כשאתה מקנא – אתה חי חיים דמיוניים, שאינם שלך

הקנאה גורמת לאדם לנסות למזער את הצלחותיו של הזולת, או לפגוע בהן, מתוך אמונה לעיתים מוטעית שעל פיה הוא אינו יכול באמת להשיג הישגים מקבילים, או אפילו טובים יותר, מאלו שהשיג הזולת. כאשר מביט האדם בזולתו, רואה את הצלחותיו ומוצא בהן השראה ומודל לחיקוי או לעידוד – הרי שמדובר ב"קנאת סופרים", בתופעה חיובית העשויה לקדם אותו ולהצעיד אותו למקום טוב יותר.

ובכל זאת, לעיתים נמצא אדם שמקנא בזולת, ומתוך כך הוא מנסה להשיג הישגים טובים ממנו, ובכל זאת – אין מדובר בתופעה חיובית, אלא במציאות שלילית שתגרום לאותו אדם לא למקסם את יכולותיו. המדובר הוא בתופעת ה"לעומתיות".

מתוך קנאה באחרים, עלול האדם להפסיק לחיות את חייו שלו, ובמקומם – להתחיל לחיות חיים שאולים: חיים שבהם הוא אינו חותר, למעשה, להשגת היעדים החשובים לו, אלא להשגת יעדים גבוהים יותר מאלו שהשיגו אחרים.

האדם עלול להכפיל את המאמצים שהוא משקיע בחיי היום יום שלו, להשקיע הרבה יותר מכפי שהשקיע עד כה, וכל זאת – מבלי חתירה אל היעדים החשובים לו בחייו, אלא מתוך חתירה למטרה אחת ויחידה: להגיע להישגים, שיאפילו על הישגיהם של הסובבים אותו, המהווים בנקודת זמן כזו או אחרת מושא לקנאתו.

במקום לקום בבוקר, ולומר לעצמו: "היום אשתדל לשפר את ההישגים שלי, בכדי להיות טוב יותר מכפי שהייתי אתמול" – הוא אומר לעצמו: "היום אשתדל לשפר את ההישגים שלי, כדי שאהיה טוב יותר מפלוני או מאלמוני"... אדם זה, למעשה, מנהל את כל חייו מתוך תחרות, שגורמת לו לשכוח לחלוטין את היעדים החשובים בחייו, כאשר במקום להביט אל עבר היעדים הללו – הוא מביט בלא הרף סביבו, ובוחן את הצלחותיו לעומת הצלחותיהם והישגיהם של אחרים.

בסופה של דרך, גם אם יצליח אותו אדם להשיג את מטרתו, ולהיות טוב יותר מפלוני או אלמוני בו הוא קינא – אין כל ערובה לכך שיצליח להגשים את מטרותיו שלו, ולהגיע לקו הסיום שאליו הוא חותר באמת. הוא לא יגיע אל המקום שטוב בעבורו, אלא רק למקום טוב יותר מאשר אחרים.

בכך, למעשה, אדם זה מגביל את עצמו, ובמקום לחתור אל המקסימום שביכולתו להשיג, המקסימום שיתאים לצרכיו, למטרותיו וליעדיו – הוא חותר רק להיות "טוב יותר מאחרים". בהחלט יתכן, שהוא יהיה רחוק ממיצוי הפוטנציאל שלו, ובכל זאת הוא יהיה שבע רצון – משום שהצליח להגיע להישגים המאפילים על הישגיו של פלוני או אלמוני.

במצבים מסויימים, אותו אדם עשוי לחתור כל חייו ליעדים שאינם הולמים את סדרי העדיפויות שלו, רק כדי "לנצח" באותה תחרות דמיונית, שאינה אלא פרי מוחו שלו. בהחלט יתכן, לדוגמה, שרכב חדש – אף פעם לא היה תופס מקום של כבוד ברשימת היעדים שלו, והוא היה מעדיף להשקיע את כספו, לדוגמה, במטרות רוחניות נעלות... ובכל זאת, הוא יחתור במשך תקופה ממושכת לרכישת רכב חדש, רק משום שהוא מקנא בחברו שרכש זה עתה רכב מעין זה...

ניתן לנסח זאת כך: בעוד האדם המקנא עסוק זמן רב מדי בתחרות עם הזולת, במקום לפתח את חייו שלו ולהתקדם, הרי שאילו היה מצליח להשתחרר מהקנאה – הוא היה יכול להשקיע את כל כוחותיו בתחרות עם עצמו... במקום לחתור להיות טוב יותר מפלוני או אלמוני – הוא יכול היה להתרכז בלהיות טוב יותר מכפי שהוא עצמו היה ביום האתמול, ובכך, בלא ספק, היה עולה בידו למקסם באופן מושלם את היכולות והפוטנציאל שלו.

יתכן שזו אחת המשמעויות הכלולות בדברי רבותינו שלימדונו, כי הקנאה הינה מהדברים המוציאים את האדם מן העולם. האדם המקנא, יוצא מתוך עולמו שלו, וחי בעולמו של מישהו אחר... הוא חותר אל היעדים שאינם יעדיו שלו, הוא מציב לעצמו מטרות שאינן מטרות שלו, ובכך, למעשה, הוא אינו חי את חייו!

אמור מעתה, כי כאשר האדם מוצא בהצלחותיו של הזולת מקור השראה, שגורם לו להאמין ביכולותיו שלו להשיג את המטרות החשובות לו בחייו שלו – הרי שמדובר ב"קנאת סופרים" מבורכת, שהיא תופעה חיובית בהחלט. אולם כאשר האדם מנסה לחקות את הצלחותיו של הזולת, מבלי לבחון האם הדרך הזו משרתת אותו ואת מטרותיו שלו – הרי שמדובר בתופעה שלילית, שכל תועלת ממשית לא תצמח ממנה.

מכאן ניתן גם להפיק כלי עזר, שיכול לסייע לנו להתגבר על הקנאה ולנטרל אותה, שכן, ככל שנצליח להיות ממוקדים יותר במטרות שלנו ולהגדיר אותן לעצמנו בצורה ברורה ובהירה – כך נמעיט לקנא בהצלחותיהם של אחרים, לפחות במידה שהן אינן נמצאות ברשימת היעדים והמטרות שאנו הצבנו לעצמנו בחיינו. יתר על כן: ככל שנהיה ממוקדים יותר במטרות החשובות לנו – ישאר לנו פחות מקום פנוי להתבוננות בהישגיהם של אחרים, ואנו נתרגל אט אט לנהל את חיינו מתוך חתירה מתמדת אל היעדים שהצבנו לעצמנו – במקום לנהל אותם על פי היעדים שאחרים הצליחו להגשים.

נהניתם מהכתבה? החכמתם? הרב אייל אונגר מחכה לכם בסדנה מיוחדת, שתסייע לכם להוריד דאגות ולהיות אנשים רגועים יותר. לפרטים לחצו כאן.