אלקין: תיק 2000 נגד נתניהו – "הזוי לחלוטין"

לאחר פרסום כתב החשדות נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובה אוזכרו השרים זאב אלקין, יריב לוין וגלעד ארדן בהקשר לתיקים 2000 ו-4000, צפוי כי הם יזומנו במהלך המשפט – אם ייפתח – להעיד כעדים מטעם התביעה.

אלקין ולוין מוזכרים בכתב החשדות בהקשר לפגישה שקיים עמם נתניהו ב-12 בדצמבר 2014. מטרת הפגישה, כך על פי הטענה, הייתה לבחון את קידומו של החוק שיגביל את תפוצתו של העיתון "ישראל היום". על פי הטענה, נתניהו תיאם מהלכים עם מו"ל ידיעות אחרונות, ארנון מוזס, כשהאחרון מציע סיקור אוהד לנתניהו ב"ידיעות אחרונות" בתמורה להגבלת תפוצתו של "ישראל היום".

על פי כתב החשדות, נתניהו דן עם השניים על קידום החוק, וזאת מבלי שחשף בפניהם כי מוזס הציע לו בתמורה לכך שוחד בדמות סיקור אוהד. בנוסף נטען כי נתניהו אף יזם פגישה בין לוין לבין ראש לשכתו דאז, ארי הרו, שבה נבחנו מספר דרכי חקיקה להגבלת תפוצת העיתון.

השר ארדן מוזכר בתיק 4000, בו חשוד נתניהו כי פעל להטבות רגולטוריות לטובת שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק, בתמורה לסיקור אוהד באתר וואלה. ארדן, שכיהן אז (2013-2014) כשר התקשורת, נשאל – על פי הטענה – על ידי נתניהו "האם הוא קשוב לטענות קבוצת בזק בכל הנוגע לקידום רפורמת השוק הסיטונאי". לפי כתב החשדות, התעניינותו של נתניהו באה בעקבות כך שארדן פעל לקידום רפורמה שספגה התנגדות רבה של חברת בזק, שצפויה הייתה להיפגע ממנה.

על פי הטענה, בעקבות סירובו של ארדן לבקשת נתניהו, בנובמבר 2014 החליט נתניהו להדיח את ארדן מתפקידו, חרף מחאותיו של האחרון.

בתגובה לאזכורם בכתב החשדות, התראיינו היום (ראשון) אלקין ולוין לגלי צה"ל והסתייגו מאופן הצגת הפרטים בפרסום היועמ"ש.

אלקין אמר בראיון: "יש לי הרבה מה להגיד על מה שאמר מנדלבליט, ויש לי מחלוקת על חלק מהתיאור העובדתי שיש שם". בהתייחסו לתיק 2000 אמר אלקין: "כמי שנמצא הרבה שנים בזירה הציבורית, אני חושב שזו טעות חמורה ביותר להפוך את זה לסיפור פלילי. כל התיק הזה נראה לי הזוי לחלוטין". עם זאת, השר סירב להוסיף פרטים בנוגע לדבר הפגישה.

לוין אמר: "צריך לומר דבר אחד חשוב – ראש הממשלה קיבל החלטה להקדים את הבחירות באותה עת, ובהתאם להחלטה הזאת הוא גם החליט לא לקדם בשום דרך את החוק". בהתייחס לשאלה האם יעיד במשפט השיב: "בוודאי שאעיד אם אדרש לכך, ואומר את האמת כפי שאני זוכר ומכיר אותה. אין פה עניין של בעד או נגד".

בתיק 4000, השר ארדן הכחיש את המיוחס לו כשהוא מצהיר בסוף השבוע כי "ראש הממשלה לא ביקש ממני להיות 'קשוב' לטענות בזק ולא רמז או ניסה להשפיע על עמדתי בנוגע לרפורמת השוק הסיטונאי. כך העדתי במפורש ברשות לניירות ערך כאשר זומנתי". עוד הבהיר ארדן: "השאלה היחידה שנשאלתי על ידי ראש הממשלה הייתה אם אפשרו לבזק להשמיע את עמדתה בפני משרד התקשורת במהלך גיבוש הרפורמה, וזאת כיוון שבזק טענה בפני מספר רב של גורמים שכלל לא אפשרו לה זאת".

בתוך כך, בראיון שהעניק היום שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל, לכאן ב', הוא אמר כי על אף ההערכה הרבה שהוא רוחש ליועץ המשפטי לממשלה, הוא סבור שמן הראוי אם היה בוחר להכריז על כתב אישום, כפוף לשימוע, נגד ראש הממשלה רק לאחר הבחירות: "אני חושב שמה שצריך להשפיע על אנשים זה אם יש הרשעה או אין הרשעה, לא החשדות. זה לא מספיק וזה לא החומר שצריך להיות לפני הציבור. לפני הציבור צריכים להיות דברים ברורים", אמר טירקל. הוא הבהיר כי יש להיצמד להוראות החוק ולפיו ראש הממשלה יכול להמשיך לכהן בתפקידו אף לאחר שימוע ועד הרשעה חלוטה.

בהתייחסו לגורל תיקי נתניהו אמר טירקל כי "היו כבר בעבר כל מיני הפתעות בכל מיני תיקים. אני לא שולל את האפשרות שהוא גם יצא בסוף זכאי מכל התיקים האלה". באשר להחלטת היועמ"ש על העמדה לדין בכפוף לשימוע, אמר טירקל כי "העובדה שיש לי ראש ממשלה, שיועץ משפטי כל כך רציני ומכובד, שאני מכבד את חוות דעתו, מגיע לגביו למסקנות שהוא הגיע - זה עושה לי מצב רוח רע ומצער אותי מאוד".

על פי ההערכות, החלטתו הסופית של היועמ"ש תפורסם בסוף 2019.