חדשות בריאות
המאבק ב-ALS: פיתוח ישראלי חדש יאפשר טיפול במחלה הסופנית
פלטפורמה חדשה שהוצגה על ידי חברת מסחור הטכנולוגיה של אוניברסיטת בן-גוריון, תאפשר לאתר מראש התקדמות במחלה
- אלי פייבלזון
- פורסם כ"א אדר א' התשע"ט |עודכן
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
טרשת אמיוטרופית צידית, הידועה בשמה המקוצר ALS(לו גריג), היא מחלה הגורמת לניוון שרירים ולפגיעה בלתי-נמנעת בתאי מערכת העצבים המרכזית. המחלה היא סופנית ומכאן שהיא חשוכת מרפא ברוב הפעמים. עד כה, טרם ברור מהם גורמי המחלה. שכיחותה של המחלה בעולם היא נמוכה, והיא מוערכת בכ-1 עד 8 ל-100,000 בעולם, כשבישראל ישנה הערכה בין 600-700 חולים.
יש לקוות כי התשובה למחלה זו נמצאה השבוע כשחברת המסחור הטכנולוגיה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הציגה פלטפורמה שאמורה לתת מענה בטיפול במחלה בכלל, ובשיפור איכות חייהם של הלוקים בה בפרט.
לדברי המפתחים, מדובר בטכנולוגיה המבוססת על אלגוריתמים חדשניים שמשתמשים בבינה מלאכותית במטרה לעקוב ולאתר כל התקדמות והחמרה של מחלות ניוון שרירים במערכת העצבים בכללותה. על פי הספרות הרפואית, ישנן 19 מוטציות גנטיות שזוהו כקשורות למספר סוגי ALS, והפלטפורמה, כך על פי המפתחים, אמורה לטפל בכולן, כשהיא תנפיק טיפולים מותאמים אישית.
על פי התכנונים, הטכנולוגיה תתמקד תחילה במחלת ה־ALS, ובהמשך צפוי כי היא תתן מענה אף לכלל המחלות שפוגעות במערכת העצבים, כמו אלצהיימר ופרקינסון.
לדברי המפתח, פרופ' בעז לרנר מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן־גוריון, "הפלטפורמה החדשה משתמשת באלגוריתמים של למידת מכונה ומאפשרת הן חיזוי מדויק של התקדמות המחלה, מרכיב חיוני בתכנון ניסויים קליניים מוצלחים יותר, והן זיהוי של קשרים בין נתונים דמוגרפיים, מדדים פיזיולוגיים שונים ורמת התפקוד של המטופלים. כל אלה יקדמו את המחקר של מחלה קשה זו",אומר לרנר, תוך שהוא מתייחס לטיפול בשאר המחלות הניווניות: "במקביל להמשך התיקוף של הפלטפורמה ל־ALS בעזרת נתונים קליניים של המטופלים, אנחנו כעת מרחיבים את השימוש בפלטפורמה למחלות ניווניות אחרות של מערכת העצבים כמו פרקינסון ואלצהיימר".
לדברי איציק משיח, מנהל פיתוח עסקי בחברה המפתחת, "כעת משביססנו ובחנו את האלגוריתמים המייצרים את המודלים, יאפשר המימון שקיבלנו לאחרונה מהרשות הישראלית לחדשנות במחקר לייצר מערכת הניתנת ליישום במחשבים אישיים, בענן, ובאפליקציות סלולריות לצורך ניטור אישי וחיזוי התקדמות המחלה למען החולים, הרופאים, המטפלים, חברות התרופות וקופות החולים", אומר משיח, ומוסיף התייחסות לפן העסקי, "אנחנו מחפשים כעת שותף עסקי להמשך פיתוח ומסחור ההמצאה, והגשנו עבורה בקשת פטנט".