בה יש  פיצוציות וחנויות שפותחות כבר שנים. גם היום, אחרי כל הרעש, אולי רק מסעדה אחת פתחה בשבת. אנשים לא רוצים לפתוח, הם רוצים לנוח בשבת, אפילו אם הם לא דתיים וחרדים. יש אנשים שעבורם שבת הוא יום מנוחה בלי קשר לדת. אצלנו החרדים זה יום קדוש נוסף להיותו יום מנוחה, זאת אבן בסיס באמונה יהודית וצריכים לכבד את היום הזה כמדינה יהודית. עצוב לראות את ההתנהלות, וכולנו תקווה שמשהו יתעורר את ליבו של ראש העיר והוא יעשה שינוי של 180 מעלות, ויביא משהו אחר או שילך הביתה, ושיהיה בריא, אבל פה זה לא המקום".

טבריה לא תל אביב: עסקים לא פותחים מסיבות כלכליות

שמוליק חרמש, מוותיקי העיר וחבר מועצת עיר לשעבר, רץ למועצת העיר ברשימתו של ראש העירייה היוצא יוסי בן דוד. במשך שנים היה במפלגת הליכוד. במועצה הנוכחית לא נכנס למועצת העיר.

"לצערי בטבריה מתחוללת כיום מלחמת דת", אומר חרמש, "הייתי חבר מועצה 25 שנים וידענו לחיות יחד, בלי לעורר תסיסה וקונפליקטים בין המגזרים. אף פעם לא הייתה מלחמת דת. זה מיותר. יש הקצנה שהולכת לכיוונים לא טובים שלא מוכרים במחוזותינו. הסטטוס קוו בין החרדים לחילונים נקבע עוד בימי ראש העירייה משה צחר ז"ל, ולפיו באזור הטיילת טבריה אפשר לפתוח עסקים בשבת, ואילו באזורים שקרובים לשכונות המגורים שומרים על קדושת השבת. כך נהגנו כל הזמן, ואני הייתי במועצות העיר בתקופת יוסי פרץ, בני קרייתי, זוהר עובד ויוסי בן דוד.

"הסיבה שעסקים לא פותחים בשבת הייתה ועודנה כלכלית. לא היה ביקוש והיתכנות כלכלית, לכן מסעדות ובתי קפה לא פתחו את שעריהן. לא הייתה כפייה חרדית, וגם לא יכולה להיות, מאחר שהחרדים מהווים 22 אחוזים מכלל האוכלוסייה בטבריה. גם בנוגע לכשרות המסעדות זאת טענה לא נכונה – מסעדה בטבריה מחליטה להיות כשרה, בין היתר, בגלל היתכנות כלכלית.

"התיירות בטבריה לא יכולה להיות כמו באילת. טבריה היא לא תל אביב או לאס וגאס, ואי אפשר להתכחש לעובדות. מדובר בעיר שהיא אחת מארבע ערי הקודש, שבבית העלמין הוותיק שלה קבורים חסידים ורבנים, שאגב - דווקא מקום כזה מהווה אתר תיירותי אטרקטיבי שמושך אליו מידי שנה מאות ואלפי מבקרים. כפי שרון מצא לנכון לשבת מול המוסלמים, הוא היה צריך לקיים מפגש מול החרדים ולהגיע איתם לתיאום".

איך האווירה בעיר?  

"מה שקורה בעיר בתקופה האחרונה מאוד מצער אותי. האווירה לא טובה. כואב לי שטבריה הגיעה למצב הזה, ושמנסים להחריף את השסעים בין חלקי האוכלוסייה. ראש העירייה רוצה לחולל שינויים דרסטיים, אבל הוא צריך להבין שכפי שאבני הבזלת בטבריה מסותתות בהדרגה ואיטיות בשל קושייתן, כך הטבריינים צריכים להסתגל לשינויים לאט.

