מה מטרת היסורים? 4 תשובות מחזקות

יֵשׁ לָנוּ לְהָבִין הֵיאַךְ הַמַּכּוֹת מְבִיאוֹת לְתוֹעֶלֶת יִשּׁוּר הַדֶּרֶךְ וְהַכָּרַת הָאֱמֶת, וּבִפְרָט שֶׁפְּעָמִים יִמָּצְאוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁדַּוְקָא בְּעִקְּבוֹת הַמַּכּוֹת וְאַכְזָבוֹת הַחַיִּים יִבְעֲטוּ וְיִתְמָרְדוּ בְּיוֹתֵר נֶגֶד שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת.

תּוֹעֶלֶת א'- לְהַכִּיר בַּתְּלוּת שֶׁלָּנוּ בַּבּוֹרֵא

פּוֹעֵל הָעוֹבֵד אֵצֶל מַעֲבִידוֹ בְּאֹפֶן שֶׁהִנּוֹ מֻגְבָּל מִלָּצֵאת לַעֲבוֹדוֹת אֲחֵרוֹת, וְיוֹדֵעַ שֶׁרַק כָּאן זֶהוּ הַמָּקוֹם הַיָּחִיד בּוֹ יוּכַל לְהָבִיא פַּרְנָסָה לְבֵיתוֹ, וּבְאִם יְפַטְּרוּהוּ מִכָּאן נִזְרָק הוּא לָרְחוֹב, הוּא וְכָל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ, שֶׁכֵּן הוּא אֵינוֹ מֻכְשָׁר וְאֵינוֹ מְבֻקָּשׁ, וַאֲפִלּוּ כָּאן מַחֲזִיקִים אוֹתוֹ בְּחֶסֶד- פּוֹעֵל שֶׁכָּזֶה כַּמָּה יַעֲשֶׂה עֲבוֹדָתוֹ בְּהַכְנָעָה וּבְמִשְׁמַעַת מְלֵאָה, וּבְאִם יְאַחֵר אוֹ יַעֲשֶׂה אֵיזוֹ טָעוּת כָּל שֶׁהִיא, יִתְנַצֵּל, יִתְרַפֵּס לְבַעַל הַבַּיִת וְיִתְחַנֵּן לוֹ שֶׁיִּסְלַח לוֹ וְיַבְטִיחַ לוֹ שֶׁלֹּא יַחֲזֹר וְיִשְׁנֶה בְּטָעוּתוֹ, וְכֵן כָּל הַנְהָגָתוֹ לְמַעֲבִידוֹ הִיא בְּהַכְנָעָה וּבַעֲנָוָה לִהְיוֹתוֹ מַכִּיר בִּתְלוּת חַיָּיו וּתְלוּת חַיֵּי בְּנֵי בֵיתוֹ בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה זֶה.

אוּלָם לְעֻמָּתוֹ פּוֹעֵל כִּשְׁרוֹנִי וּמְבֻקָּשׁ, הַיּוֹדֵעַ וּמַכִּיר בְּעַצְמוֹ שֶׁרַק אִם יִתְפַּטֵּר מִמְּקוֹם עֲבוֹדָתוֹ יִתְחָרוּ עָלָיו מַעֲסִיקִים אֲחֵרִים לְשַׁלֵּם עָלָיו כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר וְהָעִקָּר שֶׁיַּעֲבֹד אֶצְלָם, וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר יִתָּכֵן וְיָכוֹל הוּא לִהְיוֹת עַצְמָאִי שֶׁלֹּא נִצְרָךְ לְמַעֲבִיד כְּלָל לִהְיוֹתוֹ מַצְלִיחַ וְכִשְׁרוֹנִי בְּאֹפֶן מְיֻחָד- הֲרֵי שֶׁפּוֹעֵל כָּזֶה לֹא יִנְהַג בְּהַכְנָעָה וּבְהִתְרַפְּסוּת וּבַחֲנֻפָּה כְּלַפֵּי מַעֲבִידוֹ, וְאַף שֶׁהִנּוֹ פּוֹעֵל, יִדְרֹשׁ יַחַס טוֹב, יַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לְבַקֵּשׁ חֳפָשִׁים, הֲטָבוֹת וְכַיּוֹצֵא.

