איך נראית שבת בפנימייה? השבת של צופיה יהודה

צופיה יהודה, אם הבית מזה 25 שנה בפנימיית "קרן הילד" לבנות, גדלה אף היא בפנימייה. "בעיר שבה גדלתי לא היה בית ספר תורני, וכבר בגיל צעיר יצאנו, אחיותיי ואני, לפנימיית 'אור החיים' בבני ברק. בזכות מסירות הנפש של ההורים שלנו לחינוך תורני, זכינו לגדול לחיי תורה ולהקים משפחות לתפארת. דווקא משום שגדלתי בפנימייה, אני מרגישה מה עובר על בת שמגיעה לכאן. אני משתדלת להיות אמא לכל אחת מהן, ובגילאים הצעירים, הן אף מגיעות כל בוקר וצהריים לקבל ממני נשיקה וחיבוק. הפנימייה היא הבית שלהן, ואנחנו משתדלים לתת בה ככל האפשר - חוגים, קייטנות מדהימות, יחס אוהב וגם הרבה דיבורי אמונה מול שאלות קשות שעולות. השבתות בפנימייה הן השיא של השבוע, ואנחנו משתדלים להפוך אותן לחווייתיות ככל האפשר".

מהי שבת בשבילך?

"השבת היא מתנה, ובפנימייה היא האירוע של השבוע, וכולן שמחות ומחכות לה".

מתי אתן מתחילות להתכונן לשבת, ומה זה כולל?

"ההתארגנות לשבת מתחילה אצלנו ביום חמישי - הבנות מגהצות את הבגדים ומסדרות את החדרים. חשוב לי שההכנות לשבת תיחרטנה אצלן בנפש כפעולות נעימות, כדי שהן ימשיכו בכך גם בבתים שיקימו בעז"ה. בחמישי בערב אחרי הארוחה אנו עורכות את חדר האוכל כמו אולם שמחות, עם כלים יפים, מפיונים וזרי פרחים. גם כשיש שבתות בהן הבנות נוסעות הביתה, אני מדברת איתן על כך שיקנו משהו יפה לשולחן שבת. ביום שישי בבוקר הבנות הקטנות הולכות ללימודים, והגדולות, שלא לומדות, יכולות להתפנק ולקום מאוחר יותר, ואחר כך לצאת להתאוורר או לעשות קניות. בצהריים, כשהן מתארגנות לשבת, הבנות אוהבות לעשות גם תסרוקות אחת לשניה. פעמים רבות המדריכות מפנקות אותן בתסרוקות מיוחדות ממש, והן מגיעות לשבת כמו נסיכות. אני מקפידה על כך שכולן ירדו לתפילה לבושות יפה, עם נעלי שבת, בלי קליפס פשוט בשיער ובלי נעלי בית, כדי שהיופי של שבת יחדור להן פנימה".

איך נראית השבת בפנימייה?

"אנחנו מקבלות את השבת בקיץ שעה לפני הזמן, ובחורף חצי שעה לפניו. כולן מגיעות לתפילת מנחה, ולאחריה מדליקות נרות, שמות ידיים על הפנים ומבקשות בקשות, כמו אימהות קטנות. זהו רגע מיוחד של שקט, שבו כל אחת נמצאת עם עצמה, והקדושה מסביב מורגשת באוויר. אחר כך יש קבלת שבת בשירה, שמרגשת אותי בכל פעם מחדש. הבנות שרות יחד באופן כזה, שאני מרגישה צמרמורת בכל הגוף. בסיום התפילה אנחנו מגיעות לסעודה, ובשירת 'שלום עליכם' פותחות את הידיים כדי לקבל את המלאכים.

"בסעודה עצמה יש חלות טעימות, סלטים ודגים מיוחדים לשבת. הבנות אוכלות ונהנות, ובכל פעם אומרות לי שטעם מאכלי השבת שונה מאלה של יום חול. יש אווירה חמה ומיוחדת סביב השולחנות, ואני עוברת ביניהן לבדוק שלא חסר להן כלום, לפנק אותן ולמזוג להן אוכל לצלחות. לאחר מכן אנחנו שרות יחד, שירה מדהימה ועוצמתית, ואז לומדות יחד שתי הלכות של שבת. עם השנים מתווספות לנו עוד ועוד הלכות, עד שהבנות יודעות את הכל כמו אלופות. במהלך הסעודה, יש גם זמן מיוחד לשירת סולו, בו כל בת שרוצה יכולה לבוא ולשיר בפני כולן, והחברות המתוקות מפרגנות ומריעות לה. זהו רגע של תשומת לב אישית, הרבה בנות רוצות לשיר, ולכן אנחנו בוחרים בכל שבת בנות אחרות. בסיום הסעודה, הן אומרות תהילים עם המדריכות, ונהנות מסעודת אמנים עשירה, עם עוגות, פירות וממתקים. חשוב לנו לפנק אותן כמה שיותר, שירגישו חמימות מיוחדת של שבת. יותר מאוחר, אפשר לצאת לסיבוב עם המדריכות, ובימים גשומים, יש פעילות קצרה בתוך הפנימיה.