"שנית, גם אם רוצים לשנות - מיותר להתסיס ולהתריס או לפעול הצהרתית נגד הדת, זה לא נכון לנהוג ככה. המוטו המרכזי לא צריך להיות נגד החרדים או הדת, הרי אם יחליטו לבוא לפה חרדים – אי אפשר להגיד להם העיר סגורה בפניכם. אדרבה, אני חושב שאם הוא היה יושב עם נציגי ש"ס והחרדים ומלבן איתם את העניינים הם היו מגיעים להבנות. צריך מבוגר אחראי שירגיע את הרוחות במועצת העיר ויסביר לראש העירייה שאם כבר רוצים לחולל רפורמות – זאת לא הדרך".

תרחיש הוועדה הקרואה: אנשי מקצוע יוכלו לשקם את טבריה

מאחר שעיריית טבריה עדיין לא העבירה תקציב לשנה החדשה, אחד התרחישים הוא שמשרד הפנים ימנה לה ועדה קרואה, כלומר ימנה אנשי מקצוע שינהלו את העיר עד להבראתה הכלכלית. מדובר בתרחיש שההיתכנות להתממשותו מורכב מכמה פרמטרים. בינתיים חברי המועצה מסכימים שבמצב הנוכחי עדיף ועדה קרואה. 

דוד אוחנה: "אנחנו כבר אופוזיציה לוחמת. יש לנו מועצה לעומתית ונתמוך רק במה שלרווחת הציבור, מעבר לכך לא נתמוך בשום דבר, כך שהוא לא יכול לנהל את העיר. אני מעריך שנגיע לוועדה קרואה. אומנם יש בחירות לכנסת, כך שיכול להיות שזה יתעכב. במצב הנוכחי זה הולך לקראת ועדה קרואה ואני חושב שזה יהיה טוב לטבריה. זה יהיה מצוין. יבואו אנשי מקצוע ויעשו מה שצריך כדי לשקם את העיר, וגם יגיעו תקציבים מהמדינה שיאפשרו לשקם את העיר. צריך להבין שעיריית טבריה היא גירעונית במהותה. גם אם יהיה ראש עיר הכי מוצלח - לא יעזור כלום, אלא אם המדינה תיתן סכומי עתק להציל את העיר, אחרת אין לה עתיד. אם אכן תוקם ועדה קרואה, אנשי המקצוע יסבירו לממשלה על המצב הקשה, וזה יעזור. מניסיון בערים אחרות זה אכן עוזר ומשקם".      

הרב פנחס ועקנין: "כרגע אני לא חושב שצריך ועדה קרואה. אנחנו מתפללים ומאחלים לכולם בריאות ואריכות ימים, ושטבריה תהיה טובה ראייתה".

שמוליק חרמש: "מוקדם מידי לוועדה קרואה, צריך לתת לטבריה הזדמנות להרים ראש מהמשבר שפוקד אותה בשלושת העשורים האחרונים, לפני שמביאים אנשי מקצוע שינהלו אותה".

שמוליק חרמש (צילום: אלבום פרטי)

יוסי אוקנין: "זה הולך לשם, אני לא יודע  אם בסוף אכן תמונה ועדה, זה גם תלוי בשאלה אם ראש העירייה יתעשת. ועדה קרואה אומנם לא טובה לטבריה אבל לפחות תהווה סוג של פתרון, במצב הנוכחי עדיף ועדה קרואה. ההצהרות של ראש העירייה מתאימות לאדם שיש לו 100 מיליון דולר והוא ממליץ לדירקטוריון מה לעשות איתם. הוא שכח את הגרעון. ההצעות הגרנדיוזיות הן לא ברות יישום, זאת זריית חול בעיני התושבים, זה ניכר כמו ההצעה לעשות מוזיאון במסגד, שאחרי כמה ימים זה התפוצץ. הפתרון הוא שהמדינה תכניס יד לכיס, תביא מפעלים, מיזמי תיירות והיי-טק - דברים גדולים וחשובים, לא שלג בטיילת".

מעיריית טבריה לא נמסרה תגובה לדברים.