תכני הידברות
סוד הע/אושר והשובע בפרשת ויקהל
למה עקרת הבית מרגישה החמצה כשלא נשאר אפילו פירור אחד של חמין בסיר? ואיך נשבע גם אנחנו?
- הקמפוס היהודי
- פורסם כ"ג אדר א' התשע"ט |עודכן
(צילום: shutterstock)
איך ההרגשה שלנו בסוף החודש, כשלא נשאר לנו בכיס אפילו שקל אחד לרפואה במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע יותר המינוס בבנק רק גדל ומכביד שוב?
הרגשה לא נוחה, בלשון המעטה.
המהר"ם שיף, שהיה מגדולי האחרונים בדרושים נחמדים (סוף מסכת חולין – המסכת הנלמדת כיום בדף היומי), מגלה לנו היכן נמצא סוד השובע. כתוב בפרשה "והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר". מהו ביאור המילה "והותר"? די היה לכתוב שהמלאכה היתה "דים"?! מבאר המהר"ם שיף: "והותר, כי בכל יתרון נראה שהיה לו די, ובלא יתרון אינו ניכר אע"פ שהיה לו די".
ההסבר לדבריו בדוגמא הבאה: כשהאם הצדיקה מכינה חמין לשבת, ובסוף הסעודה לא נשאר אפילו פירור בסיר, ההרגשה אמנם טובה, שכנראה זה היה טעים, אבל מלווה אליה גם תחושת החמצה - אולי זה לא הספיק לכולם, אולי מישהו נשאר קצת רעב.. אבל אם בסיום הסעודה נשאר בסיר קצת, ההרגשה נפלאה. כנראה שהיה מספיק.
בזמירות של שבת אנחנו מזמרים "צור משלו אכלנו... שבענו והותרנו כדבר ה'". אומרים בשם האבודרהם, שאם הותרנו - אזי נרגיש שאכן שבענו...
גם בכלכלת הבית, גם אם נגדיל את ההכנסות - הכסף ימשיך להעלם. נגדיל שוב הכנסות - והוא ימשיך להעלם. הפתרון הוא התנהלות נכונה עם הכסף, כך שיישאר לנו די והותר בסוף החודש. אזי נרגיש באמת שבעים !
רוצים להרוויח יפה וגם להרגיש שבעים? צפו בתכנית "זוזים" מבית מסילה לכלכלה נבונה בקמפוס היהודי, הסדרה שתביא אתכם לשובע שלווה ורוגע בכלכלת הבית.