הֲרֵי מֻנָּח פָּשׁוּט לְפָנֵינוּ: כַּמָּה שֶׁהָאָדָם יוֹתֵר בְּמַצַּב שֶׁל תְּלוּת- הִנּוֹ נִכְנָע יוֹתֵר, וְכַמָּה שֶׁהָאָדָם חָשׁ פָּחוֹת בְּמַצָּב שֶׁל תְּלוּת- הִנּוֹ פָּחוֹת נִכְנָע.

לוּ הָיָה מֻנָּח זֶה בָּרוּר לָנוּ, שֶׁמַּצָּבֵנוּ כְּלַפֵּי הַבּוֹרֵא הוּא כְּמוֹ דֻּגְמַת הַפּוֹעֵל הָרִאשׁוֹן שֶׁהִזְכַּרְנוּ, וְזוֹ הֲרֵי הָאֱמֶת, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה שֶׁהָאָדָם כִּשְׁרוֹנִי וּמַצְלִיחַ, עִם כָּל זֶה תָּלוּי הוּא וְעוֹמֵד לְחַסְדֵי ה', שֶׁכֵּן מֵהֵיכָן כִּשְׁרוֹנוֹתָיו וְהַצְלָחוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם אִם לֹא מֵהַבּוֹרֵא?! מִי זוֹקֵף כְּפוּפִים? מִי מַתִּיר אֲסוּרִים? מִי פּוֹקֵחַ עִוְרִים? מִי חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת? מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם? הֲלֹא הַבּוֹרֵא! וְהַבּוֹרֵא הֲלֹא יָכוֹל בְּרֶגַע אֶחָד לְשַׁבֵּשׁ לָאָדָם כָּל הַצְלָחוֹתָיו, וּכְאָמְרֵנוּ: "מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרוֹם". אִם כֵּן, לוּ הָיָה הָאָדָם חַי בְּהַכָּרָה זוֹ, לֹא הָיָה מֵעֵז לַחֲטֹא, וְאִם הָיָה חוֹטֵא, הָיָה מִיָּד מִתְרַפֵּס וּמִתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ בְּבַקָּשַׁת סְלִיחָה וּמְחִילָה לִהְיוֹתוֹ יוֹדֵעַ שֶׁחַיָּיו וְחַיֵּי אַנְשֵׁי בֵיתוֹ תְּלוּיִים בַּבּוֹרֵא.

וְאִם בְּכָל זֹאת רוֹאִים שֶׁאָדָם מֵעֵז לַחֲטֹא וּלְסָרֵב לְקַיֵּם מִצְווֹת ה'- בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתְּחוּשָׁתוֹ תְּחוּשַׁת עַצְמָאוּת, וְהוּא הַנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה (דברים ח, יד,יז): "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ... וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה".

אִי לְכָךְ, כְּשֶׁחָפֵץ ה' בְּאָדָם זֶה וְחָס עָלָיו שֶׁלֹּא יְאַבֵּד עַצְמוֹ בְּדַרְכּוֹ הַגֵּאָה, מַכְנִיעוֹ וּמְבִיאוֹ לְמַצָּב שֶׁיָּחוּשׁ בִּתְלוּתוֹ בַּבּוֹרֵא בְּכָךְ שֶׁנִּקְלָע הָאָדָם לְמַצְּבֵי מְצוּקָה וּבְאֹפֶן שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לַעְזֹר לְעַצְמוֹ, וְהַנִּשְׁאָר לוֹ הוּא רַק לִזְעֹק לַה' שֶׁיַּצִּילֵהוּ.