"בשבת בבוקר הקידוש הוא בתשע ורבע, ולאחריו יש סעודה עם חמין. פגשתי פעם את אחת הבוגרות שלנו, והיא מיד ביקשה ממני את המתכון לחמין של שושי - המבשלת שלנו. היא סיפרה לי איך כל שבת היא נזכרת בטעמו הערב של החמין המיוחד של הפנימייה.

"בסיום הארוחה מגיעה לפנימייה רבנית מקסימה, כבר במשך 25 שנה, והיא מספרת לבנות פרשת שבוע וסיפורים, ומוסיפה גם חידונים ושירים. זו שעה מדהימה של חוויה, והבנות יושבות מרותקות לתוכנית המעניינת. בסיום הסעודה, אפשר לצאת לסיבוב, ומאוחר יותר יש זמן שהוא מנוחת חובה. בזמן זה הבנות נמצאות בחדרים, ויכולות לנוח, ללמוד, או לשחק אחת עם השניה. הן מקבלות כיבוד לחדרים, ויש להן משחקים המיועדים רק לשבת, כדי שירגישו עד כמה היא מיוחדת.

"באופן כללי, סעודות השבת בפנימייה הן בשעה מוקדמת יותר מהרגיל, כך שלאחריהן אני מספיקה לחזור לביתי ולאכול עם המשפחה שלי. בסעודה שלישית, לעומת זאת, אני נשארת עם הבנות, ולפניה מוסרת שיעור לשבת, מתובל בהרבה סיפורים מעניינים. הבנות יושבות להקשיב לו מרותקות. לפעמים אנחנו מזמינים מרצות, ולאחר ההרצאה הן מציינות בהתפעלות את יכולת ההקשבה של הילדות. את הסעודה אנחנו אוכלות יחד, שרות שירים שקטים ומרגשים, ולאחריה מגיע בעלי עם הילדים, ועושה לכולנו הבדלה. במוצאי שבת, לאחר ההתארגנות, המדריכות מכינות לבנות משהו מפנק, כאשר בחורף מדובר בדרך כלל במרק חם, ובקיץ משהו טעים אחר לסעודה רביעית".

החלק הכי אהוב עלייך בשבת

"הכי מרגש אותי זה לראות איך הבנות יורדות למטה בכניסת שבת, מטופחות, יפות, עם תסרוקות, כאילו שהן הולכות לאירוע. אחר כך יש את הדממה בזמן הדלקת נרות, כשכולן שמות ידיים על הפנים ומתפללות, ויש קדושה מיוחדת מסביב. זו חוויה מדהימה".

שבתות בלתי נשכחות

"השבת האחרונה של השנה היא שבת שכולן מחכות לה. בשבת זו, הבנות הגדולות, שעומדות לצאת, מספרות איך הן הגיעו לכאן ומה עבר עליהן. הן מתארות מדוע נשארו בפנימייה, מה חיזק אותן, ומה הן מייעצות לבנות שנשארות. הבוגרות האלו גאות לספר איך הן יוצאות עם בגרות מלאה, ומרגישות שהן צועדות עכשיו בנויות לחיים. תמיד הן אומרות לצעירות: 'זה קשה, אבל בסוף תראו שתצליחו'. הרגעים האלה הם מרגשים ומרוממים, והיו פעמים שהתחשק לי לעשות זאת ביום חול, רק כדי שאוכל להסריט אותן. אנחנו רואים בנות שנכנסו לפנימייה בגיל 8, ושעברנו איתן כל כך הרבה, ופתאום הן הופכות לבחורות עם שאיפות, ועם רצון להקים בית ולגדל ילדים.

"יש גם את שבת זכור, שבה כל חדר האוכל מקושט לפורים. בשבת זו, הבנות הופכות להיות מדריכות, והמדריכות עצמן מתחלפות בין הקבוצות. בבוקר אנחנו מתחלקות לכמה קבוצות, ויוצאות יחד לבית הכנסת לשמוע את קריאת זכור. אחר כך, לסעודה, מגיעה כל בת עם איזה אביזר פורימי, ובין הסעודות יש הקראות פורימיות והצגות מצחיקות, שכולן מחכות להן במשך כל השנה. זו שבת חווייתית במיוחד, מלאת שמחה וצחוק.

"זכורה לי עוד שבת בלתי נשכחת, שכבר בתחילתה היתה הפסקת חשמל, והחמין לא התבשל. בבוקר הוצאנו לבנות אוכל חלבי מפנק, והן נהנו מאד. אני לקחתי את המצב די קשה, מכיוון שהרגשתי סוג של אחריות, אבל הבנות המתוקות הבינו לחלוטין את המצב, ואפילו ראו זאת כחוויה".

מתכון שבתי אהוב במיוחד

החמין של שושי - הטבחית שלנו

מכניסים לסיר ענק תפוחי אדמה, גרונות, בשר בקר, שעועית שחורה ולבנה והמון המון בצל חי חתוך.

מתבלים בפפריקה, כורכום, אבקת מרק, חוויאג' למרק, סילאן, מלח ופלפל.

שמים מעל הכל שקיות קוקי עם ביצים קשות, ומניחים על הפלטה לכל הלילה.

החמין הופך להיות חום וטעים במיוחד, והבנות מחכות לו כל השבוע.

רוצה לספר לנו על השבת שלכם? כתבי אל support@htv.co.il, השאירי פרטים ומספר טלפון, ונחזור אליך בקרוב.