נִתְבּוֹנֵן, כַּמָּה חֶסֶד עָשָׂה ה' עִם אָדָם זֶה; אָדָם זֶה הֲלֹא יָכֹל לְאַבֵּד אֶת עֲתִידוֹ וְתַכְלִיתוֹ בְּעוֹלָמוֹ, לִחְיוֹת בְּטָעוּת וּבְשֶׁקֶר כָּל יָמָיו, לִחְיוֹת בְּחֹשֶׁךְ וְהֶסְתֵּר מֵרְאִיַּת הָאֱמֶת, וּבְכָךְ הֲלֹא נִפְקְחוּ עֵינָיו לְהַכִּיר בְּטָעוּתוֹ וְלֵידַע שֶׁבְּעֶצֶם הוּא תָּלוּי בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.

וְלָכֵן גַּם מוֹעִילָה הַתְּפִלָּה לְבַטֵּל גְּזֵרוֹת, שֶׁכֵּן בְּכָךְ מְתַקֵּן הָאָדָם אֶת הָרִקָּבוֹן בְּשֹׁרֶשׁ סִבַּת הַחֵטְא, שֶׁכֵּן מֶה הָיָה הָרִקָּבוֹן בְּשֹׁרֶשׁ סִבַּת הַחֵטְא? הַשִּׁכְחָה שֶׁה' הוּא הַנּוֹתֵן כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חַיִל, וְאָדָם זֶה חָשׁ כֹּחַ עַצְמִי בְּעַצְמוֹ וְזֶה מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ אֶת הָאֹמֶץ לַחֲטֹא. וּבִתְפִלָּה שֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל מֵבִיא הוּא לִידֵי בִּטּוּי שֶׁהַצָּלָתוֹ תְּלוּיָה רַק בַּה' וּמֵשִׁיב לְעַצְמוֹ אֶת תְּחוּשַׁת הַתְּלוּת בַּה' שֶׁהוּא הַמּוֹנֵעַ מֵהַחֵטְא כַּמְבֹאָר, וְלָכֵן בְּכָךְ גַּם נוֹשָׁע הוּא מִצָּרָתוֹ.

וְהִדְגַּשְׁנוּ, שֶׁזֹּאת נַעֲשֶׂה לְמִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ בּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (ברכות ה ע"א): מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ בּוֹ, מְדַכְּאוֹ בְּיִסּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נג, י): "וַה' חָפֵץ דַּכְּאוֹ".

וְהוּא הֶפֶךְ מֵהִסְתַּכְּלוּת אַנְשֵׁי הָעָם, שֶׁבַּיִּסּוּרִים מְשֻׁדָּר לָאָדָם נְטִישָׁה, עֲזִיבָה, הֶפְקֵר. אַדְּרַבָּא, בְּיִסּוּרֵי הָאָדָם מָעֳבָר לוֹ מֶסֶר שֶׁל חֵפֶץ, חֲשִׁיקָה, רָצוֹן לְהֵטִיבוֹ וּלְתַקְּנוֹ, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָרָא (שבת יב ע"ב), מִנַּיִן לַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא לְמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה? שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מא, ד): "ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ".

וְכֵן לַהֲלָכָה: הַבָּא לִקְרַאת הַחוֹלֶה צָרִיךְ לַעֲמֹד מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשְּׁכִינָה שֶׁלְּמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו [אֶלָּא אִם כֵּן יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא הַנָּמוּךְ מִמִּטַּת הַחוֹלֶה. אוּלָם אָסוּר לֵישֵׁב עַל כִּסֵּא הַגָּבוֹהַּ מִמִּטַּת הַחוֹלֶה]. וְיֵשׁ לְהָבִין מַה זָּכָה הַחוֹלֶה- שֶׁמִּדַּת הַדִּין עָלָיו- שֶׁשְּׁכִינָה תְּהֵא לְמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו?

אֶלָּא כָּאָמוּר, הַהַנְהָגָה שֶׁל הַבּוֹרֵא עִמּוֹ הִיא לֹא כְּפִי הַהִסְתַּכְּלוּת שֶׁלָּנוּ, וְכַנֶּאֱמַר (ישעיה נה ח-ט): "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה', כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם".

אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, כַּאֲשֶׁר אָדָם כּוֹעֵס עַל חֲבֵרוֹ, יַעַנְשֵׁהוּ מִתּוֹךְ כַּעַס עַל שֶׁחָטָא לוֹ וְהִזִּיק לוֹ וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁתִּפָּגֵם אֶצְלוֹ מִדַּת הָאַהֲבָה, אוּלָם אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּשֶׁנִּצְרָךְ הוּא לְהַעֲנִישׁ אָדָם, זֶהוּ כְּאָב הַמְנַתֵּחַ לִבְנוֹ שֶׁאָמְנָם מֻכְרָח הַנִּתּוּחַ, אוּלָם בְּמַקְבִּיל לִבּוֹ וְחֶרְדָּתוֹ עָלָיו לְבַל יִתְמוֹטֵט.

וּכְמוֹ שֶׁבֵּאֵר הַ"נְּתִיבוֹת שָׁלוֹם" עִנְיַן הַשְּׁכִינָה שֶׁלְּמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה, כְּמוֹ אָב שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים, הָאֶחָד בָּרִיא וְהַשֵּׁנִי חוֹלֶה- הֲלֹא בְּוַדַּאי שֶׁעֵין הַשְׁגָּחָתוֹ וְשִׂימַת לִבּוֹ הוּא עַל בְּנוֹ הַחוֹלֶה לְבַל יֶחֱלֶה יוֹתֵר וּלְבַל יִתְמוֹטֵט בְּחָלְיוֹ.

כֵּן הַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא בְּיֶתֶר שְׂאֵת עַל הַחוֹלֶה לְבַל יִתְמוֹטֵט בְּחָלְיוֹ, שֶׁיַּחֲזִיק מַעֲמָד, תִּשָּׁמֵר נַפְשׁוֹ בְּגוּפוֹ, וּלְבַל יִקְרָאֵהוּ אָסוֹן יוֹתֵר, אַחַר שֶׁמַּטְּרַת חָלְיוֹ שֶׁל זֶה הִיא לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל כָּךְ חָרֵד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁחָלְיוֹ יְבִיאֵהוּ לְתוֹעֶלֶת וְלֹא לְחֻרְבָּן. וּבָרוּר שֶׁהַבְּחִירָה בְּיַד הָאָדָם- אוֹ לְהָבִין נָכוֹן אֶת מַטְּרַת הַיִּסּוּרִים וְכַמְבֹאָר, אוֹ לְהֶפֶךְ- לָחוּשׁ נְטִישָׁה וַעֲזִיבָה מִצַּד הַבּוֹרֵא וְלִפֹּל לְיֵאוּשׁ, לְזַעַם וּלְזַעַף.

תּוֹעֶלֶת ב'- לְהַהְבִּיל אֶת עִנְיְנֵי הַחֹמֶר

הַיִּסּוּרִים מְלַמְּדִים לָאָדָם בִּינָה וְהַשְׂכֵּל הֵיאַךְ אֵין שׁוּם עֵרֶךְ חָמְרָנִי בָּעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ לִבְנוֹת עָלָיו וְלִסְמֹךְ עָלָיו, וְכִי אֵין שׁוּם עֵרֶךְ שֶׁכָּזֶה שֶׁהִנּוֹ בַּר קַיָּמָא. אָדָם בּוֹנֶה אֶת הַצְלָחָתוֹ עַל כֹּחוֹ, רֹב כַּסְפּוֹ, בְּרִיאוּתוֹ, חָכְמָתוֹ, יָפְיוֹ, גְּבוּרָתוֹ, נוֹתֵן הוּא עֵרֶךְ וִיקָר לְעִנְיְנֵי הַחֹמֶר, הֲלֹא זֶה עַל חֶשְׁבּוֹן יִקְרַת וְעֵרֶךְ הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ שֶׁהֵמָּה הָעֲרָכִים הָאֲמִתִּיִּים וְהַתַּכְלִיתִיִּים, שֶׁכֵּן הִנֵּה עַם יִשְׂרָאֵל יָצָא מִמִּצְרַיִם בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל, וּבַגְּמָרָא (בכורות ט) מוּבָא שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נָשָׂא עִמּוֹ מַשָּׂא תִּשְׁעִים חֲמוֹרִים מִכָּל טוּב מִצְרַיִם, הֲרֵי שֶׁיָּצְאוּ בְּעֹשֶׁר רַב, וְהִנֵּה זוֹ לֹא הָיְתָה תַּכְלִית יְצִיאָתָם, הֲלֹא כָּל זֶה הָיָה רַק לְיַשֵּׁב נַפְשָׁם מִצַּעַר הַשִּׁעְבּוּד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מְיֻשָּׁבִים לַתַּכְלִית הָאֲמִתִּית שֶׁהִיא קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ, שֶׁכֵּן וְכִי מַה יַּחַס וְעֵרֶךְ נָתְנָה הַתּוֹרָה לָרְכוּשׁ הַגָּדוֹל שֶׁיָּצְאוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם? זֶה נִזְכַּר בְּפָסוּק אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם וְתוּ לֹא. אֶת עִקַּר הַיַּחַס וְהַהַדְגָּשָׁה עַל תַּכְלִית הַיְצִיאָה רוֹאִים אָנוּ בְּהַרְחָבָה בַּסִּפּוּר הָאָרֹךְ שֶׁל קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁלְּמַעֲנָהּ נִשְׁתַּעְבְּדוּ יִשְׂרָאֵל בְּשִׁעְבּוּד מִצְרַיִם וּלְמַעֲנָהּ יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ לְעֵיל.

וּכְשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ אַחַר עֵינָיו וּמִתְפַּתֶּה לִתֵּן עֵרֶךְ גָּבוֹהַּ לַחֹמֶר, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁבְּשֶׁל כָּךְ הָעֲרָכִים הָרוּחָנִיִּים תּוֹפְסִים מָקוֹם שׁוּלִי וּצְדָדִי אֵצֶל הָאָדָם- נוֹטֵל הַבּוֹרֵא מִמֶּנּוּ אֶת חָמְרִיּוּתוֹ, וְאָז מַבִּיט הוּא בְּאַפְסִיּוּת הַחֹמֶר וְרוֹאֶה בְּחוּשׁ עַל חֹמֶר זֶה שֶׁעָלָיו בָּנָה אֶת עוֹלָמוֹ שֶׁאֵינוֹ בַּר קַיָּמָא, הַיּוֹם יֶשְׁנוֹ וּבִן לַיְלָה אָבַד, אָז מִתְבּוֹנֵן בְּמַה כֵּן כְּדַאי לְהַשְׁקִיעַ, מַה כֵּן בַּר קַיָּמָא וְאֵין יָד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ וְנִשְׁאָר בִּידֵי הָאָדָם לָנֶצַח וְשֶׁעָלָיו בִּלְבַד כְּדַאי לְהַשְׁקִיעַ, הֲלֹא הֵמָּה הָעֲרָכִים הָרוּחָנִיִּים הַקַּיָּמִים לָעַד.

תּוֹעֶלֶת ג'- לַחְשֹׂךְ וְלִמְנֹעַ מִכְשׁוֹלִים

הַרְבֵּה פְּעָמִים חוֹשֵׁב הָאָדָם, וְכִי מָה אִכְפַּת לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִתֵּן לִי סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל? וְכִי מָה אִכְפַּת לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִתֵּן לִי חַיֵּ הַרְוָחָה כִּרְצוֹנִי, וְכִי חָסֵר לוֹ?! וַהֲלֹא הַכֹּל שֶׁלּוֹ!

אָכֵן יֵשׁ פִּתְגָּם הַיּוֹם אֵצֶל אֲנָשִׁים, כַּאֲשֶׁר בָּא אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּמְבַקְשׁוֹ הַלְוֵינִי 1,000 ש"ח, מֵשִׁיב לוֹ הַלָּה: אִם הָיָה לִי 1,000 ש"ח- לֹא הָיִיתִי פֹּה...!

יֶשְׁנָם הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם שֶׁרִבּוּי הַנְּכָסִים אֶצְלָם הוּא בְּעָכְרָם, לַהֲרֹס לָהֶם אֶת הַבִּנְיָן הָרוּחָנִי שֶׁלָּהֶם, קְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה, תְּפִלָּה, וְאוּלַי אַף אֶת שְׁלוֹם בֵּיתָם כַּיָּדוּעַ.

כֵּן הוּא פִּתּוּי הַהַרְוָחָה וְהַשֶּׁפַע לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לִרְצוֹת עוֹד. יֵשׁ לוֹ מָנֶה רוֹצֶה מָאתַיִם, וְכַנֶּאֱמַר (הושע ב, י): "וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל", וְלָכֵן מוֹנֵעַ הַבּוֹרֵא מֵהָאָדָם אֶת רִבּוּי הַשֶּׁפַע, וְלִפְעָמִים אַף מְצַמְצֵם לוֹ אֶת תְּנָאֵי חַיָּיו, לְבִלְתִּי יְבַלֶּה חַיָּיו בְּהֶבֶל וָרִיק.

תּוֹעֶלֶת ד'- לְהַכְשִׁיר לִגְדוֹלוֹת

הַחֹמֶר, וַאֲפִלּוּ שֶׁאֵין בּוֹ אִסּוּר, כְּשֶׁהִנּוֹ בְּהַגְזָמָה, כְּגוֹן רִבּוּי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, רִבּוּי הַתַּעֲנוּגִים, הַטִּיּוּלִים וְהַבִּלּוּיִים, מוֹנְעִים מֵהָאָדָם אֶת הַדֶּרֶךְ לַהַצְלָחָה.

אָנוּ מוֹצְאִים אֵצֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו לֵישֵׁב בַּמְּעָרָה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בִּתְנָאִים שֶׁל מַיִם וְחָרוּבִים, וְזֹאת עַל מְנָת לְהַכְשִׁירוֹ לְגִלּוּי סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, כְּפִי שֶׁכֵּן הֵעִיד עַל עַצְמוֹ לִפְנֵי חָמִיו רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת גּוּפוֹ פָּצוּעַ וּפָגוּעַ מֵהַיְשִׁיבָה בְּתוֹךְ הַחוֹל שֶׁבַּמְּעָרָה, וְהִתְבַּטֵּא: אוֹי לִי שֶׁרְאִיתִיךָ בְּכָךְ! וֶהֱשִׁיבוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: אַשְׁרַי שֶׁרְאִיתַנִי בְּכָךְ! שֶׁאִלְמָלֵי רְאִיתַנִי בְּכָךְ- לֹא הָיִיתִי בְּכָךְ... כְּלוֹמַר, לֹא הָיִיתִי זוֹכֶה לְגִלּוּי סוֹדוֹת הַתּוֹרָה בְּדַרְגָּה גְּבוֹהָה שֶׁכָּזוֹ.

וְזוֹ סִבַּת הַגָּלֻיּוֹת וְהַסֵּבֶל אַף לַצַּדִּיקִים- לְבַטֵּשׁ וְלִכְתּוֹת לָהֶם אֶת חָמְרִיּוּתָם וּבְכָךְ לְהַכְשִׁירָם לְטוֹבוֹת נַעֲלוֹת וְלַעֲרָכִים רוּחָנִיִּים הַדְּרוּשִׁים כִּתְנַאי לִזְכּוֹת בָּהֶם- הַרְחָקָה מִן חַיֵּי הַחֹמֶר וְהַתַּעֲנוּגוֹת.

וְאִם רִבּוּי הַחֹמֶר סַכָּנָה הוּא אַף לַצַּדִּיקִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁרִבּוּי הַחֹמֶר סַכָּנָה הוּא לִבְנֵי אָדָם הַהֲמוֹנִיִּים, וּבְנָקֵל רִבּוּי הַחֹמֶר מֵסִיחַ אֶת לִבָּם מֵהָעֵרֶךְ הָאֲמִתִּי, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְלָכֵן מְיַסֵּר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִבְנֵי אָדָם, עַל מְנָת לְעָצְרָם מֵהַהִשְׁתּוֹלְלוּת וּמֵהַמֶּרֶץ לִרְדֹּף אַחַר תַּעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם.

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.